בית סוהר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←פתיח) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית סוהר''' | [[קובץ:שפאלערקע.jpg|ממוזער|'''שפאלערקע'''. בית הסוהר שהטיל אימים על כל אזרחי ברית המועצות בשנים שטרם פירוק [[מסך הברזל]]]] | ||
'''בית סוהר''' (מכונה גם '''בית כלא''', '''בית אסורים / האסירים''', '''משמר''', חצר המטרה{{הערה|ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק כ"א}}, פילקי{{הערה|שמו"ר פט"ו, טז}}) הוא מבנה שמור, שבו אנשים מוחזקים בכפיה ונשללות מהם חירויות שונות. | |||
כיום, מקובל להבדיל בין '''בית סוהר''' שבו מוחזקים אנשים שהורשעו בביצוע עבירה ונגזר עליהם עונש מאסר, ל'''בית מעצר''' שבו מוחזקים חשודים שטרם הורשעו. כמו כן קיימים '''מחנות שבויים''', שבהם מוחזקים שבויי מלחמה. | |||
בתורה לא קיים מאסר, כעונש שתכליתו שלילת חירויות כשלעצמה. כפי שיפורט להלן. | |||
==בתורה שבכתב ובהלכה== | ==בתורה שבכתב ובהלכה== | ||
כעונש מאסר, מספרת התורה בשני מקומות בלבד שהניחו אדם במעצר עד שיתברר מה דינו: א. בפרשת המקלל: " וַיִּקֹּב בֶּן-הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת-הַשֵּׁם, וַיְקַלֵּל . . וַיַּנִּיחֻהוּ, בַּמִּשְׁמָר, לִפְרֹשׁ לָהֶם, עַל-פִּי ה'"{{הערה|ויקרא כד, פסוקים י"א - י"ב.}}. ב. בפרשת מקושש העצים: ""וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת...וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"{{הערה|במדבר טו, פסוקים ל"ב, ל"ד.}}. | |||
בהקשרים אחרים, ושלא כחלק ממערכת המשפט והענישה על פי תורה, מסופר על יוסף הצדיק שהושם ב'''בית הסוהר''' במצרים, וכן על ירמיהו הנביא שהושם ב'''חצר המטרה'''. בנוסף מוזכרת בקשת יהושע ממשה רבינו שיכלא את אלדד ומידד שהתנבאו במחנה (אך משה סירב לכך). | |||
גם בדורות מאוחרים יותר ניתן למצוא עדויות לעונשי מאסר שהוטלו על ידי בתי דינים של ישראל לתקופה מוגבלת, כגון לכפות את האדם לגרש את אשתו, או לשלם ממון שהוא חייב{{הערה|רש"י על פסחים צא ע"א.}}. | גם בדורות מאוחרים יותר ניתן למצוא עדויות לעונשי מאסר שהוטלו על ידי בתי דינים של ישראל לתקופה מוגבלת, למטרת אכיפת עונש, אך לא כמטרה בפני עצמה, כגון לכפות את האדם לגרש את אשתו, או לשלם ממון שהוא חייב{{הערה|רש"י על פסחים צא ע"א.}}. | ||
אפשרות נוספת | בהלכה, התחדשה אפשרות נוספת שבה אוסרים אדם, 'לכנוס אדם לכיפה'. עונש זה מופעל כ'הוראת שעה' במקרים שלדעת בית דין מגיע לאדם דין מוות או קרוב לזה, אך אין אפשרות לדון אותו מכיון שאין עדים למעשיו וכיוצא בזה{{הערה|1= משנה תורה להרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש ד, ז; סנהדרין יד, ז. וראו [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=233 אלישי בן יצחק, המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת "שערי משפט"].}}. | ||
===ארבעה צריכים להודות=== | ===ארבעה צריכים להודות=== | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
במקרה שבו אדם ישב בכלא עם רוצחים וכדומה, לכל הדיעות עליו לברך לאחר יציאתו. | במקרה שבו אדם ישב בכלא עם רוצחים וכדומה, לכל הדיעות עליו לברך לאחר יציאתו. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
===בית האסורים כמשל=== | ===בית האסורים כמשל=== | ||
[[קובץ:איור מאסר פנימי.jpg|ממוזער|אילוסטרציה של גלות פנימית - מאסר הנשמה בגוף. איור: שולם פייגין]] | |||
בירידת הנשמה לגוף, היא כביכול ב'בית האסורים' כיון שאינה יכולה להסתלק ולחזור למקורה כפי רצונה, והיא מוכרחת להישאר כבולה בגוף שמגביל אותה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535802 תניא פרק מ"ז]. אור התורה שמות ב'תקיח. חנוכה 2488.}}, ובפרטיות יותר, עד לזמן ה[[בר מצווה]] יהודי אסור כביכול בידי היצר הרע ורק לאחר שנעשה לבר מצווה ונכנס בו היצר הטוב - משתחרר מאחיזתו של היצר הרע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"ז].}}. | בירידת הנשמה לגוף, היא כביכול ב'בית האסורים' כיון שאינה יכולה להסתלק ולחזור למקורה כפי רצונה, והיא מוכרחת להישאר כבולה בגוף שמגביל אותה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535802 תניא פרק מ"ז]. אור התורה שמות ב'תקיח. חנוכה 2488.}}, ובפרטיות יותר, עד לזמן ה[[בר מצווה]] יהודי אסור כביכול בידי היצר הרע ורק לאחר שנעשה לבר מצווה ונכנס בו היצר הטוב - משתחרר מאחיזתו של היצר הרע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"ז].}}. | ||
