יהודה לייב קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:32, 4 ביולי 2024

הרב יהודה לייב קרסיק^[1] (תר"ס – אדר תש"ג) היה משפיע בקהילות חב"ד במוסקבה ובנעוועל, שנפטר בדמי ימיו על אם הדרך בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה. בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ואף שימש כחוזר אצל אדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסביבות שנת תר"ס בעיירה לאפיטש לאביו ר' מרדכי שמואל קרסיק ולאמו מרת חיה שרה. משפחתו לא נמנתה על חסידי חב"ד, אך כשהגיע לגיל ישיבה נשלח בעקבות אחיו הגדולים ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שם התבלט בכשרונותיו ובאופיו, ונחשב לאחד מגדולי הלמדנים בישיבה.

הוא התחבב על ידי אדמו"ר הריי"צ ששימש באותה עת כמנהל רוחני של הישיבה, וכאשר אדמו"ר הרש"ב נעדר מליובאוויטש, הפקיד אדמו"ר הריי"צ בידיו את מפתחות חדרו של אדמו"ר הרש"ב על מנת שייקח משם כתבי חסידות של אדמו"ר הרש"ב ויעתיק אותם בשני העתקים.

גם לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה והרבה מהתמימים בישיבה בליובאוויטש החלו לברוח מאימת הגרמנים שהתקרבו לאזור, נותר יחד עם קומץ חברים בישיבה בליובאוויטש ונמנה על שלושה-עשר אחרוני התמימים שלמדו בה. רק בשלהי הקיץ של שנת תרע"ח עזב יחד עם חבריו את ליובאוויטש ולאחר תחנה קצרה ברודניא, בריאנסק וקרמנצ'וג, המשיך בדרכו לרוסטוב שם שהה אדמו"ר הרש"ב, וזכה להתעסק עם הכנת החטים עבור אפיית המצות למשפחת בית הרב.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נמנה על צוות ה'חוזרים' של אדמו"ר הריי"צ ומדי שבוע היו נכנסים לחדרו על מנת לערוך 'חזרה' על המאמר שנאמר בשבת.

באותה תקופה בה שהה במוסקבה, מספר חודשים לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, זכה להתעסק עם העברת גופו הק' של אדמו"ר הרש"ב לבית עלמין חילופי.

משפיע בקהילות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"א בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד במוסקבה, וכגבאי דמי ה'מעמד' עבור בית רבינו, וכשד"ר עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית שטערנא שרה ואחת על ידי הרבנית נחמה דינה, אך כשנכנס ליחידות פסל הרבי את שתי ההצעות^[2] והורה לו לנסוע לנעוועל ולהתחתן עם בתו של המלמד ר' שמריהו רויטבלאט (אבלסקוי).

לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. בית הכנסת בו כיהן כמשפיע, היה בית הכנסת הגדול ביותר בעיירה והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".

בחודש אדר א' תרפ"ז נאסר על ידי הק.ג.ב. יחד עם ר' אלחנן דב מרוזוב, ר' יצחק יעקב מינקוביץ ור' יצחק גולדין, ונגזר עליהם עונש גלות בסיביר. כעבור שלוש שנים, הסתיים ריצוי העונש שנגזר עליו והוא חזר לנעוועל, שם המשיך לפעול לחיוק היהדות חרף רדיפות הקומוניסטים. כאשר הגבירו אנשי המשטרה החשאית את עולם, ביקש לעלות לארץ הקודש ואף קיבל לשם כך את האישורים הנדרשים ואת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אך בסופו של דבר כששמע עד כמה עבודתו בשטח חינוך ילדי ישראל מסיבה קורת רוח לאדמו"ר הריי"צ - ויתר על רצונו לעלות לארץ והמשיך לעסוק בהשפעה ובחינוך ילדי ישראל, כאשר במשך תקופה ארוכה היה ישן בגינה מחוץ לבית בחורף הרוסי הקשה כדי שאם אנשי הק.ג.ב. יבואו לחפש אותו באמצע הלילה - לא ימצאו אותו בבית.

אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ט עבר להתגורר באחד מפרבריה של העיר לנינגרד, והוא נלכד בתוכה בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים כיתרו את העיר והפגיזו את תושביה ללא רחם. בעקבות הרעב והמחלות שפשטו בעיר, נפטרה רעייתו בחודש שבט תש"ב וכחודש לאחר מכן נפטר גם בנו ר' שמערל.

כשראה שלא נותרה ברירה והסכנה להישאר בעיר גדולה יותר מסכנת ההפצצה האורבת למי שמנסה לברוח מהעיר, נמלט יחד עם שלוש בנותיו באמצעות רכב שנמלט על פני הנהר הקפוא, והמשיך עמם לעבר הרי אוראל, אך כשהגיעו ליד העיירה קודינקר נחלש ונפטר בחודש אדר תש"ג בהיותו בגיל 43 בלבד.

בנותיו התאמצו להביאו לקבר ישראל, וחסכו מקצבת הלחם שלהם כדי לשלם איתו לאיכרים גויים שיטבילו את גופתו בנהר ויכרו עבורו קבר ישראל על אם הדרך. לאחר הקבורה סומן העץ לידו נכרה הקבר, אך לאחר המלחמה כאשר חזרו בני המשפחה וניסו לאתר את העץ- לא הצליחו ומקום קבורתו לא נודע.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו, ר' דוד קרסיק
אחיו, הרב אליעזר קרסיק - רב קהילת חב"ד בתל אביב וראש אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש
אחיו, הרב יעקב ברוך קרסיק - משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש
אחיו, ר' נאחע קרסיק - רבה האחרון של שצעדרין
גיסו, ר' יונה כהן (פולטובער)
גיסו, ר' מרדכי אליעזר לפטובסקי
בתו מרת חייענא, רעייתו של ר' מאיר אבצן
בתו מרת פעשא, רעייתו של ר' שלמה מטוסוב - משלוחי הרבי במרוקו
בתו מרת טייבע, רעייתו של ר' צבי לייב לוין - משלוחי הרבי במרוקו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור ברגר, בדרך בעוד כברת ארץ, תולדות חייו של ר' לייב קרסיק שבועון בית משיח י' טבת ה'תשע"ד, גליון 906 עמוד 40 ואילך
שניאור ברגר, עבד אברהם אנכי

הערות שוליים

↑ אף שמוכר ברוב המקומות רק בכינוי 'לייב', באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' קלב מופיע בשם 'יהודה לייב'.
↑ הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).

[1] אף שמוכר ברוב המקומות רק בכינוי 'לייב', באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' קלב מופיע בשם 'יהודה לייב'.

