ימי התשלומין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←עניינם של הימים: הגהה) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ימי התשלומין''' הינם | '''ימי התשלומין''' הינם ששת הימים שלאחר [[חג השבועות]] וחלים בין [[ז' בסיוון]] ל[[י"ב בסיון]]. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, מי שלא הספיק להקריב את [[קורבן|קורבנו]] בחג, משלים זאת בימים אלו. | ||
==בזמן בית המקדש== | ==בזמן בית המקדש== | ||
לגבי הקרבת ה[[קורבנות]] | לגבי הקרבת ה[[קורבנות]] ב[[חג השבועות]] ישנה מחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]] האם מותר להקריב את קרבן החג בחג עצמו. בית שמאי סברו אז שהיות וקרבן החג (המכונה בשם "עולת ראיה") אינו בגדר של "אוכל נפש" ממילא אסור להקריב את הקרבן. לעומת זאת סברו בית הלל שאין שום מניעה כלשהי להקריב את הקרבן ביום החג. אך אף על פי כן נהגו בית הלל במקרה זה כבית שמאי והקריבו ב[[אסרו חג]]. והיות שבפועל לא יכלו להקריב את הקרבן, ניתנה האפשרות להקריב בששת ימים הבאים. | ||
==בגאולה== | ==בגאולה== | ||
[[הרבי]] מסיק מעניין זה ואומר שאף שלא | [[הרבי]] מסיק מעניין זה ואומר שאף שלא הייתה אפשרות להקריב ב[[חג השבועות]] מפני סיבה שאינה תלוי' בנו, שהרי עדיין לא נבנה [[בית המקדש]], ואין לך אונס גדול מזה, מכל מקום, אם יבנה [[בית המקדש]] בימי התשלומין, יוכלו (ואדרבה - יהיו חייבים) להקריב את הקרבנות של חג השבועות. | ||
==עניינם של הימים== | ==עניינם של הימים== | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל את סבו, [[אדמו"ר הזקן]]: "מהו עניינם של ימי התשלומין שלאחר חג- השבועות?". ענה אדמו"ר הזקן: "כאשר סוחר נוסע ליריד גדול, וקונה שם הרבה סחורה, אין הוא חוזר לביתו מיד לאחר היריד, אלא הוא שוהה כמה ימים ואורז היטב את סחורתו, שלא תיגנב ולא תאבד במשך הנסיעה הארוכה הביתה. ואף כאן: בזמן מתן-תורה ודאי קנה כל אחד קצת 'סחורה' משפע הגילויים של החג. לכן יש צורך להיות כמה ימים אחרי החג, כדי לארוז היטב 'סחורה' זו, שלא תאבד בטרדת הזמן" {{ | [[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל את סבו, [[אדמו"ר הזקן]]: "מהו עניינם של ימי התשלומין שלאחר חג- השבועות?". ענה אדמו"ר הזקן: "כאשר סוחר נוסע ליריד גדול, וקונה שם הרבה סחורה, אין הוא חוזר לביתו מיד לאחר היריד, אלא הוא שוהה כמה ימים ואורז היטב את סחורתו, שלא תיגנב ולא תאבד במשך הנסיעה הארוכה הביתה. ואף כאן: בזמן מתן-תורה ודאי קנה כל אחד קצת 'סחורה' משפע הגילויים של החג. לכן יש צורך להיות כמה ימים אחרי החג, כדי לארוז היטב 'סחורה' זו, שלא תאבד בטרדת הזמן"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] עמ' 285}}. | ||
הרבי אומר{{ | הרבי אומר{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג' עמ' 322}}: יש לנצל את היום האחרון מימי התשלומין של "זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]]" (כולל גם ההכנה לחמישה עשר בחודש, שבו קיימא סיהרא דירחא תליתאי באשלמותא), לקבלת [[החלטות טובות]] ולקיימן תיכף בפועל ממש - להתחזק ולהוסיף בלימוד ה[[תורה]], החל משיעורי [[חת"ת]], שיעורי ה[[רמב"ם]], וכן בכל שאר השיעורים וקביעות העתים לתורה, הן ב[[נגלה דתורה]] והן ב[[פנימיות התורה]], ובמיוחד - להוסיף בהפצת התורה וב[[הפצת המעיינות חוצה]]. וכן להוסיף בכללות הענין של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], ולהוסיף בענין נתינת ה[[צדקה]] באופן של "כפליים לתושיה" ובהדגשה מיוחדת שתהא הנתינה בסבר פנים יפות דוקא". | ||
