יעקב משה מנדלזון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "נישואיו ל" ב־"נישואיו עם ") |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) תגית: ביטול |
||
| (36 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב משה מנדלסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדלסון | [[קובץ:יעקב משה מנדלסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב משה מנדלסון מנדלסון]] | ||
הרב '''יעקב משה | הרב '''יעקב משה מנדלזון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1966) הוא ראש [[כולל]] להוראה ורב קהילת חב"ד ב[[ערד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד יחד עם אחיו התאום הרב | נולד יחד עם אחיו התאום הרב חיים מנחם מנדלזון ב[[י"ג טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב נחמיה מנדלסזון ולאמו מרת מרים אטיל. | ||
בצעירותו החל את לימודיו בישיבה קטנה 'קול תורה', ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים | בצעירותו החל את לימודיו בישיבה קטנה 'קול תורה', ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קריית גת]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד ב[[ערד]] הרב [[בן ציון ליפסקר]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב [[אברהם מנחם מנדל וכטר]] ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש כולל לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת [[תשס"ד]] אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון). | לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד ב[[ערד]] הרב [[בן ציון ליפסקר]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב [[אברהם מנחם מנדל וכטר]] ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש כולל לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת [[תשס"ד]] אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===ברבנות קהילת חב"ד בערד=== | ===ברבנות קהילת חב"ד בערד=== | ||
[[קובץ:יעקב משה מנדלסון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם חברי כנסת של הציבור ה[[ציונות דתית|לאומי-דתי]], חבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]] ו[[אורי אריאל]]]] | [[קובץ:יעקב משה מנדלסון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם חברי כנסת של הציבור ה[[ציונות דתית|לאומי-דתי]], חבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]] ו[[אורי אריאל]]]] | ||
בעקבות פטירת חמיו בשנת [[תש"ע]], ובהתאם לפסק ההלכה שכאשר אין בן שיירש את אביו יורש אותו החתן, פעלו רבני חב"ד למנות את הרב | בעקבות פטירת חמיו בשנת [[תש"ע]], ובהתאם לפסק ההלכה שכאשר אין בן שיירש את אביו יורש אותו החתן, פעלו רבני חב"ד למנות את הרב מנדלזון כרב קהילת חב"ד בערד במקום הרב ליפסקר{{הערה|1={{קישור שטורעם|38573|news|רבני חב"ד יוזמים: הרב מנדלסון ימשיך בתפקידי חמיו|שאול כהן|ו' בתשרי תש"ע}}}}. | ||
חמיו שכיהן כרב העיר, כיהן גם כרב בית הכנסת המרכזי שהפך עם השנים לבית הכנסת חב"די, ובעקבות פטירתו החלה קהילת חסידי גור להשתלט בכוח על המבנה, ודחקו את רגליו של הרב מנדלסון, ואף איימו על חייו אם ימשיך להתעקש להחזיק במבנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58203 ערד: איומים ברצח על הרב החב"די] {{אינפו}} י"ד כסלו תשע"א (21.11.2010)}}, ובסופו של דבר הצליחו לנשל את קהילת חב"ד בערד מהמבנה. | חמיו שכיהן כרב העיר, כיהן גם כרב [[בית הכנסת]] המרכזי שהפך עם השנים לבית הכנסת חב"די, ובעקבות פטירתו החלה קהילת חסידי [[גור]] להשתלט בכוח על המבנה, ודחקו את רגליו של הרב מנדלסון, ואף איימו על חייו אם ימשיך להתעקש להחזיק במבנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58203 ערד: איומים ברצח על הרב החב"די] {{אינפו}} י"ד כסלו [[תשע"א]] (21.11.2010)}}, ובסופו של דבר הצליחו לנשל את קהילת חב"ד בערד מהמבנה. | ||
מאז התמנותו, פעל להקמת מוסדות החינוך החב"דיים בעיר בשם 'אור מנחם', ובשנת [[תשע"ה]] פתח בקמפיין הקורא לכלל הציבור החב"די להטות כתף למען הקמת מבנה נאות עבור קהילת חב"ד בערד תחת הסיסמא "'''ע'''ר'''ד מתי?!'''". | מאז התמנותו, פעל להקמת מוסדות החינוך החב"דיים בעיר בשם 'אור מנחם', ובשנת [[תשע"ה]] פתח בקמפיין הקורא לכלל הציבור החב"די להטות כתף למען הקמת מבנה נאות עבור קהילת חב"ד בערד תחת הסיסמא "'''ע'''ר'''ד מתי?!'''". | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[לוי יצחק מנדלזון]] - מנהל פעילות [[לב חב"ד - חסד ומרפא]] ושליח הרבי בבית הרפואה בחולון | |||
*בנו, הרב אריה זאב מנדלזון - שליח בבאטומי גאורגיה | |||
*בנו, הרב מאיר מנדלזון | |||
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[אשר רבינוביץ]] | |||
*בתו מרת אילה הינדה, רעיית הרב שמואל דייטש | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור שטורעם|78570|news|מאבק? כשזה הכרחי, נאבקים בכל הכוח|מערכת שטורעם|ב' באדר תשע"ה}} | *{{קישור שטורעם|78570|news|מאבק? כשזה הכרחי, נאבקים בכל הכוח|מערכת שטורעם|ב' באדר תשע"ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מנדלסון, יעקב משה}} | {{מיון רגיל:מנדלסון, יעקב משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בערד]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]] | [[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]] | |||
גרסה מ־20:20, 14 באוגוסט 2024
הרב יעקב משה מנדלזון (יליד שנת תשכ"ז, 1966) הוא ראש כולל להוראה ורב קהילת חב"ד בערד.
תולדות חיים
נולד יחד עם אחיו התאום הרב חיים מנחם מנדלזון בי"ג טבת תשכ"ז בירושלים, לאביו הרב נחמיה מנדלסזון ולאמו מרת מרים אטיל.
בצעירותו החל את לימודיו בישיבה קטנה 'קול תורה', ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים קריית גת ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובשנת תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד בערד הרב בן ציון ליפסקר, התיישב בנחלת הר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב אברהם מנחם מנדל וכטר ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש כולל לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת תשס"ד אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון).
ברבנות קהילת חב"ד בערד
בעקבות פטירת חמיו בשנת תש"ע, ובהתאם לפסק ההלכה שכאשר אין בן שיירש את אביו יורש אותו החתן, פעלו רבני חב"ד למנות את הרב מנדלזון כרב קהילת חב"ד בערד במקום הרב ליפסקר[1].
חמיו שכיהן כרב העיר, כיהן גם כרב בית הכנסת המרכזי שהפך עם השנים לבית הכנסת חב"די, ובעקבות פטירתו החלה קהילת חסידי גור להשתלט בכוח על המבנה, ודחקו את רגליו של הרב מנדלסון, ואף איימו על חייו אם ימשיך להתעקש להחזיק במבנה[2], ובסופו של דבר הצליחו לנשל את קהילת חב"ד בערד מהמבנה.
מאז התמנותו, פעל להקמת מוסדות החינוך החב"דיים בעיר בשם 'אור מנחם', ובשנת תשע"ה פתח בקמפיין הקורא לכלל הציבור החב"די להטות כתף למען הקמת מבנה נאות עבור קהילת חב"ד בערד תחת הסיסמא "ערד מתי?!".
משפחתו
- בנו, הרב לוי יצחק מנדלזון - מנהל פעילות לב חב"ד - חסד ומרפא ושליח הרבי בבית הרפואה בחולון
- בנו, הרב אריה זאב מנדלזון - שליח בבאטומי גאורגיה
- בנו, הרב מאיר מנדלזון
- בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב אשר רבינוביץ
- בתו מרת אילה הינדה, רעיית הרב שמואל דייטש
קישורים חיצוניים
- מערכת שטורעם, מאבק? כשזה הכרחי, נאבקים בכל הכוח - באתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
הערות שוליים
- ↑ שאול כהן, רבני חב"ד יוזמים: הרב מנדלסון ימשיך בתפקידי חמיו - באתר שטורעם
- ↑ ערד: איומים ברצח על הרב החב"די
י"ד כסלו תשע"א (21.11.2010)