[2] הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:לייבל קרסיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשפיע החסידי ר' לייבל קרסיק]]
-הרב '''יהודה לייב קרסיק'''{{הערה|אף שמוכר ברוב המקומות רק בכינוי 'לייב', באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' קלב מופיע בשם 'יהודה לייב'.}} ([[תר"ס]]-[[אדר]] [[תש"ג]]) היה [[משפיע]] בקהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] וב[[נעוועל]], שנפטר בדמי ימיו על אם הדרך בעיצומם של ימי [[מלחמת העולם השניה]]. בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואף שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].
+הרב '''יהודה לייב קרסיק'''{{הערה|אף שמוכר ברוב המקומות רק בכינוי 'לייב', באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' קלב מופיע בשם 'יהודה לייב'.}} ([[תר"ס]] – [[אדר]] [[תש"ג]]) היה [[משפיע]] בקהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] וב[[נעוועל]], שנפטר בדמי ימיו על אם הדרך בעיצומם של ימי [[מלחמת העולם השנייה]]. בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואף שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].
 ==תולדות חיים==
 נולד בסביבות שנת [[תר"ס]] ב[[עיירה]] [[לאפיטש]] לאביו ר' [[מרדכי שמואל קרסיק]] ולאמו מרת חיה שרה. משפחתו לא נמנתה על חסידי חב"ד, אך כשהגיע לגיל ישיבה נשלח בעקבות אחיו הגדולים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התבלט בכשרונותיו ובאופיו, ונחשב לאחד מגדולי הלמדנים בישיבה.
-הוא התחבב על ידי אדמו"ר הריי"צ ששימש באותה עת כמנהל רוחני של הישיבה, וכאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] נעדר מ[[ליובאוויטש]], הפקיד אדמו"ר הריי"צ בידיו את מפתחות חדרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] על מנת שייקח משם כתבי חסידות של [[אדמו"ר הרש"ב]] ויעתיק אותם בשני העתקים.
+הוא התחבב על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ששימש באותה עת כמנהל רוחני של הישיבה, וכאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] נעדר מ[[ליובאוויטש]], הפקיד אדמו"ר הריי"צ בידיו את מפתחות חדרו של אדמו"ר הרש"ב על מנת שייקח משם כתבי חסידות של אדמו"ר הרש"ב ויעתיק אותם בשני העתקים.
 גם לאחר שפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבה מהתמימים בישיבה בליובאוויטש החלו לברוח מאימת הגרמנים שהתקרבו לאזור, נותר יחד עם קומץ חברים בישיבה בליובאוויטש ונמנה על שלושה-עשר אחרוני התמימים שלמדו בה. רק בשלהי הקיץ של שנת [[תרע"ח]] עזב יחד עם חבריו את ליובאוויטש ולאחר תחנה קצרה ב[[רודניא]], [[בריאנסק]] ו[[קרמנצ'וג]], המשיך בדרכו ל[[רוסטוב]] שם שהה [[אדמו"ר הרש"ב]], וזכה להתעסק עם הכנת החטים עבור אפיית ה[[מצות]] למשפחת בית הרב.
-לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן]] [[תר"פ]], נמנה על צוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של אדמו"ר הריי"צ ומידי שבוע היו נכנסים לחדרו על מנת לערוך 'חזרה' על המאמר שנאמר בשבת.
+לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן]] [[תר"פ]], נמנה על צוות ה'[[חוזר]]ים' של אדמו"ר הריי"צ ומדי שבוע היו נכנסים לחדרו על מנת לערוך 'חזרה' על המאמר שנאמר בשבת.
-באותה תקופה בה שהה במוסקבה, מספר חודשים לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב, זכה להתעסק עם העברת גופו הק' של [[אדמו"ר הרש"ב]] לבית עלמין חילופי.
+באותה תקופה בה שהה במוסקבה, מספר חודשים לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב, זכה להתעסק עם העברת גופו הק' של אדמו"ר הרש"ב לבית עלמין חילופי.
 ===משפיע בקהילות חב"ד===
-בשנת [[תרפ"א]] בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד ב[[מוסקבה]], וכגבאי דמי ה'[[מעמד]]' עבור בית רבינו, וכ[[שד"ר]] עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ואחת על ידי הרבנית [[נחמה דינה (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]], אך כשנכנס ל[[יחידות]] פסל הרבי את שתי ההצעות{{הערה|הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).}} והורה לו לנסוע ל[[נעוועל]] ולהתחתן עם בתו של ר' [[שמריהו רויטבלאט]] (אבלסקוי).
+בשנת [[תרפ"א]] בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד ב[[מוסקבה]], וכגבאי דמי ה'[[מעמד]]' עבור בית רבינו, וכ[[שד"ר]] עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ואחת על ידי הרבנית [[נחמה דינה (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]], אך כשנכנס ל[[יחידות]] פסל הרבי את שתי ההצעות{{הערה|הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).}} והורה לו לנסוע ל[[נעוועל]] ולהתחתן עם בתו של המלמד ר' [[שמריהו רויטבלאט (נעוועל)|שמריהו רויטבלאט]] (אבלסקוי).
-לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה של ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. [[בית הכנסת]] בו כיהן כ[[משפיע]], היה [[בית הכנסת]] הגדול ביותר ב[[עיירה]] והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".
+לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. [[בית הכנסת]] בו כיהן כ[[משפיע]], היה [[בית הכנסת]] הגדול ביותר ב[[עיירה]] והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".
 ב[[חודש אדר]] א' [[תרפ"ז]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ר' [[יצחק יעקב מינקוביץ]] ור' [[יצחק גולדין]], ונגזר עליהם עונש גלות ב[[סיביר]]. כעבור שלוש שנים, הסתיים ריצוי העונש שנגזר עליו והוא חזר לנעוועל, שם המשיך לפעול לחיוק היהדות חרף רדיפות הקומוניסטים. כאשר הגבירו אנשי [[המשטרה החשאית]] את עולם, ביקש לעלות לארץ הקודש ואף קיבל לשם כך את האישורים הנדרשים ואת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אך בסופו של דבר כששמע עד כמה עבודתו בשטח חינוך ילדי ישראל מסיבה קורת רוח לאדמו"ר הריי"צ - ויתר על רצונו לעלות לארץ והמשיך לעסוק בהשפעה ובחינוך ילדי ישראל, כאשר במשך תקופה ארוכה היה ישן בגינה מחוץ לבית בחורף הרוסי הקשה כדי שאם אנשי ה[[ק.ג.ב.]] יבואו לחפש אותו באמצע הלילה - לא ימצאו אותו בבית.
 ===אחרית ימיו===
-בשנת [[תרצ"ט]] עבר להתגורר באחד מפרבריה של העיר [[לנינגרד]], והוא נלכד בתוכה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] כאשר הגרמנים כיתרו את העיר והפגיזו את תושביה ללא רחם. בעקבות הרעב והמחלות שפשטו בעיר, נפטרה רעייתו ב[[חודש שבט]] [[תש"ב]] וכחודש לאחר מכן נפטר גם בנו ר' שמערל.
+בשנת [[תרצ"ט]] עבר להתגורר באחד מפרבריה של העיר [[לנינגרד]], והוא נלכד בתוכה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] כאשר הגרמנים [[המצור על לנינגרד|כיתרו את העיר]] והפגיזו את תושביה ללא רחם. בעקבות הרעב והמחלות שפשטו בעיר, נפטרה רעייתו ב[[חודש שבט]] [[תש"ב]] וכחודש לאחר מכן נפטר גם בנו ר' שמערל.
-כשראה שלא נותרה ברירה והסכנה להישאר בעיר גדולה יותר מסכנת ההפצצה האורבת למי שמנסה לברוח מהעיר, נמלט יחד עם שלושת בנותיו באמצעות רכב שנמלט על פני הנהר הקפוא, והמשיך עמם לעבר הרי אוראל, אך כשהגיעו ליד ה[[עיירה]] קודינקר נחלש ונפטר בחודש [[אדר]] [[תש"ג]] בהיותו בגיל 43 בלבד.
+כשראה שלא נותרה ברירה והסכנה להישאר בעיר גדולה יותר מסכנת ההפצצה האורבת למי שמנסה לברוח מהעיר, נמלט יחד עם שלוש בנותיו באמצעות רכב שנמלט על פני הנהר הקפוא, והמשיך עמם לעבר הרי אוראל, אך כשהגיעו ליד ה[[עיירה]] קודינקר נחלש ונפטר בחודש [[אדר]] [[תש"ג]] בהיותו בגיל 43 בלבד.
 בנותיו התאמצו להביאו לקבר ישראל, וחסכו מקצבת הלחם שלהם כדי לשלם איתו לאיכרים גויים שיטבילו את גופתו בנהר ויכרו עבורו קבר ישראל על אם הדרך. לאחר הקבורה סומן העץ לידו נכרה הקבר, אך לאחר המלחמה כאשר חזרו בני המשפחה וניסו לאתר את העץ- לא הצליחו ומקום קבורתו לא נודע.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *שניאור ברגר, '''בדרך בעוד כברת ארץ''', תולדות חייו של ר' לייב קרסיק {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] י' טבת ה'תשע"ד, גליון 906 עמוד 40 ואילך
-*שניאור ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי (ספר)|עבד אברהם אנכי]]'''
+*שניאור ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי]]'''
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 [[קטגוריה:אישים בנוול]]
-[[קטגוריה:אישים בלנינגרד]]
+[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
 [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
 [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
 [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
 [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
+[[קטגוריה:אישים שנספו במצור על לנינגרד]]