בית ספר חב"ד זרנוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:19, 8 ביולי 2024

בית הספר חב"ד אהלי יוסף יצחק - זרנוגה היה מארבעת בתי הספר הראשונים שהוקמו על ידי רשת אהלי יוסף יצחק במעברה זרנוגה הסמוכה לרחובות, באמצעותו התקרבו משפחות רבות לחסידות חב"ד. המוסד הוקם בשלהי שנת תשי"ב ופעל קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על-פי הוראת הרבי כבר בראשית העליה של בני חבן מתימן לארץ הקודש והתיישבותם במעברה בזרנוגה, נוצר קשר בין העולים ובראשם הרב עובדיה הלל, לבין חסידי חב"ד, ובהם ר' ישראל לייבוב^[1].

כאשר הוקמה בהוראת הרבי רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש, הקימו חסידי חב"ד במהלך חורף תשי"ב ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

לאורך שנות קיומו, עשרות משפחות התקרבו לחסידות חב"ד באמצעות המוסד, והפכו למשפחות מפוארות של שלוחים, משפיעים, מחנכים, ואנשי מעשה המתגוררים כיום בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, רובן של המשפחות מיוצאי תימן.

על אף הקשיים הרבים עימם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לכל מי שרק עבד בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

לימים, עם התבססותה של העיר רחובות סופחה אליה גם המעברה זרנוגה, ועם התפתחות קהילת חב"ד המקומית, נפתח בעיר תלמוד תורה חב"ד.

צוות בית הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחות שהתקרבו לחסידות על ידי בית הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחת הרב זכריה גורי
משפחת הרב עובדיה מעטוף
משפחת הרב שמעון שאער

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הספר אהלי יוסף יצחק - ברוש

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתב ברכה מהרבי לתלמידי המוסד בתוך תשורה מנישואי זלצמן אברלנדר
כך הגיעו התימנים לליובאוויטש
גידולים טובים בזרנוגה, שבועון בית משיח גליון 847 עמוד 30
ראו עוד בראיון עם הרב גרשון מענדל גרליק ראיון נדיר במיוחד עם השליח הרב גרשון מענדל גרליק • אודיו (בדקה ה:07:00 ואילך)

הערות שוליים

↑ [bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ להרחבה - ראיון בשבועון כפר חב"ד גליון 46 ניסן תשמ"ט].
↑ מכתבי הרבי אליו בקשר למעבר מבית הספר ביפו לזרנוגה והקשור לכך.
↑ מכתב ברכה מהרבי המעודד אותה בקשר למשרתה במוסד.

[1] [bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ להרחבה - ראיון בשבועון כפר חב"ד גליון 46 ניסן תשמ"ט].

[2] מכתבי הרבי אליו בקשר למעבר מבית הספר ביפו לזרנוגה והקשור לכך.

[3] מכתב ברכה מהרבי המעודד אותה בקשר למשרתה במוסד.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
-'''בית הספר חב"ד אהלי יוסף יצחק - זרנוגה''' היה מארבעת בתי הספר הראשונים שהוקמו על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] במעברה זרנוגה הסמוכה ל[[רחובות]], באמצעותו התקרבו משפחות רבות לחסידות חב"ד.
+'''בית הספר חב"ד אהלי יוסף יצחק - זרנוגה''' היה מארבעת בתי הספר הראשונים שהוקמו על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] במעברה זרנוגה הסמוכה ל[[רחובות]], באמצעותו התקרבו משפחות רבות ל[[חסידות חב"ד]].
 המוסד הוקם בשלהי שנת [[תשי"ב]] ופעל קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.
 ==היסטוריה==
-כבר בראשית העליה של בני חבן מתימן לארץ הקודש והתיישבותם במעברה בזרנוגה, נוצר קשר בין העולים ובראשם הרב [[עובדיה הלל]], לבין חסידי חב"ד, ובהם ר' [[ישראל לייבוב]]{{הערה|1=[bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ להרחבה - ראיון בשבועון כפר חב"ד גליון 46 ניסן תשמ"ט].}}.
+על-פי הוראת הרבי כבר בראשית העליה של בני חבן מתימן לארץ הקודש והתיישבותם במעברה בזרנוגה, נוצר קשר בין העולים ובראשם הרב [[עובדיה הלל]], לבין חסידי חב"ד, ובהם ר' [[ישראל לייבוב]]{{הערה|1=[bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ להרחבה - ראיון בשבועון כפר חב"ד גליון 46 ניסן תשמ"ט].}}.
 כאשר הוקמה בהוראת הרבי [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]], הקימו חסידי חב"ד במהלך חורף תשי"ב ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
-לאורך שנות קיומו, עשרות משפחות התקרבו לחסידות חב"ד באמצעות המוסד, והפכו למשפחות מפוארות של שלוחים, משפיעים, מחנכים, ואנשי מעשה המתגוררים כיום בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, רובם יוצאי תימן.
+לאורך שנות קיומו, עשרות משפחות התקרבו לחסידות חב"ד באמצעות המוסד, והפכו למשפחות מפוארות של שלוחים, משפיעים, מחנכים, ואנשי מעשה המתגוררים כיום בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, רובן של המשפחות מיוצאי תימן.
-על אף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לכל מי שרק עבד בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.
+על אף הקשיים הרבים עימם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לכל מי שרק עבד בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.
 לימים, עם התבססותה של העיר רחובות סופחה אליה גם המעברה זרנוגה, ועם התפתחות קהילת חב"ד המקומית, נפתח בעיר תלמוד תורה חב"ד.
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 *'''[https://chabad.info/special/157715/ כך הגיעו התימנים לליובאוויטש]''' {{אינפו}}
 *'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%96%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%94.pdf גידולים טובים בזרנוגה]''', שבועון בית משיח גליון 847 עמוד 30
+*ראו עוד בראיון עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] [https://col.org.il/news/122669 ראיון נדיר במיוחד עם השליח הרב גרשון מענדל גרליק • אודיו{{COL}}] (בדקה ה:07:00 ואילך)
 {{הערות שוליים}}