קרבן תודה: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (31 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קרבן תודה''' הוא סוג של [[קרבן]] שמקריבים אותו לה' כהודאה על | {{לעריכה|חסר הסבר בסיסי על מהות הקרבן, וכן נוסח לא ערוך}} | ||
'''קרבן תודה''' הוא סוג של [[קרבן]] שמקריבים אותו לה' כהודאה על [[נס]] שקרא ל[[אדם]]{{הערה|ויקרא, פרק ז' פס' י"ב - ט"ו}}. קרבן התודה הוא הקרבן היחיד שאינו עתיד להתבטל ל[[ימות המשיח|עתיד לבוא]]{{הערה|ויקרא רבא ט' ז'}}. | |||
==בפסוק== | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן. עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו. וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה', לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה. וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.}} | |||
==במשנה== | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רב ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, והולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא{{הערה|ברכות, נד, ב.}}.}} | |||
==פרטים על הקרבן== | |||
במשנה{{הערה|ראה הערה קודמת}} נכתב על ארבעה סוגי אנשים שצרכים להביא את קרבן התודה, בנוסף אליהם כל אדם שנעשה עימו נס צריך לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן תודה. ייחודו של קרבן התודה שזהו קרבן שאדם מביא על דבר טוב שנעשה עמו וקרבן עולה לא עומד להתבטל לעתיד לבוא{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[קרבן תודה#קרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא|קרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא]]}}. | |||
הקרבן מובא מן החיטים ומן השעורים, וכן ממאכלים ערבים ומדושנים כדי להראות את יוקר החיבה וההודאה של [[יהודי]] כלפי [[הקב"ה]]. | |||
==מקור ההודאה== | ==מקור ההודאה== | ||
מקורו של קרבן התודה הוא ב[[אור אין סוף]]{{הערה|[[פירוש המילות (ספר)|ספר פירוש המילות]], צ, ד}}, | מקורו של קרבן התודה הוא ב[[אור אין סוף]]{{הערה|[[פירוש המילות (ספר)|ספר פירוש המילות]], צ, ד}}, וב[[שם הוי']]{{הערה|פירוש המילות צג ב}}. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] מסביר{{הערה|פירוש המילות, צא, ד}} שההודאה האמתית{{הערה|וממשיך להסביר שם שהודאה על דבר שמובן ומושג בשכל האדם זה לא הודאה אמתית, אלא הודאה אמתית זה דווקא דבר שאינו מובן בשכל האדם.}} נאמרת על [[נס]] שהיה ל[[אדם]], ועל אותו נס האדם בא ומקריב את קרבן התודה. ומכיון שנס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע המקור הוא מגילוי אור [[עלמא דאתכסייא]] ב[[עלמא דאתגלייא]]. | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] ממשיך לבאר שם מדוע ההודאה של האדם לקב"ה היא על ידי הודאה (קרבן תודה)? ומסביר שההודאה ניתנת על נס שאירע לאדם, ונס זהו גילוי [[שם הוי']] ב[[שם אלוקים]] וזהו מקור נתינת הקורבן - הודאה לה' על גילוי שם הוי' פה בעולם התחתון. | |||
==מזמור לתודה== | |||
{{ערך מורחב|מזמור לתודה}} | |||
[[מזמור לתודה]] הוא מזמור הכתוב בספר תהלים{{הערה|תהלים פרק ק'}} המבטא את תוכן הקרבת התודה. תוכן המזמור הוא הודיה לה', ועידוד בני ישראל להודות לה' על כל מה שהוא מטיב אתם, מכיון שאנחנו עמו וצאן מרעיתו ולכן יש בקרב בני ישראל זכות שהיא חובה להודות ל[[הקב"ה]] בקרבנות ובמזמורות. | |||
המזמור מבואר בהרחבה בעשרות [[מאמר]]ים ו[[שיחה|שיחות]] של רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ב[[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] צג, ב. וכן ב[[תורת שמואל]] תרל"ט, ח"ב. ועוד..}}. מקורו של המזמור הוא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם היצירה]]{{הערה|ראה ב[[סידור עם דא"ח]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] במקומו}}. | |||
==קרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא== | |||
קרבן התודה מתייחד בכך שהוא הקרבן היחיד שאינו בטל ל[[ימות המשיח|עתיד לבוא]], הסיבה לכך נעוצה בין היתר במהות הקרבן. | |||
מהות ההודאה שבהבאת קרבן התודה הוא ה[[ביטול]] של ה[[יש]] (בחינת ה"אני" שבאדם) כלפי [[הקב"ה]], שעל ידי שמביא [[קרבן]] נדבה{{הערה|קרבן נדבה הוא קרבן שאדם אינו חייב בהבאתו, אך ראוי מאוד לאדם להקריב את הקרבן}} שאינו חייב בהבאתו, ואף מביא את הסחורה המובחרת ביותר שיש לו - שעירים, חיטים, ומיני מאכל ערבים אחרים. על ידי זה מכופף את היש ואת [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] ומראה בכך שה[[נס]] שאירע עמו לא היה מעצמו, אלא היה מאתו ית'. | |||
לכן גם לעתיד לבוא לא יתבטל הקרבן - כי הקב"ה היה הווה ויהיה{{הערה|היה הווה ויהיה זה גם מהות שם הוי' שהוא המקור הרוחני של קרבן התודה}} וגם ב[[גאולה]] ה' יהיה אחד בדיוק כמו שהיה קודם ש[[בריאת העולם|נברא העולם]], ולכן גם לעתיד לבוא יקריבו [[בני ישראל]] את קרבן התודה. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ברכת הגומל]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[איסר שפרינגר]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf קרבן תודה וברכת הגומל]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:32, 7 באוגוסט 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר הסבר בסיסי על מהות הקרבן, וכן נוסח לא ערוך. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
קרבן תודה הוא סוג של קרבן שמקריבים אותו לה' כהודאה על נס שקרא לאדם[1]. קרבן התודה הוא הקרבן היחיד שאינו עתיד להתבטל לעתיד לבוא[2].
בפסוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן. עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו. וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה', לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה. וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.
במשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמר רב ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, והולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא[3].
פרטים על הקרבן[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשנה[4] נכתב על ארבעה סוגי אנשים שצרכים להביא את קרבן התודה, בנוסף אליהם כל אדם שנעשה עימו נס צריך לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן תודה. ייחודו של קרבן התודה שזהו קרבן שאדם מביא על דבר טוב שנעשה עמו וקרבן עולה לא עומד להתבטל לעתיד לבוא[5].
הקרבן מובא מן החיטים ומן השעורים, וכן ממאכלים ערבים ומדושנים כדי להראות את יוקר החיבה וההודאה של יהודי כלפי הקב"ה.
מקור ההודאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורו של קרבן התודה הוא באור אין סוף[6], ובשם הוי'[7].
אדמו"ר האמצעי מסביר[8] שההודאה האמתית[9] נאמרת על נס שהיה לאדם, ועל אותו נס האדם בא ומקריב את קרבן התודה. ומכיון שנס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע המקור הוא מגילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא.
אדמו"ר האמצעי ממשיך לבאר שם מדוע ההודאה של האדם לקב"ה היא על ידי הודאה (קרבן תודה)? ומסביר שההודאה ניתנת על נס שאירע לאדם, ונס זהו גילוי שם הוי' בשם אלוקים וזהו מקור נתינת הקורבן - הודאה לה' על גילוי שם הוי' פה בעולם התחתון.
מזמור לתודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מזמור לתודה |
מזמור לתודה הוא מזמור הכתוב בספר תהלים[10] המבטא את תוכן הקרבת התודה. תוכן המזמור הוא הודיה לה', ועידוד בני ישראל להודות לה' על כל מה שהוא מטיב אתם, מכיון שאנחנו עמו וצאן מרעיתו ולכן יש בקרב בני ישראל זכות שהיא חובה להודות להקב"ה בקרבנות ובמזמורות.
המזמור מבואר בהרחבה בעשרות מאמרים ושיחות של רבותינו נשיאנו[11]. מקורו של המזמור הוא באור אין סוף שבעולם היצירה[12].
קרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
קרבן התודה מתייחד בכך שהוא הקרבן היחיד שאינו בטל לעתיד לבוא, הסיבה לכך נעוצה בין היתר במהות הקרבן.
מהות ההודאה שבהבאת קרבן התודה הוא הביטול של היש (בחינת ה"אני" שבאדם) כלפי הקב"ה, שעל ידי שמביא קרבן נדבה[13] שאינו חייב בהבאתו, ואף מביא את הסחורה המובחרת ביותר שיש לו - שעירים, חיטים, ומיני מאכל ערבים אחרים. על ידי זה מכופף את היש ואת נפשו הבהמית ומראה בכך שהנס שאירע עמו לא היה מעצמו, אלא היה מאתו ית'.
לכן גם לעתיד לבוא לא יתבטל הקרבן - כי הקב"ה היה הווה ויהיה[14] וגם בגאולה ה' יהיה אחד בדיוק כמו שהיה קודם שנברא העולם, ולכן גם לעתיד לבוא יקריבו בני ישראל את קרבן התודה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איסר שפרינגר, קרבן תודה וברכת הגומל, בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28
הערות שוליים
- ↑ ויקרא, פרק ז' פס' י"ב - ט"ו
- ↑ ויקרא רבא ט' ז'
- ↑ ברכות, נד, ב.
- ↑ ראה הערה קודמת
- ↑ ראה בהרחבה בפסקה קרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא
- ↑ ספר פירוש המילות, צ, ד
- ↑ פירוש המילות צג ב
- ↑ פירוש המילות, צא, ד
- ↑ וממשיך להסביר שם שהודאה על דבר שמובן ומושג בשכל האדם זה לא הודאה אמתית, אלא הודאה אמתית זה דווקא דבר שאינו מובן בשכל האדם.
- ↑ תהלים פרק ק'
- ↑ ראה בפירוש המילות צג, ב. וכן בתורת שמואל תרל"ט, ח"ב. ועוד..
- ↑ ראה בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי במקומו
- ↑ קרבן נדבה הוא קרבן שאדם אינו חייב בהבאתו, אך ראוי מאוד לאדם להקריב את הקרבן
- ↑ היה הווה ויהיה זה גם מהות שם הוי' שהוא המקור הרוחני של קרבן התודה