אליהו חיים אלטהויז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (74 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
הרב ה[[חסיד]] ר' '''אליהו חיים | |שם=הרב אליהו חיים אלטהויז | ||
|תמונה=אלטהויז, אליהו חיים (4).jpg | |||
|כינוי= | |||
|תיאור= | |||
|תאריך לידה=[[תר"ל]] | |||
|מקום לידה=[[ניקולייב]] | |||
|תאריך פטירה=[[י' כסלו]] [[תש"ב]] | |||
|מקום פטירה=[[ריגא]] | |||
|מקום פעילות= | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]] | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו= | |||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |||
}} | |||
הרב ה[[חסיד]] ר' '''אליהו חיים אלטהויז''' ([[תר"ל]] – [[י' בכסלו]] [[תש"ב]]), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:הרב אליהו חיים אלטהויז.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אלטהויז]] | |||
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו הרב [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר המהר"ש)|פנחס אלטהויז]] בעיר [[ניקולייב]], ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |||
בשנת [[תרע"ח]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]] | בשנת [[תרע"ח]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[עיירה]] פודוברנקה על מנת להפיץ [[יהדות]]. במהלך שהותו ב[[עיירה]], בשנת [[תר"פ]], אירעה [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וכאשר נודע לו על כך - התעלף. | ||
בשנת [[תרפ"ג]] נסע אל אדמו"ר הריי"צ ל[[לנינגרד]], ומאז עבד לצידו של [[הרבי הריי"צ]] וסייע בכל פעולותיו ל[[הפצת היהדות]] ולטובת יהודי [[רוסיה]] שנותרו מאחורי [[רוסיה הסובייטית|מסך הברזל]]. | |||
הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תרפ"ז]] פנה הרבי הריי"צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם. | |||
קירובו למשפחת אדמו"ר הריי"צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי [[הרבי]] עם בתו של אדמו"ר הריי"צ [[הרבנית חיה מושקא]]. | |||
ר | כאשר נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב [[חיים ליברמן]], ל[[שמריהו גוראריה|רש"ג]] ול{{ה|רבי}}{{הערה|1=ראו גם בהרחבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&st=&pgnum=24&hilite= אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17].}}. | ||
כאשר | כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[קוסטרומה]], לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו"ר הריי"צ את רוסיה, הצליח ר' אלי' חיים לצאת גם כן, וקבע מושבו בסמיכות לאדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]], ושם נותר עד [[השואה]]. | ||
בריגא היה אחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' של [[אחות התמימים]] ב[[ריגא]]. | |||
===רציחתו על ידי הנאצים=== | |||
נשרף על קידוש השם ב[[שואה]] ביום [[י' כסלו]] [[תש"ב]] יחד עם ר' [[יצחק הורביץ]], ור' [[יהודה הבר]]. | |||
, ר' [[יחזקאל פייגין]], ר' [[רפאל כהן]], ר' [[הלל הורביץ]], ר' [[זלמן יצחק וושונוק]], ור' [[ישעיהו חנוך ברכהן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=475 חסידים עולים בלהבות {{שטורעם}} {{קישור שבור}}]}}. | |||
==יומניו== | ==יומניו ומכתביו== | ||
את שהותו במחיצת רבינו הריי"צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות [[חסידות חב"ד]] כמו ה[[התוועדות]] שנערכה ב[[פורים תרפ"ז]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[חתונת הרבי]], שהות עדת החסידים ב[[ריגא]] ללא אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תר"צ]], כאשר שהה ב[[ארצות הברית]], ועוד. | |||
חלק מהיומנים פורסמו ב[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]], חלקם על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ב[[שבועון בית משיח]], וחלקם נותרו עלומים עד היום. | |||
רבים ממכתביו פורסמו באופן מוער על ידי מכון גנזיא בסדרת חוברות שבועיות בשנת תשפ"ד{{הערה|1=[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%90%2C%20%D7%90.pdf גנזיא חוברת א'] ואילך.}}. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]] - ממנהלי "[[תפארת בחורים]]", נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ניגון לר' אליהו חיים אלטהויז (נ"ז)]] | |||
*[[אחות תמימים ריגא]] | |||
*[[ | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
* | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 219-226. | ||