| שורה 52: | שורה 55: | ||
*[[המאסר השני של אדמו"ר הזקן]] | *[[המאסר השני של אדמו"ר הזקן]] | ||
*[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]] | *[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]] | ||
*[[מאסרי אדמו"ר הצמח צדק]] | *[[מאסרי אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|נאסר 22 פעמים במהלך [[ועידת הרבנים תר"ג]].}} | ||
*[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]] - [[ט"ו סיון]] - [[י"ג תמוז]] [[תרפ"ז]]{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/1/220.htmתיאור אדמו"ר הריי"צ על החוקים הקשים של בית האסורים].}} | *[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]] - [[ט"ו סיון]] - [[י"ג תמוז]] [[תרפ"ז]]{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/1/220.htmתיאור אדמו"ר הריי"צ על החוקים הקשים של בית האסורים].}} | ||
| שורה 61: | שורה 64: | ||
*'''מוציא אסירים ופודה ענווים''', שבועון בית משיח גליון 393 עמוד 36 | *'''מוציא אסירים ופודה ענווים''', שבועון בית משיח גליון 393 עמוד 36 | ||
==קישורים חיצוניים== | == קישורים חיצוניים == | ||
* הרב שלום בער ליפסקר, '''[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/8-15-15.pdf אהבה ללא גבולות],''' גיליון 'תורת חיים' מס' 9, ל' מנחם אב תשע"ה {{PDF}} | |||
* הרב שלום בער ליפסקר, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/06/471.-Behaaloscha-5784.pdf '''מתיר - ומכבד - אסורים''']''',''' גיליון 'תורת חיים' מס' 471, ט"ו סיוון, תשפ"ד {{PDF}} | |||
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403352 קבוצת אסירים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] | *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403352 קבוצת אסירים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3313772 המנהיג היהודי שבחר להישאר בבית הכלא]''' {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3313772 המנהיג היהודי שבחר להישאר בבית הכלא]''' {{בית חבד}} | ||
גרסה אחרונה מ־17:38, 15 באוגוסט 2024
בית סוהר (מכונה גם בית כלא, בית אסורים / האסירים, משמר, חצר המטרה[1], פילקי[2]) הוא מבנה שמור, שבו אנשים מוחזקים בכפיה ונשללות מהם חירויות שונות.
כיום, מקובל להבדיל בין בית סוהר שבו מוחזקים אנשים שהורשעו בביצוע עבירה ונגזר עליהם עונש מאסר, לבית מעצר שבו מוחזקים חשודים שטרם הורשעו. כמו כן קיימים מחנות שבויים, שבהם מוחזקים שבויי מלחמה.
בתורה לא קיים מאסר, כעונש שתכליתו שלילת חירויות כשלעצמה. כפי שיפורט להלן.
בתורה שבכתב ובהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כעונש מאסר, מספרת התורה בשני מקומות בלבד שהניחו אדם במעצר עד שיתברר מה דינו: א. בפרשת המקלל: " וַיִּקֹּב בֶּן-הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת-הַשֵּׁם, וַיְקַלֵּל . . וַיַּנִּיחֻהוּ, בַּמִּשְׁמָר, לִפְרֹשׁ לָהֶם, עַל-פִּי ה'"[3]. ב. בפרשת מקושש העצים: ""וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת...וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"[4].
בהקשרים אחרים, ושלא כחלק ממערכת המשפט והענישה על פי תורה, מסופר על יוסף הצדיק שהושם בבית הסוהר במצרים, וכן על ירמיהו הנביא שהושם בחצר המטרה. בנוסף מוזכרת בקשת יהושע ממשה רבינו שיכלא את אלדד ומידד שהתנבאו במחנה (אך משה סירב לכך).
גם בדורות מאוחרים יותר ניתן למצוא עדויות לעונשי מאסר שהוטלו על ידי בתי דינים של ישראל לתקופה מוגבלת, למטרת אכיפת עונש, אך לא כמטרה בפני עצמה, כגון לכפות את האדם לגרש את אשתו, או לשלם ממון שהוא חייב[5].