==התוועדות לציון סיום ימי התשלומין== | |||
בשנת [[תנש"א]], חל י"ב סיון בשבת קודש פרשת נשא (בחו"ל), והרבי ערך [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א|התוועדות פתאומית]] נוספת בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בקשר עם סיום [[ימי התשלומין]], בדומה להתוועדויות הגדולות שנערכו במוצאי ראש השנה, סוכות ופסח. | |||
התוועדות זו התייחדה בכך שהיא נערכה על בימת התפילות, ולא כפי ההתוועדויות הרגילות שנערכו על בימת ההתוועדויות, והרבי ישב במשך כל ההתוועדות על כסא מול כל הקהל כשגופו לא ניצב מאחורי שולחן והחסידים יכלו לראות את כל הציור קומה של הרבי במשך כל ההתוועדות. | |||
בדומה להתוועדויות של מוצאי החגים, גם בהתוועדות זו הורה הרבי לנגן את כל ניגוני רבותינו נשיאינו. | |||
על יסוד מאורע מיוחד זה, נוהגים חסידים רבים לערוך התוועדות מיוחדת לציון סיום ימי התשלומין. | |||
==מנהגי חב"ד בימי התשלומין== | ==מנהגי חב"ד בימי התשלומין== | ||
*אין אומרים [[תחנון]]. | *אין אומרים [[תחנון]]. | ||
*הרבי הורה לערוך [[כינוס תורה]] בימים שלאחר החג. | *הרבי הורה לערוך [[כינוס תורה]] בימים שלאחר החג. | ||
*לערוך [[ראלי|כינוסי ילדים]] ובפרט במקומות הקדושים{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תש"מ. הוגה ונדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 256.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=113&article=2954 מי יחנוך את עבודת הקרבנות?] {{חב"ד בישראל}} | |||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/677551/ הסתיימו ימי התשלומין: עכשיו הזמן לבדוק עד כמה אתה מחובר]''' {{וידפו}} | |||
*אשר פרקש, '''[https://col.org.il/news/163030 הבשורה של מתן תורה - לשיא: ימי התשלומין לאור החסידות]''' {{COL}} | |||
{{שבועות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:02, 21 ביוני 2024
ימי התשלומין הינם ששת הימים שלאחר חג השבועות וחלים בין ז' בסיוון לי"ב בסיון. בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שלא הספיק להקריב את קורבנו בחג, משלים זאת בימים אלו.
בזמן בית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לגבי הקרבת הקורבנות בחג השבועות ישנה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל האם מותר להקריב את קרבן החג בחג עצמו. בית שמאי סברו אז שהיות וקרבן החג (המכונה בשם "עולת ראיה") אינו בגדר של "אוכל נפש" ממילא אסור להקריב את הקרבן. לעומת זאת סברו בית הלל שאין שום מניעה כלשהי להקריב את הקרבן ביום החג. אך אף על פי כן נהגו בית הלל במקרה זה כבית שמאי והקריבו באסרו חג. והיות שבפועל לא יכלו להקריב את הקרבן, ניתנה האפשרות להקריב בששת ימים הבאים.
בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מסיק מעניין זה ואומר שאף שלא הייתה אפשרות להקריב בחג השבועות מפני סיבה שאינה תלוי' בנו, שהרי עדיין לא נבנה בית המקדש, ואין לך אונס גדול מזה, מכל מקום, אם יבנה בית המקדש בימי התשלומין, יוכלו (ואדרבה - יהיו חייבים) להקריב את הקרבנות של חג השבועות.
