אברהם דוב הכט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה מחודשת לחצי מהערך. נמשיך תכף.)
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
(61 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:הרב אברהם דוב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם דוב הכט]]
הרב '''אברהם דוב הכט''' (ה'[[תרפ"ב]] - ה'[[תשע"ג]]) - מתלמידי [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים אטוואצק|באטווצק]], שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], לחם בתוקף לתיקון החוק [[מיהו יהודי]], וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה.


{{בעבודה}}
==תולדות חיים==
ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב הכט''' נולד לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.


את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת [[בראנזוויל]] בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן הכט|שלמה זלמן]] ור' [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], ולמד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[וויליאמסבורג]].


===התקרבותו לחסידות חב"ד===
התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.


== == '''הערך נמצא בשלבי עריכה ברגעים אלה!''' == ==
ב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]], ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים{{הערה|[[בערל ליווי]] ו[[אברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.


אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. [[הרבי הריי"צ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.


בבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]], שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.


==ביוגרפיה==
ביום רביעי ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].
 
ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב העכט''' נולד בשנת ה'[[תרפ"ב]] (1922) לאביו ר' [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.
 
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת [[חיים ברלין]] ב[[בראנזוויל]], ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן העכט|שלמה זלמן]] ו[[משה יצחק העכט|משה יצחק]], לישיבת [[תורה ודעת]] ב[[ווילאמסבורג]].
 
==התקרבותו לחסידות חב"ד==
 
התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל יעקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת העכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים העכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.
 
ב[[תרצ"ט]] התכוננה לנסיעה ל[[אטווצק]] קבוצת בחורים, לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]]. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, אחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), עם עוד חמישה חברים ור' ישראל יעקובסון.
 
אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השניה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, [[מרדכי פישר]], כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל!
 
ב[[יום שני]], [[כ"ג מנחם אב]], 11:30 בבוקר יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]].
 
באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]]. הרבי דיבר עמהם מספר דקות על גודל זכותם, וברכם בהצלחה רבה בלימודם.
 
ב[[יום רביעי]] ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ל[[אטווצק]] שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים.
 
ב[[יום שישי]] בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].


===בחזרה לארצות הברית===
===בחזרה לארצות הברית===
פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.


פחות משבוע עם הגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.
קודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ]] ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: {{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט}} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר [[ארצות הברית]].
 
קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות].
 
ב[[נסים]] גדולים הצליחו להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], לעבר ארצות הברית.


בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לארצות הברית.
בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.


כשהגיע הרבי לארצות הברית, ב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], עבר ר' אברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]] עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]].
כשהגיע הרבי לארצות הברית, ב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], עבר ר' אברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]], עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]].


במסצ'סטס פתח ר' אברהם [[ישיבה]] ומוסדות [[תורה]], ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.
במסצ'סטס פתח ר' אברהם [[ישיבה]] ומוסדות [[תורה]], ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.


==רב קהילת הסורים==
==רב קהילת הסורים==
בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.


בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר נופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף האשכנזים והספרדים.
באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור [[תורה]]. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. [[הרבי הריי"צ]] המליץ בחום.
 
מספר שנים לאחר מכן חזר חזרה ל[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ונתמנה לרב קהילת הסורים.
 
בקיץ תש"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הברית, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריו. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7:00 ל9:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד.
 
לספרדים היה ספר תורה משלהם, חזן משלהם, והם דאגו לחיי הקהילה שלהם, והאשכנזים דאגו לחיי קהילה משלהם.
 
יום קייצי אחד, ר' אברהם נמצא בבית כנסת, עת ניגשים אליו כמה מראשי הקהילה הספרדית ובפיהם שאלה: אנו רואים אותך כאן לאחרונה, ורצינו לשאול האם אתה מדבר אנגלית רהוטה?
 
ר' אברהם שלא הבין בדיוק להיכן הם חותרים בשאלתם לא ידע מה לענות, אך מששאלו ענה הוא, כן! מדבר אני אנגלית רהוטה. האם אני יכול לעזור לכם במשהו שאל ר' אברהם?


כן, ברצוננו שתמסור לפנינו שיעור בצהרי שבת הקרובה, השיבו.
בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.


ר' אברהם היה מופתע על שאלתם, אך הוא הגיב בחיוב, ואמר שהוא יבוא למסור שיעור.
במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.


צהרי שבת השעה 3:00 בצהריים ר' אברהם עומד מול קהל בית הכנסת חמישים אנשים ונשים במספר, ומדבר ודורש אודות פרשת השבוע בדברי אגדה, המילים יצאו מפיו, ונכנסו לליבותיהם של אנשי הקהילה, כשבסיום הם ניגשו אל ר' אברהם כשבפיהם ההצעה שהוא מעולם לא חשב עליה, להיות רב קהילת הסורים!
==פטירתו==
נשיא קהילת הספרדים, הלך ונפגש עם הרבי הקודם, והתייעץ על דבר היות ר' אברהם רב קהילת הסורים. הרבי הקודם המליץ ואמר שבתור תלמידו, ובתור בר נסיון בניהול מוסדות וכו' ממליץ הוא לו בר' אברהם לנהל את חיי קהילתם בהצלחה רבה.
ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].


