ברוך אוברלנדר: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
מ (הסרת קטגוריה:שלוחים באירופה באמצעות HotCat) |
||
| (34 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:אוברלנדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני [[אירופה]]]] | ||
הרב '''ברוך אוברלנדר''', | הרב '''ברוך אוברלנדר''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]), הוא [[שליח]] [[הרבי]] לעיר בודפשט, [[הונגריה]], [[אב בית דין]] ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב ברוך אוברלנדר | הרב ברוך אוברלנדר הוא צאצא של ילידי הונגריה. הוריו היו ניצולי [[שואה]] ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת [[פאפא]], ואחיו בעל "הקרן לדוד". | ||
נולד בשנת [[תשכ"ו]]. | |||
בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי | בצעירותו למד בישיבת [[פאפא]], ולאחר מכן בישיבת סלבודקא ב[[בני ברק]], ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בבית סבו הרב [[יעקב לנדא]], שקירב אותו ל[[חסידות]] ול[[התקשרות]] ל[[רבי]], על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת. | ||
בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי ב[[מילאנו]], נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]]. | |||
==ערוב== | |||
הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב. | |||
בתשפ"ד התקין עירוב סביב פעשט חלק מהעיר בודפסט, מה שגרם לפולמוס גדול בין רבני הונגריה. | |||
===תפקידים נוספים=== | ===תפקידים נוספים=== | ||
לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ [[ | לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ '[[אור ישראל]]', שם הוא משמש גם כעורך ראשי. | ||
בנוסף, משמש הרב כראש מכון | כמו"כ, החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת '[[היכל הבעש"ט]]'. | ||
בשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר '[[שנים ראשונות]]' יחד עם הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה ה[[אנגלית]]. | |||
בנוסף, משמש הרב כראש מכון ה[[סמיכה]] בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ה[[הלכה]] היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה. | |||
לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71184 בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד] {{אינפו}} ה' [[אלול]] התשע"ב (23.08.2012)}}. | לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71184 בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד] {{אינפו}} ה' [[אלול]] התשע"ב (23.08.2012)}}. | ||
==כותרים בעריכתו== | |||
*[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* חתנו, הרב יוסף יצחק פלדמן - שליח הרבי בהונגריה | * חתנו, הרב יוסף יצחק פלדמן - שליח הרבי בהונגריה | ||
* חתנו, הרב רוזנברג - קראון הייטס | *בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט | ||
* חתנו, הרב יוסף רוזנברג - קראון הייטס | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http:// | *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 ראיון חג עם הרב אוברלנדר]''', בתוך מגזין "קהילות" של [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} י"ז [[ניסן]] התש"ע (01.04.2010) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}} | ||
*בנימין קלוגר, '''[http://www.shturem.net/images/news/63700_news_05062013_4150.pdf מרביץ תורה והלכה במסירות]''', בתוך עיתון 'המודיע' {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}} | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אוברלנדר, ברוך}} | {{מיון רגיל:אוברלנדר, ברוך}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בהונגריה]] | [[קטגוריה:שלוחים בהונגריה]] | ||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לאזאר]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]] | |||
גרסה מ־15:16, 7 ביולי 2024
הרב ברוך אוברלנדר (יליד שנת תשכ"ו), הוא שליח הרבי לעיר בודפשט, הונגריה, אב בית דין ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות תנועת החסידות, ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.
תולדות חיים
הרב ברוך אוברלנדר הוא צאצא של ילידי הונגריה. הוריו היו ניצולי שואה ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת פאפא, ואחיו בעל "הקרן לדוד".
נולד בשנת תשכ"ו.
בצעירותו למד בישיבת פאפא, ולאחר מכן בישיבת סלבודקא בבני ברק, ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן לנדא בבית סבו הרב יעקב לנדא, שקירב אותו לחסידות ולהתקשרות לרבי, על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.
בקיץ תשמ"ט מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב משה לאזאר שליח הרבי במילאנו, נשלח לבודפשט על ידי הרבי. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש מקוה כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד בכולל.
ערוב
הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.
בתשפ"ד התקין עירוב סביב פעשט חלק מהעיר בודפסט, מה שגרם לפולמוס גדול בין רבני הונגריה.
תפקידים נוספים
לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ 'אור ישראל', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.
כמו"כ, החל משנת תשע"ט החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת 'היכל הבעש"ט'.
בשנת תשפ"א הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר 'שנים ראשונות' יחד עם הרב אלקנה שמוטקין והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה האנגלית.
בנוסף, משמש הרב כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ההלכה היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.
לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"[1].
כותרים בעריכתו
משפחתו
- חתנו, הרב יוסף יצחק פלדמן - שליח הרבי בהונגריה
- בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט
- חתנו, הרב יוסף רוזנברג - קראון הייטס
קישורים חיצוניים
- ראיון חג עם הרב אוברלנדר, בתוך מגזין "קהילות" של מרכז רבני אירופה
י"ז ניסן התש"ע (01.04.2010) (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג) - בנימין קלוגר, מרביץ תורה והלכה במסירות, בתוך עיתון 'המודיע'
(הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג) - משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד ה' אלול התשע"ב (23.08.2012)