עניינם של הימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק שאל את סבו, אדמו"ר הזקן: "מהו עניינם של ימי התשלומין שלאחר חג- השבועות?". ענה אדמו"ר הזקן: "כאשר סוחר נוסע ליריד גדול, וקונה שם הרבה סחורה, אין הוא חוזר לביתו מיד לאחר היריד, אלא הוא שוהה כמה ימים ואורז היטב את סחורתו, שלא תיגנב ולא תאבד במשך הנסיעה הארוכה הביתה. ואף כאן: בזמן מתן-תורה ודאי קנה כל אחד קצת 'סחורה' משפע הגילויים של החג. לכן יש צורך להיות כמה ימים אחרי החג, כדי לארוז היטב 'סחורה' זו, שלא תאבד בטרדת הזמן"[1].
הרבי אומר[2]: יש לנצל את היום האחרון מימי התשלומין של "זמן מתן תורתנו" (כולל גם ההכנה לחמישה עשר בחודש, שבו קיימא סיהרא דירחא תליתאי באשלמותא), לקבלת החלטות טובות ולקיימן תיכף בפועל ממש - להתחזק ולהוסיף בלימוד התורה, החל משיעורי חת"ת, שיעורי הרמב"ם, וכן בכל שאר השיעורים וקביעות העתים לתורה, הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה, ובמיוחד - להוסיף בהפצת התורה ובהפצת המעיינות חוצה. וכן להוסיף בכללות הענין של אהבת ישראל ואחדות ישראל, ולהוסיף בענין נתינת הצדקה באופן של "כפליים לתושיה" ובהדגשה מיוחדת שתהא הנתינה בסבר פנים יפות דוקא".
התוועדות לציון סיום ימי התשלומין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תנש"א, חל י"ב סיון בשבת קודש פרשת נשא (בחו"ל), והרבי ערך התוועדות פתאומית נוספת בשעת רעווא דרעווין בקשר עם סיום ימי התשלומין, בדומה להתוועדויות הגדולות שנערכו במוצאי ראש השנה, סוכות ופסח.
התוועדות זו התייחדה בכך שהיא נערכה על בימת התפילות, ולא כפי ההתוועדויות הרגילות שנערכו על בימת ההתוועדויות, והרבי ישב במשך כל ההתוועדות על כסא מול כל הקהל כשגופו לא ניצב מאחורי שולחן והחסידים יכלו לראות את כל הציור קומה של הרבי במשך כל ההתוועדות.
בדומה להתוועדויות של מוצאי החגים, גם בהתוועדות זו הורה הרבי לנגן את כל ניגוני רבותינו נשיאינו.
על יסוד מאורע מיוחד זה, נוהגים חסידים רבים לערוך התוועדות מיוחדת לציון סיום ימי התשלומין.
מנהגי חב"ד בימי התשלומין[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אין אומרים תחנון.
- הרבי הורה לערוך כינוס תורה בימים שלאחר החג.
- לערוך כינוסי ילדים ובפרט במקומות הקדושים[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מי יחנוך את עבודת הקרבנות?
- הסתיימו ימי התשלומין: עכשיו הזמן לבדוק עד כמה אתה מחובר
- אשר פרקש, הבשורה של מתן תורה - לשיא: ימי התשלומין לאור החסידות
| חג השבועות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מתן תורה | הר סיני • יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • נעשה ונשמע • מעמד הר סיני • מאמר מתן תורה | |||
| החג ומועדו | ספירת העומר • קו התאריך • שתי הלחם • ימי התשלומין • חיבור החגים עם ימות החול | |||
| תפילות ומנהגי החג | נעורים בליל שבועות • תיקון ליל שבועות • אקדמות • אכילת מאכלי חלב • מבצע עשרת הדברות • תהלוכה • הלל • מגילת רות • כינוס תורה | |||
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • כד יתבין ישראל | |||
| שונות | קונטרס תורה חדשה מאתי תצא • שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת) | |||