בחודש חשון תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד הסורים, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק, שבסמיכות לשכנות בורו-פארק.
==משפחתו==
*נחמה קנטור, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].
*אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].
*אלי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלומיטה, [[קליפורניה]].
*יוסי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בניס, [[צרפת]].
*רחל וויינברג, [[דטרויט]], [[מישיגן]].
*שיינא פאסטן, [[ניו יורק]].
*יהושע הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בנוראק, קונטיקט.
*ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. פרנסיסקו.
*ישראל הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].


עם הגעתו לחיי קהילה החדשים שלקח על עצמו, הקים ר' אברהם מוסדות חינוך עבור ילדי בני הקהילה, למרות קשייו הרבים בתחילה בתקשורת עם אנשי הקהילה, הבקיאים יותר בשפה העברית והערבית, כשלר' אברהם אין אף טיפת מידע בשפה הערבית, ובשפה העברית, אך בחסדי ה' המוסדות הלכו ושגשגו מיום ליום, עם פתיחת הישיבה עבור הנערים שגדלו.
;נכדיו:
*הרב [[יוסף חיים קנטור]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד


במשך חייו, היה ר' אברהם איש בעל קשרים רבים עם אישי ציבור מכל רחבי הקשת. בחצרות הספרדים כמו אצל גדולי התורה שבהם, הוא היה נכנס ויוצא, עם היותו רב הקהילה הסורית שבניו יורק, בפגישות עולמיות ובכינוסים.
==לקריאה נוספת ==
*קורות חייו באנגלית בספרו:
My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.


במשך חייו ניהל ר' אברהם ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, תוך כדי שנלחם במשך השנים בתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", אם היותו בעל קשרים מסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים ח"כ ועוד, שלח כל הזמן עוד ועוד מכתבים על דבר תיקון החוק, ולתוספת המילה "כהלכה", למען שלימות עם ישראל שבכל העולם כולו.
*מאמר באנגלית אודותיו:
A Chabad Rabbi who Led Sephardic Congregations - באתר Chabad.org מאת Dovid Zaklikowski 
(7 בינואר 2013).


ר' אברהם היה אחד משלוחי הרבי, שפעלו למען שלימות העם, ושלימות בקיום התורה והמצוות, ללא הבט על צור מחצבתו, על מקור אבותיו, שיטתו הייתה כפי שחזר עליה פעמים מספר בעת דרשותיו בקהילתו "כולנו בני איש אחד נחנו" כל יהודי ויהודי, ללא כל הבדל, אשכנזי וספרדי, הינו בן אברהם יצחק ויעקב, ללא כל ספק וללא כל הבדל מיהודי אחר.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הכט, אברהם דוב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חיים ברלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]

גרסה מ־12:41, 19 ביולי 2024

הרב אברהם דוב הכט

הרב אברהם דוב הכט (ה'תרפ"ב - ה'תשע"ג) - מתלמידי תומכי תמימים באטווצק, שליח הרבי הריי"צ והרבי, לחם בתוקף לתיקון החוק מיהו יהודי, וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה.

תולדות חיים

החסיד ר' אברהם דוב הכט נולד לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.

את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' שלמה זלמן ור' משה יצחק, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.

התקרבותו לחסידות חב"ד

התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' ישראל ג'ייקובסון. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת תורת החסידות בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.

בתרצ"ט התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה לאטווצק, לשהות וללמוד אצל הרבי הריי"צ, ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים[1] שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.

אותם ימים היו טרום ימי מלחמת העולם השנייה, וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.

בבוקרו של כ"ג מנחם אב, יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי צרפת, שם ערך להם קבלת פנים ר' שניאור זלמן שניאורסאהן. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את הרבי מלך המשיח, שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.

ביום רביעי ר"ח אלול, הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שבפולין. את הקבוצה קיבלו ראש הישיבה, הרב יהודה עבער והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ליחידות אצל הרבי הריי"צ, וזכו לשמוע מאמר חסידות.

בחזרה לארצות הברית

פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.

קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן בנסים גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר ריגא, חזרה לעבר ארצות הברית.

בחודש חשוון ה'ת"ש, הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.

כשהגיע הרבי לארצות הברית, בט' אדר ב' ה'ת"ש, עבר ר' אברהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תש"ד, עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.

במסצ'סטס פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.

רב קהילת הסורים

בקיץ ה'תש"ה נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.

באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. הרבי הריי"צ המליץ בחום.

בחודש חשוון ה'תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.

במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.

פטירתו

ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, כ"ד טבת תשע"ג. נטמן בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.

משפחתו

נכדיו

לקריאה נוספת

  • קורות חייו באנגלית בספרו:

My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.

  • מאמר באנגלית אודותיו:

A Chabad Rabbi who Led Sephardic Congregations - באתר Chabad.org מאת Dovid Zaklikowski (7 בינואר 2013).

הערות שוליים