בהלכה, התחדשה אפשרות נוספת שבה אוסרים אדם, 'לכנוס אדם לכיפה'. עונש זה מופעל כ'הוראת שעה' במקרים שלדעת בית דין מגיע לאדם דין מוות או קרוב לזה, אך אין אפשרות לדון אותו מכיון שאין עדים למעשיו וכיוצא בזה[6].
ארבעה צריכים להודות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהלכה, נמנה היוצא מבית האסורים בין הארבעה הצריכים להודות ולברך בשם ומלכות ברכת הגומל, כיון שעונש המאסר בימיהם היה חמור מאוד וכרוך בשכנת חיים ואנשים רבים לא היו יוצאים מהמאסר בחיים.
בנוגע לעונש המאסר בימינו, שהוא קל מאוד ביחס לעבר, נחלקו הפוסקים האם היוצא מבית האסורים צריך לברך בשם ומלכות, כאשר ההכרעה המקובלת לפי מנהג ספרד היא לברך, ולפי מנהג אשכנז שלא לברך[7].
אדמו"ר הזקן פוסק[8] שגם בזמננו אם היה כבול באזיקים וכדומה למשך זמן צריך לברך, כי עינוי נחשב לפגיעה.
במקרה שבו אדם ישב בכלא עם רוצחים וכדומה, לכל הדיעות עליו לברך לאחר יציאתו.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי התבטא שיהודי ובית כלא - הם מושגים הופכיים שאינם הולמים זה את זה[9], ועמד על כך שבכל חוקי התורה אין עונש מאסר, דבר שניתן ללמוד ממנו על גודל הערך של מעשה בפועל וניצול הזמן, וכן שעל פי תורה אין מציאות של עונש ונקמה, וכל ה'עונשים' של התורה ענינם הוא רק להביא לתיקון (ומי שאינו ראוי למילוי תפקידו - העונש שלו הוא מיתה){{הערה1=מכתב לגד פרומקין, אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתיז. וראו ראה לקו"ש חכ"ה ע' 215 הערה 17, ובהנסמן שם. הערות התמימים ואנ"ש לוד גליון פג עמוד 38.}}.
תכלית הכלא אינה לשם עונש אלא להביא את האדם להתבונן במעשיו ולהגיע לחרטה על העבר ולשוב למסלול חיים תקין ומוסרי[10], וכן שלאסירים יש כוחות מיוחדים ושליחות מיוחדת, כפי שניתן להסיק מכך שהקב"ה סובב את המאורעות בצורה כזו שדווקא הם יעמדו בנסיונות ובתנאים קשים כאלו, גלות בתוך גלות, ועליהם לנצל את ההזדמנות ולמלא את השליחות המיוחדת המוטלת עליהם[11], וכך גם מי שהצליח לצאת מירידה עמוקה זו, צריך להודות לקב"ה על הכוחות החדשים שהתגלו בו, והודיה זו צריכה להיות תמידית[12].
לאנשים ששימשו בתפקיד בשירות בתי הסוהר, כתב הרבי שעליהם להפוך את 'בית הסוהר' ל'בית הסהר' ולגרום לכך שהאסירים יהפכו ל'ירח' מאיר ודוגמה חיה למופת של אנשים בעלי הנהגה מוסרית[13].
בית האסורים כמשל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בירידת הנשמה לגוף, היא כביכול ב'בית האסורים' כיון שאינה יכולה להסתלק ולחזור למקורה כפי רצונה, והיא מוכרחת להישאר כבולה בגוף שמגביל אותה[14], ובפרטיות יותר, עד לזמן הבר מצווה יהודי אסור כביכול בידי היצר הרע ורק לאחר שנעשה לבר מצווה ונכנס בו היצר הטוב - משתחרר מאחיזתו של היצר הרע[15].
כמו כן כללות ענין הגלות נמשל ל'בית מאסר' שהקב"ה נמשך למקומות והיכלות הסטרא אחרא השנואים עליו, כביכול 'נגד רצונו'[16], אך עם זאת הרבי מחלק בין 'גלות' ו'מאסר', כאשר המאסר חמור יותר ומגביל יותר והשליטה היא מוחלטת וכוללת[17], ומכריע שהגלות הנוכחית אינה נחשבת לבית מאסר ולכן כשתבוא הגאולה לא יצטרכו להביא קרבן תודה על היציאה מהגלות[18].
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבואר בנוגע לעבודת ראש השנה, שכיון שכל המהות של עבודת יום זה היא המשכת חיות חדשה בספירת המלכות, שהתלקה ממנה החיות הפנימית, אי אפשר להמשיך חיות חדשה על ידי דיבור בלבד, כיון ש'אין חבוש מתיר עצמו' ולכן צריך דווקא את הפעולה של תקיעת שופר[19].
