אלכסנדר סנדר יודסין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| (38 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין]] | [[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין]] | ||
הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר ה[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין]] ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. | הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', ([[תרנ"ז]] - [[ח' בכסלו]] [[תשמ"ג]]), היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר ה[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין]] ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
=== ילדותו ובחרותו ברוסיה === | === ילדותו ובחרותו ברוסיה === | ||
הרב אלכסנדר נולד | הרב אלכסנדר נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה [[רוגוצ'וב]] להוריו הלל ודאבא יודאסין. | ||
בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ב[[עיירה]] [[רציצה]] שב[[ביילרוסיה]], ובשנת [[תרס"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[נאות דשא]] בזאולשא. | |||
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה בתחילה בביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ חן) רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי [[חסידות]]. כעבור זמן עבר בפקודת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[חרסון]], ויחד עם [[תמימים]] נוספים הקים סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]] שם חזר דא"ח בכל שבת. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל [[הסמכה לרבנות]] בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין ו[[קידושין]] מה[[רד"צ חן]]. | |||
ב[[חודש | בחתונתו שהתקיימה ב[[חודש אדר]] [[תרפ"א]] עם רעייתו מרת חיה בתיה{{הערה|סיון תרנ"ט - סיון תשמ"ב.}} בת ר' דוד ואסתר לאה, היה הגאון האלוקי [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ה[[מסדר קידושין]]. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר [[קריבוי רוג]] שב[[אוקראינה]] וסביבותיה. | ||
בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, | ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ז]] נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]], ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים. | ||
בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת [[תר"צ]] גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב ב[[עיירה]] פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב. | |||
=== בארץ הקודש === | === בארץ הקודש === | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]], ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]]. | כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]], ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]]. | ||
[[ | [[קובץ:S3 7-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער]] | ||
לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-[[יפו]]. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה. | לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-[[יפו]]. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה. | ||
מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולפרקים קרובים ערך [[התוועדות|התוועדויות]], בהן דיבר דברי חסידות. | מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולפרקים קרובים ערך [[התוועדות|התוועדויות]], בהן דיבר דברי חסידות. עם זאת התעסק רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט. | ||
כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" - פירוש על [[ספר התניא]]. | כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" - פירוש על [[ספר התניא]]. | ||
נפטר ביום [[ח' בכסלו]] [[תשמ"ג]]. | כיהן בהנהלת ישיבת [[מדרש שמואל]] שפעלה בעיר העתיקה בירושלים בין השנים תש"ד-תש"ח, בראשות הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]]. | ||
רעייתו נפטרה בחודש סיון תשמ"ב, והוא נפטר כחצי שנה לאחר מכן מכן, ביום [[ח' בכסלו]]{{הערה|על מצבתו נחקק ה' כסלו.}} [[תשמ"ג]]. | |||
נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], ועל מצבתו נחקק: "פה נטמן הרב התמים חניך ליובאוויטש (חב"ד) אלכסנדר סענדר בן הצדקנית דאבא ז"ל יודאסין ובן הרב המגיד שיעור הלל קם ז"ל מחבר ספר תומכי תמימים על הש"ס וספר הלקח והלבוב ביאור על התניא קדישא נולד אדר תרנ"ה נלב"ע ה' כסלו תשמ"ג תנצב"ה". | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 32: | שורה 38: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], ונפטר ב[[ | *בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], ונפטר ב[[ז' בניסן]] [[תשע"ד]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/82054 ידיעה אודות פטירתו] {{COL}}}}. | ||
*בנו, יצחק יודסין | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/10_021.jpg הכרטיס שמילא בכתב ידו]''' ל[[ספר החסידים]] בתוספת קורות חייו | |||
{{מיון רגיל: | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
{{מיון רגיל:יודסין, אלכסנדר סנדר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:דיינים]] | [[קטגוריה:דיינים]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:08, 19 ביוני 2024
הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, (תרנ"ז - ח' בכסלו תשמ"ג), היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו ובחרותו ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלכסנדר נולד בשנת תרנ"ז בעיירה רוגוצ'וב להוריו הלל ודאבא יודאסין.
בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, בעיירה רציצה שבביילרוסיה, ובשנת תרס"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בקיץ תרע"ד היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא.
בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בביתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ חן) רבה של צ'רניגוב, שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. כעבור זמן עבר בפקודת אדמו"ר הרש"ב לחרסון, ויחד עם תמימים נוספים הקים סניף של ישיבת תומכי תמימים שם חזר דא"ח בכל שבת. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל הסמכה לרבנות בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין וקידושין מהרד"צ חן.
בחתונתו שהתקיימה בחודש אדר תרפ"א עם רעייתו מרת חיה בתיה[1] בת ר' דוד ואסתר לאה, היה הגאון האלוקי רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, המסדר קידושין. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריבוי רוג שבאוקראינה וסביבותיה.
בחודש כסלו תרפ"ז נכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.
בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת תר"צ גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, והתיישב בשכונת נווה צדק בתל אביב. הרב שניאור זלמן סלונים שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי הרבי הריי"צ אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.
כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב יעקב יוסף סלונים כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית בחברון, ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ביפו.
לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מתל אביב-יפו. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי חב"ד אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.
מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה ובחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. עם זאת התעסק רבות בפעילות החב"דית בארץ הקודש בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.
כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "תומכי תמימים על הש"ס", ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא.
כיהן בהנהלת ישיבת מדרש שמואל שפעלה בעיר העתיקה בירושלים בין השנים תש"ד-תש"ח, בראשות הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.
רעייתו נפטרה בחודש סיון תשמ"ב, והוא נפטר כחצי שנה לאחר מכן מכן, ביום ח' בכסלו[2] תשמ"ג.
נטמן בבית העלמין הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק: "פה נטמן הרב התמים חניך ליובאוויטש (חב"ד) אלכסנדר סענדר בן הצדקנית דאבא ז"ל יודאסין ובן הרב המגיד שיעור הלל קם ז"ל מחבר ספר תומכי תמימים על הש"ס וספר הלקח והלבוב ביאור על התניא קדישא נולד אדר תרנ"ה נלב"ע ה' כסלו תשמ"ג תנצב"ה".
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב, ונפטר בז' בניסן תשע"ד[3].
- בנו, יצחק יודסין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הכרטיס שמילא בכתב ידו לספר החסידים בתוספת קורות חייו
- ↑ סיון תרנ"ט - סיון תשמ"ב.
- ↑ על מצבתו נחקק ה' כסלו.
- ↑ ידיעה אודות פטירתו