*[ | *"[https://derher.org/wp-content/uploads/50-Cheshvan-5777-06.pdf Of Heart and Quill" – Reb Eliyahu Chaim Altoiz] בתוך גליון א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | ||
==קישורים חיצוניים == | ==קישורים חיצוניים == | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור הנהגת הרבי בחתונתו מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז] - [[חב"ד אינפו]] | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70028 ניגון געגועים המיוחס למשפחת אלטהויז] בביצוע ועיבוד של [[נדב בכר]] | ||
* [https://col.org.il/news/114536 י' כסלו: החסידים שנרצחו בריגא בידי הנאצים ימ"ש] {{col}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_4.html תיאור קשריו של הרבי הריי"צ לפרופסור שלומד קבלה - מרשימותיו של ר' אליהו חיים אלטהויז]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 49: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בניקולייב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בלטביה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
גרסה מ־12:41, 19 ביולי 2024
| הרב אליהו חיים אלטהויז | |
|---|---|
.jpg)
| |
| לידה | תר"ל |
| ניקולייב | |
| פטירה | י' כסלו תש"ב |
| ריגא | |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | אדמו"ר הרש"ב אדמו"ר הריי"צ |
הרב החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז (תר"ל – י' בכסלו תש"ב), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר לאדמו"ר הריי"צ. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"ל לאביו הרב פנחס אלטהויז בעיר ניקולייב, ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בשנת תרע"ח נסע בשליחות אדמו"ר הרש"ב לעיירה פודוברנקה על מנת להפיץ יהדות. במהלך שהותו בעיירה, בשנת תר"פ, אירעה הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, וכאשר נודע לו על כך - התעלף.
בשנת תרפ"ג נסע אל אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד, ומאז עבד לצידו של הרבי הריי"צ וסייע בכל פעולותיו להפצת היהדות ולטובת יהודי רוסיה שנותרו מאחורי מסך הברזל.
הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. בהתוועדות פורים תרפ"ז פנה הרבי הריי"צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם.
קירובו למשפחת אדמו"ר הריי"צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי הרבי עם בתו של אדמו"ר הריי"צ הרבנית חיה מושקא.
כאשר נאסר אדמו"ר הריי"צ, בט"ו סיון תרפ"ז היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב חיים ליברמן, לרש"ג ולרבי[1].
כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ לקוסטרומה, לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו"ר הריי"צ את רוסיה, הצליח ר' אלי' חיים לצאת גם כן, וקבע מושבו בסמיכות לאדמו"ר הריי"צ בריגא, ושם נותר עד השואה.
בריגא היה אחד מ'שלשת הרועים' של אחות התמימים בריגא.
רציחתו על ידי הנאצים
נשרף על קידוש השם בשואה ביום י' כסלו תש"ב יחד עם ר' יצחק הורביץ, ור' יהודה הבר. , ר' יחזקאל פייגין, ר' רפאל כהן, ר' הלל הורביץ, ר' זלמן יצחק וושונוק, ור' ישעיהו חנוך ברכהן[2].
יומניו ומכתביו
את שהותו במחיצת רבינו הריי"צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות חסידות חב"ד כמו ההתוועדות שנערכה בפורים תרפ"ז, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, חתונת הרבי, שהות עדת החסידים בריגא ללא אדמו"ר הריי"צ בשנת תר"צ, כאשר שהה בארצות הברית, ועוד.
חלק מהיומנים פורסמו בספר התולדות אדמו"ר הריי"צ, חלקם על ידי הרב שלום יעקב חזן בשבועון בית משיח, וחלקם נותרו עלומים עד היום.
רבים ממכתביו פורסמו באופן מוער על ידי מכון גנזיא בסדרת חוברות שבועיות בשנת תשפ"ד[3].
משפחתו
- בנו, ר' פנחס אלטהויז - ממנהלי "תפארת בחורים", נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- ספר חסידים הראשונים ע' 219-226.
- "Of Heart and Quill" – Reb Eliyahu Chaim Altoiz בתוך גליון א חסידישע דערהער
(אנגלית)
קישורים חיצוניים
- יומן החתונה - תיאור הנהגת הרבי בחתונתו מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז - חב"ד אינפו
- ניגון געגועים המיוחס למשפחת אלטהויז בביצוע ועיבוד של נדב בכר
- י' כסלו: החסידים שנרצחו בריגא בידי הנאצים ימ"ש
- תיאור קשריו של הרבי הריי"צ לפרופסור שלומד קבלה - מרשימותיו של ר' אליהו חיים אלטהויז, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ ראו גם בהרחבה אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17.
- ↑ חסידים עולים בלהבות
(הקישור אינו פעיל, י"ג בתמוז ה'תשפ"ד)
- ↑ גנזיא חוברת א' ואילך.