חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביטול גרסה 574511 של 104.1.184.83 (שיחה)) תגית: ביטול |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 67.83.133.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף בן מלמד) תגית: שחזור |
||
| (18 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:חנה גורארי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה (בחלון השמאלי וכלתה מינא (בחלון בצד ימין) ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]] | [[קובץ:חנה גורארי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה (בחלון השמאלי וכלתה מינא (בחלון בצד ימין) ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]] | ||
[[קובץ:מצבת חנה גורארי'.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת מרת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי]] | [[קובץ:מצבת חנה גורארי'.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת מרת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי]] | ||
'''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]] – [[ט" | '''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]] – [[ט"ו אדר]] [[תנש"א]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]]. | ||
==תולדות חייה== | ==תולדות חייה== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[הרבי]] אירוע [[לב]], דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערה|על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים}}. | ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[הרבי]] אירוע [[לב]], דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערה|על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים}}. | ||
ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן | ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם. | ||
==משפט הספרים== | ==משפט הספרים== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
*בעלה - ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו גוראריה (הרש"ג)]] | *בעלה - ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו גוראריה (הרש"ג)]] | ||
*בנה - [[שלום דובער גוראריה|שלום דוב בער (בערי) גוראריה]] | *בנה - [[שלום דובער גוראריה|שלום דוב בער (בערי) גוראריה]] | ||
*אחותה- [[הרבנית חיה מושקא]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | {{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | ||
| שורה 67: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:35, 4 ביולי 2024
חנה גוראריה (כ"ה אב תרנ"ט – ט"ו אדר תנש"א) הייתה בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, ורעייתו של הרב שמריהו גוראריה.
תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צעירותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חנה נולדה בכ"ה מנחם אב תרנ"ט[1] בעיירה ליובאוויטש לאביה ולאמה הרבנית נחמה דינה.
כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את המאמר "ברוך שעשה ניסים" שנאמר בכ"ה בכסלו על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[2].
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה אדמו"ר הרש"ב[3].
בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.
בי"א סיון תרפ"א נישאה לרב שמריהו גוראריה. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.
בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד. לעצור את אדמו"ר הריי"צ, התווכחה אתם במסירות נפש[4].
למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, ובשנת תרצ"ג עקרה לוורשה.
בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[5].
בכ"ה שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.
בימי מלחמת העולם השנייה הייתה לצד אדמו"ר הריי"צ, בוורשה, ובכל מסעותיו. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.
בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבניין 770 והיא עם בעלה ובנם התיישבו בהקומה השלישית של 770.
משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ תחת ידה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.
מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.
בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.
בשנת תשי"ג נשא בנה בערי גוראריה לאישה את מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[6].
בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל הרבי אירוע לב, דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[7].
בקיץ תש"מ ביקשה למנות את הרב שלום דובער לוין שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא שהרבי התנגד למינוי[8]. בשנת תשמ"ז לאחר דידן נצח הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, בערי גוראריה את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי.
ביום שבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשמ"ה, היא נפגעה בפניה על ידי אחד הבחורים שנקש בחוזקה על דלת דירתה והיא פתחה את הדלת (משום שחשבה שמדובר באחד הבחורים שהיו עוזרים לה במשק הבית) ומשגילתה שמדובר במישהו אחר ניסתה לסגור את הדלת, והלה בצעד מופרע - שגונה על ידי הרבי נמרצות - טרק את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. למקום הוזעק אמבולנס של 'הצלה' סניף קראון הייטס וכן ד"ר משה פלדמן והיא הובהלה בעיצומה של השבת לבית הרפואה קורנל. בסיום ההתוועדות באותה שבת ניגש לרבי המשב"ק הרב בערל יוניק ואמר לחיים וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש"ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא[9]. לאחר ששוחררה מבית הרפואה כבר לא חזרה עוד לדירתה, אלא השתקעה בשנותיה האחרונות בבית בנה וכלתה בניו ג'רזי. כל רכושה כולל חפציה האישיים ואפילו המלתחה האישית נותרו בדירה שבקומה השלישית עד לאחר סיומו המוחלט של משפט הספרים וגרורותיו בשנת תש"נ ואז נארזה התכולה ונשלחה לניו ג'רזי[10]. בהמשך לכך נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הרבי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[11].
פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטרה בט"ו אדר - שושן פורים תנש"א, בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי סאטמר, ארונה הועבר מול 770.
הרבי הביע רצונו שתטמן בחלקת הרבניות של אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, בארי גוראריה . חברי המשלחת היו: הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שמואל צבי פוקס, הרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב משה בוגומילסקי[12], בתחלה הוא נעתר, אך לבסוף[13], נקברה בניו ג'רזי, בחלקת מונקאטש-סאטמר בבית הקברות פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בעלה - ר' שמריהו גוראריה (הרש"ג)
- בנה - שלום דוב בער (בערי) גוראריה
- אחותה- הרבנית חיה מושקא
הערות שוליים
- ↑ מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
- ↑ תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
- ↑ דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
- ↑ מסירות נפשה כלפי אנשי הק.ג.ב. מתוארת בידי אדמו"ר הריי"צ, ברשימת המאסר.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
- ↑ על-פי דרישתה, לא השתתף הרבי בחתונה (מיומני הרב יואל כהן).
- ↑ על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים
- ↑ תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
- ↑ יומן התמים מרדכי גלזמן
- ↑ פרטים בפיסקא זו על פי הראיון בעקבות סערת המכירה המזוייפת של שאול שמעון דויטש
- ↑ מפי ר' יואל כהן, בסעודת ליל שבת, שהתקיימה בביתו, פרשת תרומה תשס"ח
- ↑ הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.
- ↑ בעקבות גורמים שונים.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |