שיכון חב"ד (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|כתוב בצורה נושנה ולא מעודכנת, חסרים הרבה פרטים, ועוד הרבה בעיות...}} [[קובץ:שיכון חב"ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | {{לעריכה|כתוב בצורה נושנה ולא מעודכנת, חסרים הרבה פרטים, ועוד הרבה בעיות...}} | ||
'''שיכון חב"ד ירושלים''' היא [[שכונה]] [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]], הממוקמת מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה הוקמה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]]. | [[קובץ:שיכון חב"ד ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בשיכון]] | ||
'''שיכון [[חב"ד]] ירושלים''' היא [[שכונה]] [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]], הממוקמת מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה הוקמה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]]. | |||
== התייסדות השיכון== | ==התייסדות השיכון== | ||
בשנת [[תשי"ח]] נתן [[הרבי]] הוראה להרב [[עזריאל זליג סלונים]] להקים את שיכון חב"ד כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה ועל פי הוראת הרבי את האבן הניחו שני ילדים, בהנחת אבן הפינה של השיכון השתתפו רבנים ואישי ציבור, וביניהם הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}}. | בשנת [[תשי"ח]] נתן [[הרבי]] הוראה להרב [[עזריאל זליג סלונים]] להקים את שיכון חב"ד כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה ועל פי הוראת הרבי את האבן הניחו שני ילדים, בהנחת אבן הפינה של השיכון השתתפו רבנים ואישי ציבור, וביניהם הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}}.<br> | ||
'''רבני השכונה בעבר''': הרב גרשון חן<ref>כיהן כרב השיכון בין השנים תשכ"ב-תשל"ח.</ref>, הרב [[אריה לייב כהנוביץ]]<ref>כיהן כרב שכונת תל ארזה ושיכון חב"ד בין השנים תש"כ-תשס"א.</ref>.<br> | |||
בעבר התגוררו בשיכון רבנים וחסידים רבים ומפורסמים בהם הרב עובדיה יוסף, הרב [[בן-ציון אבא-שאול]], הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[חיים זייצ'יק]], הרב [[שמואל דויטש]], הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב ברוך שיפרין, הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[יהושע מונדשיין]] והרב שלמה ניימן לשעבר רבה הראשי של משטרת ישראל. | |||
לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים לדירות. | לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים לדירות. | ||
השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, | השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, חנה, אלקנה, עלי הכהן, בר-אילן ויעקובזון. בין הבתים מקשר מעלה מדריגות הקרוי "מעלה הרב ננס", על שמו של הרב [[אליעזר ננס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/31825 ירושלים: "מעלה הרב ננס" נחנך במעמד מרשים{{col}}]}} | ||
שיכון חב"ד גובל בשכונות תל ארזה, קריית צאנז, רוממה ועזרת תורה. <br> | |||
בעבר השיכון גבל בגן החיות התנכ"י הישן עד שהועתק למלחה ובמקומו נבנה רחוב מנחת יצחק. | |||
השיכון | ==השיכון כיום== | ||
במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של חב"ד בירושלים; ישיבות [[תורת אמת]], [[תלמוד תורה תורת אמת]], בית כנסת מרכזי בו ארבעה שטיבלאך, [[מקווה]], ו[[כולל אברכים]]. בעבר שכן במקום גם סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]] בירושלים, המכונה "מרכז חינוכי חסידותי". | |||
השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום עשרות מתושבי [[ירושלים]] חסידים וליטאים לתפילות ימי החול ושבתות. המקווה מנוהל כיום על ידי ר' [[מנחם שוחט]] בהצלחה. הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] היה מהמתפללים הקבועים ורבים היו שואלים אותו הלכות במקום. | |||
בשיכון גרות כ- | על יד [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בשיכון, ממוקם בית מדרשו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס"ב]]. | ||
בשנת [[תשע"ה]] עבר המבנה שיפוץ יסודי ביוזמת רבה של הקהילה הרב [[טוביה זילברשטרום]]. | |||
בשיכון גרות כ-1500 משפחות. | |||
*רב הקהילה: הרב [[טוביה זילברשטרום]]. | *רב הקהילה: הרב [[טוביה זילברשטרום]]. | ||
* | *גבאים: הרב [[צבי משי זהב]] ובנו הרב יוסף משי זהב. | ||
*הרב | *אחראי המקווה: הרב מנחם שוחט. | ||
משפיעי בית הכנסת בעבר: | משפיעי בית הכנסת בעבר: | ||
הרב [[שלום דובער שור]] | הרב [[שלום דובער שור]] | ||
הרב [[נטע שלמה וילהלם]] | הרב [[נטע שלמה וילהלם]] | ||
הרב [[הלל רבינוביץ]] | הרב [[הלל רבינוביץ]] | ||
הרב [[יעקב משה ליפקין]] | |||
מדמויות ההוד הותיקים של בית הכנסת: | |||
הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]], הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]], הרב [[שמעון גד אליטוב]], הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[זלמן נוטיק]], הרב [[ישראל יצחק פרישמן]], הרב [[יצחק גליצנשטיין]], הרב [[לייבל ביסטריצקי]], הרב [[בן ציון גרשוני]], הרב [[נטע שלמה וילהלם]], הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[חיים שלום דייטש]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[דויד הכהן כהן]], הרב [[דוב אליעזרוב]], הרב [[שמואל רבינוביץ]], הרב [[גדליה אייזן]], הרב [[יהושע מונדשיין]] , הרב [[משה וובר]], הרב [[משה ליפא רבינוביץ]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[יהודא רבינוביץ]], הרב [[אברהם אלעזר סגל]], הרב [[ליפא קעניג]], הרב [[נחום גרינוולד]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[https://chabad.info/magazine/272427/ הרב שיח המדובר: ירושלים – של חב"ד – העתיקה] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]] | [[קטגוריה:שכונות בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]] | [[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:23, 12 באוגוסט 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב בצורה נושנה ולא מעודכנת, חסרים הרבה פרטים, ועוד הרבה בעיות.... | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שיכון חב"ד ירושלים היא שכונה חב"דית בירושלים, הממוקמת מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה הוקמה בהוראת הרבי בשנת תשי"ח.
התייסדות השיכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ח נתן הרבי הוראה להרב עזריאל זליג סלונים להקים את שיכון חב"ד כשכונה של חסידות חב"ד בירושלים. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה ועל פי הוראת הרבי את האבן הניחו שני ילדים, בהנחת אבן הפינה של השיכון השתתפו רבנים ואישי ציבור, וביניהם הרב עובדיה יוסף[1].
רבני השכונה בעבר: הרב גרשון חן[2], הרב אריה לייב כהנוביץ[3].
בעבר התגוררו בשיכון רבנים וחסידים רבים ומפורסמים בהם הרב עובדיה יוסף, הרב בן-ציון אבא-שאול, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב חיים זייצ'יק, הרב שמואל דויטש, הרב יעקב יוסף, הרב אליעזר ננס, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב ברוך שיפרין, הרב חנוך גליצנשטיין, הרב יהושע מונדשיין והרב שלמה ניימן לשעבר רבה הראשי של משטרת ישראל.
לקראת ראש השנה תשכ"ב נכנסו הדיירים הראשונים לדירות.
השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, חנה, אלקנה, עלי הכהן, בר-אילן ויעקובזון. בין הבתים מקשר מעלה מדריגות הקרוי "מעלה הרב ננס", על שמו של הרב אליעזר ננס[4]
שיכון חב"ד גובל בשכונות תל ארזה, קריית צאנז, רוממה ועזרת תורה.
בעבר השיכון גבל בגן החיות התנכ"י הישן עד שהועתק למלחה ובמקומו נבנה רחוב מנחת יצחק.
השיכון כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של חב"ד בירושלים; ישיבות תורת אמת, תלמוד תורה תורת אמת, בית כנסת מרכזי בו ארבעה שטיבלאך, מקווה, וכולל אברכים. בעבר שכן במקום גם סניף מרכזי של צעירי אגודת חב"ד בירושלים, המכונה "מרכז חינוכי חסידותי".
השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום עשרות מתושבי ירושלים חסידים וליטאים לתפילות ימי החול ושבתות. המקווה מנוהל כיום על ידי ר' מנחם שוחט בהצלחה. הרב זלמן נחמיה גולדברג היה מהמתפללים הקבועים ורבים היו שואלים אותו הלכות במקום.
על יד בית כנסת חב"ד בשיכון, ממוקם בית מדרשו ומוסדותיו של רבי מנחם מנדל טאוב, האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מבני ברק למקום משנת תשס"ב.
בשנת תשע"ה עבר המבנה שיפוץ יסודי ביוזמת רבה של הקהילה הרב טוביה זילברשטרום.
בשיכון גרות כ-1500 משפחות.
- רב הקהילה: הרב טוביה זילברשטרום.
- גבאים: הרב צבי משי זהב ובנו הרב יוסף משי זהב.
- אחראי המקווה: הרב מנחם שוחט.
משפיעי בית הכנסת בעבר: הרב שלום דובער שור הרב נטע שלמה וילהלם הרב הלל רבינוביץ הרב יעקב משה ליפקין
מדמויות ההוד הותיקים של בית הכנסת:
הרב דוד אלכסנדר זושא קעניג, הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון, הרב שמעון גד אליטוב, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, הרב זלמן נוטיק, הרב ישראל יצחק פרישמן, הרב יצחק גליצנשטיין, הרב לייבל ביסטריצקי, הרב בן ציון גרשוני, הרב נטע שלמה וילהלם, הרב נחום רבינוביץ, הרב חיים שלום דייטש, הרב יקותיאל פרקש, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב דויד הכהן כהן, הרב דוב אליעזרוב, הרב שמואל רבינוביץ, הרב גדליה אייזן, הרב יהושע מונדשיין , הרב משה וובר, הרב משה ליפא רבינוביץ, הרב נפתלי רוט, הרב יהודא רבינוביץ, הרב אברהם אלעזר סגל, הרב ליפא קעניג, הרב נחום גרינוולד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מתוך נאומו של בנו הרב הראשי יצחק יוסף במעמד סיום הרמב"ם שבט תשע"ד
- ↑ כיהן כרב השיכון בין השנים תשכ"ב-תשל"ח.
- ↑ כיהן כרב שכונת תל ארזה ושיכון חב"ד בין השנים תש"כ-תשס"א.
- ↑ ירושלים: "מעלה הרב ננס" נחנך במעמד מרשים
