אריה לייב גינצבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,405 בתים , ביום חמישי בשעה 23:40

שחזור חלקי

חזותיקוד ויקי

שיע.ק

מעלי קבצים, בירוקרטים, בודקים, מתכנתים, עורכי ממשק, צופי גרסאות מוסתרות, מנטרים, מפעילי מערכת

18,914

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |מקום לידה=פינסק
 |תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]
-| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]
 |מקום פעילות=ליטא, צרפת
 |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]
 }}
-רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה [[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר [[ ק"ק מיץ]] ,  [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".
+רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי ליטא וצרפת, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".
 ==תולדות חייו==
@@ שורה 18: / שורה 17: @@
 בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.
-רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה [[וולוז'ין]] והיה אב"ד של [[וולוז'ין] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה",   בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.
+בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.
 רוב ימיו היה [[עני]].
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ==גאונותו ושיטתו בלימוד==
+רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה נפלאה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html  על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.
-רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html  על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.
+שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים. בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. יחד עם זאת היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שרי המאה, ח"א, פ"ו}}
-רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיא ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב היה [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן,  ומעולם לא נפגש אתם.
 הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ==חיבוריו==
 ===שאגת אריה===
 חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו -  '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.
@@ שורה 49: / שורה 47: @@
 ===ספריו האחרים===
 * '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].
 * '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].
@@ שורה 55: / שורה 52: @@
 ==יחס רבותינו נשיאנו אליו==
 [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}
 [[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.
   - לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}
-[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]] ועד [[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[חסידים ]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה, מיחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]
 ==משפחתו==
 *בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.
 *בנו רבי יהודה.
@@ שורה 70: / שורה 64: @@
 ==מתלמידיו==
 *רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).
 *רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.
 *רבי [[חיים מוולוז'ין]].
-רבי [[שמחה מוולוז'ין]]
 ==לקריאה נוספת==
 *'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].
 ==קישורים חיצוניים==
 * 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
 *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410  רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].

אריה לייב גינצבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

אריה לייב גינצבורג (עריכה)

גרסה מ־23:40, 20 ביוני 2024