ארגונים חב"דיים הפועלים בקרב אסירים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כחלק מפעילותם של שלוחי הרבי ברחבי העולם, פועלים הם גם עם אסירים המצויים בבתי הכלא, ומסייעים להם במגוון דרכים וערוצים, הן בסיוע בהקלת התנאים שיתאפשר להם ללמוד תורה ולקיים מצוות, הן סיוע בהשגת אוכל כשר, והן סיוע משפטי ומוראלי.
בין השלוחים יש שהקימו ארגונים ואגפים שמקדישים את כל פעילותם לעיסוק זה, בהם:
- מכון 'אל"ף' (Aleph Institute) - בניהול הרב שלום דובער ליפסקר
- Review out - בניהול הרב שמואל שפריצר
הרבי עורר פעמים רבות על דאגה לנמצאים בבית האסורים, הן בנוגע להביא להם את שמחת וצרכי החג, ובפרט בחג החנוכה, חג הפורים[20] וחג הפסח, והן בנוגע למעות חיטים וכיוצא בזה[21].
מאסרי רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאינו נאסרו לאורך הדורות על פעולותיהם להפצת יהדות וחסידות, ולחיזוק יושבי ארץ הקודש. הימים בהם השתחררו מהמאסר, הפכו לחגי שמחה וגאולה בקרב חסידי חב"ד ובעולם היהודי כולו. להלן רשימת המאסרים:
- מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן - אסרו חג סוכות - י"ט כסלו תקנ"ט
- המאסר השני של אדמו"ר הזקן
- מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
- מאסרי אדמו"ר הצמח צדק[22]
- מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ - ט"ו סיון - י"ג תמוז תרפ"ז[23]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מוציא אסירים ופודה ענווים, שבועון בית משיח גליון 393 עמוד 36
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום בער ליפסקר, אהבה ללא גבולות, גיליון 'תורת חיים' מס' 9, ל' מנחם אב תשע"ה
- הרב שלום בער ליפסקר, מתיר - ומכבד - אסורים, גיליון 'תורת חיים' מס' 471, ט"ו סיוון, תשפ"ד
- קבוצת אסירים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים
בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem - המנהיג היהודי שבחר להישאר בבית הכלא
- זכויות דתיות בבית הכלא, י"א תמוז תנש"א • בתי ספר או בתי סוהר?, י"ט כסלו תשמ"ב
הערות שוליים
- ↑ ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק כ"א
- ↑ שמו"ר פט"ו, טז
- ↑ ויקרא כד, פסוקים י"א - י"ב.
- ↑ במדבר טו, פסוקים ל"ב, ל"ד.
- ↑ רש"י על פסחים צא ע"א.
- ↑ משנה תורה להרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש ד, ז; סנהדרין יד, ז. וראו אלישי בן יצחק, המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת "שערי משפט".
- ↑ משנה ברורה בסימן רי"ט סעיף ב'.
- ↑ סדר ברכות הנהנין פרק י'.
- ↑ ראו רשימתו של הרב מרדכי מנשה לאופר זמן חירותינו, שבועון התקשרות גליון ת"א.
- ↑ אגרת למר יצחק רבין ראש ממשלת ישראל, ועוד.
- ↑ ראו לדוגמא עדותו של הרב שלום דובער ליפסקר.
- ↑ [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14994&CategoryID=2374 התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2520.
- ↑ הרבי כותב: מה תפקידו של השב"ס?.
- ↑ תניא פרק מ"ז. אור התורה שמות ב'תקיח. חנוכה 2488.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשכ"ז.
- ↑ אור התורה מגילת אסתר ב'רפב.
- ↑ שיחת שבת פרשת קורח ג' תמוז תשי"ח.
- ↑ שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ח.
- ↑ אור התורה ביאורי הזוהר תטו. דרושים לראש השנה א'תמח.
- ↑ בקשר לזה הרבי הזכיר שכיון שאסור לאסירים להחזיק כסף, יש להביא יחד עם המטבעות למתנות לאביונים גם קופת צדקה, כדי שהאסירים יוכלו לשים מיד את המטבעות בקופה (שיחת שבת פרשת ויקהל תשל"ו, שיחות קודש חלק א' עמוד 525. 546.
- ↑ ראו שיחת י"א ניסן תשמ"א, שיחות קודש חלק ג' עמוד 151, ועוד.
- ↑ נאסר 22 פעמים במהלך ועידת הרבנים תר"ג.
- ↑ ראו אדמו"ר הריי"צ על החוקים הקשים של בית האסורים.