ז'לובין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==ילידי העיירה== | ==ילידי העיירה== | ||
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן | |||
*הרב [[ניסן נמנוב]] | |||
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] | *הרב [[מרדכי שוסטרמן]] | ||
*הרב [[יששכר דב גורביץ']] | *הרב [[יששכר דב גורביץ']] | ||
*החסיד ירוחם דווארקין אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]] | |||
==ישיבת | ==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין== | ||
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}. | |||
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]. | |||
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על ידי הרב [[יעקב גוראריה]]. | בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־04:49, 14 ביולי 2024
ז'לובין היא עיירה השוכנת במחוז הומיל שבבלארוס. עד השואה התקיימה בה קהילה יהודית-חסידית, שתושביה נודעו ביראת שמים שלהם.
חסידי ז'לובין היו ברובם בעלי בתים פשוטים, אך נודעו ביראת שמים הגדולה שלהם. אדמו"ר הריי"צ כותב באגרות קודש שלו כמה מכתבים ובהם תיאורים על יהודי ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי יראת שמים ואמונה.
מיקום העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ז'לובין שוכנת בין הערים: הומיל למזרח, באברויסק למערב, רוגצ'וב לצפון, ומחוז וואלין כמו ברדיטשוב, זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז הומיל.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת תר"מ פרצה בעיירה שריפה ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.
החתונה הגדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – החתונה הגדולה בז'לובין |
החתונה הגדולה בז'לובין של נכדת אדמו"ר הזקן, בתו של אדמו"ר האמצעי ונכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב[1] התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין ליאדי לברדיטשוב, וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.
בתי הכנסת בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בז'לובין היו תשע בתי כנסת:
- ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.
- די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול).
- די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).
- די מתנגד'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה חסידי חב"ד בנוסח האר"י, רק המבנה היה ללא חדר שני.
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת).
- 'בארג-שוהל'.
- 'טעמע'ס שוהל'.
- קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).
- די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).
- ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.
רבני העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלמה אפרים
- אחריו - הרב מנחם מענדל דוברבסקי
- אחריו - הרב משה אקסלרוד
- אחריו - הרב ירחמיאל בנימינסון
- אחריו - הרב שלום יהודה גריבוב
הרב גריבוב נפטר בתש"ל בערך בסיביר ואחריו לא נתמנה רב חדש.
ילידי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אלעזר חיים מזלובין - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן
- הרב ניסן נמנוב
- הרב מרדכי שוסטרמן
- הרב יששכר דב גורביץ'
- החסיד ירוחם דווארקין אביו של הרב זלמן שמעון דווארקין
ישיבת תומכי תמימים ז'לובין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"א נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת תומכי תמימים, על ידי רב העיר, הרה"ת משה אקסלרוד, והתקיימה שם עד שנת תרפ"ב[2].
בשנת תרפ"ט היא נפתחה מחדש[דרושה הבהרה] על ידי הרב יעקב גוראריה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- למען ידעו בנים יוולדו, הרב מרדכי שוסטרמן, פרק ראשון.
הערות שוליים
- ↑ לשמות החתן והכלה - ראה בערך המורחב.
- ↑ ספר התמימים ח"א עמוד צא.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |