מנחם מענדל גרינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]
[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 9: שורה 9:
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].


לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לת"ת חב"ד [[אלעד]].
לאחר תקופת לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לשמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]].


במקביל לעיסוקו החינוכי, החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הסוגיות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].


החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות, והוא מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד.
החל משנת [[תשפ"א]], הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות.


בשנת [[תשפ"ג]] פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.
הרב גרינפלד מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד{{מקור}}.
 
==הספריה לחגים ומועדים==
[[קובץ:ספריה לחגים ומועדים.jpeg|ממוזער|שמאל|הספריה לחגים ומועדים]]
משנת [[תשפ"ג]] החל הרב גרינפלד לפרסם מחקרים אודות סדרת חוברות וקונטרסים שיצאו לאור על ידי [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 1997, 2004, 2010 ועוד. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}. בחודש סיון תשפ"ד הוציא ספר ובו מקבץ של מאמרים אלו בתשורה לחתונת בנו בשם "הספריה לחגים ומועדים".
סדרת החוברות, שיצאה לאור על ידי 'המרכז לעניני חינוך' בין השנים תש״ד-תש״ו, נוצרה על רקע שנות השואה וההתבוללות הגוברת בארצות הברית, והרבי ראה בחינוך הדור הצעיר משימה אסטרטגית להבטחת עתידו של העם היהודי. הספר, פרי מחקר יסודי ומקיף, מתאר כיצד הרבי יזם, תכנן, סייע בעריכה והפיק את סדרת הפרסומים – הכוללת חוברות קומפקטיות בפורמט כיס לצד ספרים מורחבים ומפורטים יותר – במטרה להנחיל לילדים ונוער ערכי אמונה ומורשת יהודית אותנטית. החוברות והספרים רובם נערכו על ידי הרב [[ניסן מינדל]] עוסקות במגוון רחב של נושאים, החל מסיפורי גבורה מתקופת החשמונאים ועד להסברים מקוריים על מנהגי החגים, תוך שילוב פירושים חדשניים למקורות יהודיים קלאסיים ועצות מעשיות לילדים כיצד לקיים מצוות בצורה משמעותית. הרב גרינפלד מדגיש במחקרו את תפיסתו החינוכית הייחודית של הרבי, המשלבת לימוד תורה וקיום מצוות עם שימוש בכלים חינוכיים חדשניים ומרתקים, המותאמים לרוח הזמן ולקהל היעד הצעיר. בין התיעודים בספר: מסרים בשם הרבי לילדי ישראל, כתב יד קדשו הכולל הגהות והערות לפרסומי המל"ח ועדויות ישירות למעורבותו בפרטי פרטים, החל מבחירת הנושאים ועד להקפדה על העיצוב הגרפי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1096640/ חדש על המדף: מחקר על חוברות ייחודית לילדים ביוזמת הרבי] {{אינפו}}}}.


==חזן==
==חזן==
שורה 24: שורה 30:
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]
==משפחתו==
* בנו, ר' יוסף יצחק


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 44: שורה 53:
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]

גרסה מ־23:23, 24 ביוני 2024

הרב גרינפלד (משמאל) לצד הרב בלינוב

הרב מנחם מענדל גרינפלד (יליד שנת תשל"ו, 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד מכון אנכ"י, וחזן מקצועי. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד באלעד ובעבר שימש כמנהל גשמי בתלמוד תורה חב"ד בני ברק.

תולדות חיים

נולד בכ"ג סיון תשל"ו לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.

לקראת שנת הלימודים תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר שנת שליחות וסמיכה לרבנות, בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' יעקב חיים יעקובוביץ מצפת וקבע את מגוריו בפתח תקווה.

לאחר תקופת לימוד בכולל אברכים, החל לשמש כמזכיר בתלמוד תורה חב"ד בני ברק, ובשנת הלימודים תשע"ז התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק[1], ובקיץ תשפ"ג סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לשמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד באלעד.

כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-770, החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת האגרות קודש ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הסוגיות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת תשע"ה את מכון אנכ"י.

החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון כפר חב"ד ובבימות תורניות שונות.

הרב גרינפלד מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד[דרוש מקור].

הספריה לחגים ומועדים

הספריה לחגים ומועדים

משנת תשפ"ג החל הרב גרינפלד לפרסם מחקרים אודות סדרת חוברות וקונטרסים שיצאו לאור על ידי מל"ח וקה"ת[2]. בחודש סיון תשפ"ד הוציא ספר ובו מקבץ של מאמרים אלו בתשורה לחתונת בנו בשם "הספריה לחגים ומועדים".

סדרת החוברות, שיצאה לאור על ידי 'המרכז לעניני חינוך' בין השנים תש״ד-תש״ו, נוצרה על רקע שנות השואה וההתבוללות הגוברת בארצות הברית, והרבי ראה בחינוך הדור הצעיר משימה אסטרטגית להבטחת עתידו של העם היהודי. הספר, פרי מחקר יסודי ומקיף, מתאר כיצד הרבי יזם, תכנן, סייע בעריכה והפיק את סדרת הפרסומים – הכוללת חוברות קומפקטיות בפורמט כיס לצד ספרים מורחבים ומפורטים יותר – במטרה להנחיל לילדים ונוער ערכי אמונה ומורשת יהודית אותנטית. החוברות והספרים רובם נערכו על ידי הרב ניסן מינדל עוסקות במגוון רחב של נושאים, החל מסיפורי גבורה מתקופת החשמונאים ועד להסברים מקוריים על מנהגי החגים, תוך שילוב פירושים חדשניים למקורות יהודיים קלאסיים ועצות מעשיות לילדים כיצד לקיים מצוות בצורה משמעותית. הרב גרינפלד מדגיש במחקרו את תפיסתו החינוכית הייחודית של הרבי, המשלבת לימוד תורה וקיום מצוות עם שימוש בכלים חינוכיים חדשניים ומרתקים, המותאמים לרוח הזמן ולקהל היעד הצעיר. בין התיעודים בספר: מסרים בשם הרבי לילדי ישראל, כתב יד קדשו הכולל הגהות והערות לפרסומי המל"ח ועדויות ישירות למעורבותו בפרטי פרטים, החל מבחירת הנושאים ועד להקפדה על העיצוב הגרפי[3].

חזן

ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.

ספריו

מכתבי פאר

משפחתו

  • בנו, ר' יוסף יצחק

ראו גם

לקריאה נוספת

  • צפון, ראיון עם העורך. שבועון כפר חב"ד גליון 1601
  • לשמוע אל הרינה ואל התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1924
  • ה'בענצ'רל, בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

הערות שוליים