אליהו פינקל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(34 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:הרב אליהו פינקל.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו פינקל]]
הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]])מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]]


==קורות חייו==
הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) היה מחשובי חסידי חבב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו.
הרב אליהו פינקל נולד בי' אד"ר תרפ"א להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה [[קעלצק]] שב[[פולין]],
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן היבברנוביץ,  
הוא נמנה עם מניין בחורים מובחרים וידע את כל הגמרא, כולל מפרשיה בעל פה.  


בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה.
==תולדות חיים==
לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]].
נולד ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, ב[[עיירה]] [[קלעצק]] שב[[פולין]].
בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]].
החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.


עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי.
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' [[אלחנן בונים וסרמן]] בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.
בהגיעם לפולין נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא ר' אליהו בגטו ההרוס מרתף ששימש כבית מדרש לחסידי [[גור]].
ר' אליהו באהבתו את התורה, אסף שתי מזוודות מלאות בספרי קודש, והם אשר היוו את ספריית ספרי הקודש שלו, הקיימת עד היום.


==עליתו לארץ==
בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים ל[[סיביר]] שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו לו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג ל[[עיירה]] הומיל, שם חיו מספר שנים.
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]],
 
שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]].  
עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם ל[[פולין]] נסעו ל[[לודז']], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.
בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]].
 
===עלייתו לארץ===
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. בסופו של דבר, על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]].
   
   
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה,  
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.
וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.  


הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם  
הקהילה החב"דית בחיפה מנתה בימים ההם, מספר קטן של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], ה[[משפיע]] ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.
הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]].
ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע.
קולו הנעים אך גם הרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.


ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
שורה 33: שורה 23:


===מלאכת השחיטה===
===מלאכת השחיטה===
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]].
[[קובץ:אליהו פינקל.PNG|שמאל|ממוזער|250px]]
כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]],  
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]]. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות.
היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות.
 
בנסיעתו הראשונה לרבי זכה להכנס ל[[יחידות]] פרטית אצל הרבי ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים .
בפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].
כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].


===בעל צדקה ===
היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי [[בשר]] מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים.
ר' אליהו היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה.  
כאשר היה שב משחיטה בחו"ל, היה מחפש ברשתות המזון את ארגזי הבשר עם החותמת שלו, היה קונה כמה ארגזים ומחלקם בין משפחות [[אנ"ש]].במשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת,
וכך נעזרו בו משפחות לצורך קניות, נישואי ילדים וביסוס בתי חב"ד.
לעיתים קרובות היה מוותר על החזר ההגמ"ח כולו או חלקו.


ר' אליהו הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר,  
הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.
בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת,  
וכך התמיד בעבודה גם בשנת הפ"ז לחייו, גם כאשר כבר סבל ממחלת הפרקינסון, המשיך לנסוע לחו"ל בתפקיד משגיח.


==פטירתו==
בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.
בשנותיו האחרונות חלה בפרקינסון והתקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה,  
אולם כיוון שהיה בקי בתורה ובש"ס בעל פה- המשיך ללמוד.
גם כשכבר לא תיפקד גופנית כלל, שאל והתעניין על אנ"ש וילדיהם.


ב[[ר"ח שבט]] [[תשע"ג]] שאל מתי בדיוק חל [[י' שבט]] ונענה "ביום שני הבא", למחרת ביום [[ב' שבט]] כאשר עלה חומו, שאל "מחר י' שבט?" וכך חיכה ליום גדול זה.ואכן, ביום שני י' שבט, דקות ספורות לפני השקיעה, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.
נפטר ביום שני [[י' שבט]] [[תשע"ג]], דקות ספורות לפני השקיעה.


==משפחתו==
*בתו מרת חנה אשת הרב שלמה גרוס - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת 'נווה יוסף', [[חיפה]]
*בנו, ר' יהודה פינקל - מודיעין.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פינקל אליהו]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פינקל אליהו]]
{{מיון רגיל:פינקל, אליהו}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים|פינקל אליהו]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

הרב אליהו פינקל

הרב אליהו פינקל (י' אדר תרפ"א - י' שבט תשע"ג) היה מחשובי חסידי חב"ד בחיפה, ושוחט במקצועו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי' אדר ראשון תרפ"א להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה קלעצק שבפולין.

בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן בונים וסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.

בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע לקזחסטן, שם פגש בחסידי חב"ד שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את תורת החסידות. בהמשך הם אף שידכו לו את מרת דבורה שטרן[1], בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר הומיל ומבברויסק. החתונה התקיימה בשנת תש"ה כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.

עם יציאת החסידים הגדולה מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין נסעו ללודז', שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי גור וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.

עלייתו לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפולין נסעו למחנה העקורים שבפוקינג בגרמניה, ובהמשך יצאו לצרפת, שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות לארץ ישראל וליישב את כפר חב"ד. בסופו של דבר, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, הם הגיעו לחיפה.

מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בחיפה בשנת תשט"ו, שימש גם בה מגיד שיעור.

הקהילה החב"דית בחיפה מנתה בימים ההם, מספר קטן של משפחות ובהם הרב גרשון חן, הרב מנחם מענדל קופרשטוך, הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, המשפיע ר' ראובן דונין, והרב שלמה קופצ'יק. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס בית הכנסת ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.

ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור. גם בשנותיו האחרונות היה מעמודי התווך של הכולל זקנים ששכן בבית המדרש של חסידי בעלז.

מלאכת השחיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה לשחיטה בחו"ל, בדרך כלל בדרום אמריקה. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש אלול, היה נשאר לחודש תשרי אצל הרבי כך נהג במשך שנים רבות.

בפעם הראשונה שנסע לרבי זכה להיכנס ליחידות ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל מצה שלימה מהרבי לחג הפסח.

היה בעל צדקה וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי בשר מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים.

הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.

בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.

נפטר ביום שני י' שבט תשע"ג, דקות ספורות לפני השקיעה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו מרת חנה אשת הרב שלמה גרוס - שליח הרבי בשכונת 'נווה יוסף', חיפה
  • בנו, ר' יהודה פינקל - מודיעין.

הערות שוליים

  1. נפטרה בכ"ז אייר תשע"ד.