שמואל גרונם אסתרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:46, 17 ביוני 2024

הרב החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן (מכונה גרונם, ובכתבי תלמידיו רש"ג^[1]) (תרי"ג - תרפ"א) היה המשפיע הראשון בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ונודע כאחד מגדולי המשפיעים אשר העמיד דורות שלימים של תמימים עובדי ה'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו וצעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בז'עמבין בשנת תרי"ג^[2], בצעירותו נתגלגלו לידיו ספרי חב"ד והוא הגה בהם, הוא השתדל מאוד שהמשפיע ר' אברהם לנדא יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה^[3].

ר' גרונם היה למקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.

לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' למלמד.

בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם ייסודה של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרנ"ז מונה על ידי אדמו"ר הרש"ב למשפיע ראשי בסניף המרכזי - תומכי תמימים זעמבין. בקיץ תר"ס עקב שריפה, עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם לקובליץ, והיותה את תומכי תמימים קובליץ. בקיץ תרס"א חזרו לליובאוויטש. בתרס"ג חזרו שוב לז'עמבין, ובתרס"ה התיישבו באופן סופי בליובאוויטש, ור' גרונם החל מכהן כמשפיע בתומכי תמימים ליובאוויטש^[4].

ר' שמואל גרונם שימש כמשפיע ראשי בישיבה, וכל תלמידי' עברו תחת שרביטו. הוא שימש להם כאב, אם, מורה ומחנך. היה מוסר שיעורים מדי שבוע לכל כתה, מתוועד באופן רציף ועוקב בצורה מדוייקת על כל בחור. יחד עם אדמו"ר הריי"צ ור' יחזקאל פייגין, שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הקבלה לישיבה.

בתחילת עבודתו כמשפיע, העביר אדמו"ר הריי"צ הוראות כיצד לחנך את הבחורים בשם אביו אדמו"ר הרש"ב. הוראות אלו נדפסו מאוחר יותר כ"כללי החינוך וההדרכה".

ניתן לומר כי ר' שמואל גרונם אסתרמן היה הדמות המרכזית בישיבה.

התקשרותו לרבי הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

על התקשרותו לאדמו"ר הרש"ב ניתן ללמוד מפתגם החסידים^[5] כי מעולם לא היה לו רבי חי.^[6].

רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד מאמרי אדמו"ר הרש"ב אלא מאמרי אדמו"ר המהר"ש, דבר שהוביל למרמור מצד התמימים, לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש^[7]

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרע"ט עקרה הישיבה לקרמנצ'וג, ור' גרונם החל לשאת בתואר - משפיע דישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. עקב הרעב הקשה ששרר ברוסיה אז^[8] החל לחוש ברע, ובאמצע שנת תרפ"א התמוטט לפתע, ונפטר^[9].

אדמו"ר הריי"צ סבל אז מטיפוס, וכאשר הגיע לרוסטוב הידיעה הסתירו אותה מאדמו"ר הריי"צ מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.

הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון^[10]

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' שמואל גרונם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו^[11].

ביאוריו וסיפוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים בחסידות, ביחוד בספר התניא ובמאמרי אדמו"ר המהר"ש. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו^[12].

ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של ספר התניא, הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי חסידות אחרים, בעיקר לספרי אדמו"ר הצמח צדק^[13].

סיפוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניגוד^[14] לר' מיכאל בלינער - התוועדויותיו של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות בסיפורי חסידים מן העבר, סיפורים על אדמו"רי חב"ד ועל חסידים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.

רוב הסיפורים שמע ר' גרונם מפי ר' אברהם לנדא מז'עמבין, חלקם ששמע מאחרים ומיעוטם ראה בעצמו.

סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בסיפורת החב"דית. בהערכה זהירה אפשר לומר, כי קרוב לשישים וחמשה אחוז (ואף יותר) מהסיפורים החב"דיים שאירעו בין תקופת אדמו"ר הזקן לאדמו"ר המהר"ש מקורם בר' גרונם.

סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'רמ"ח אותיות', שיו"ל על ידי 'קה"ת' ומרחפת^[15].

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רושמי סיפוריו העיקריים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער זיסלין - מרשימותיו נערך קונטרס רמ"ח אותיות
הרב רפאל נחמן כהן - בספרו שמועות וסיפורים
הרב חיים מרדכי פרלוב - בספרו ליקוטי סיפורים
הרב אלכסנדר סנדר יודסין - בספרו הלקח והליבוב ח"ב.
הרב יהודה חיטריק - בספרו רשימות דברים
הרב בצלאל וילשנסקי.
הרב שמואל נוטיק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, השמש ר' יצחק אייזיק^[17]
בנו, השוחט ר' בערל
בנו, ר' מאיר
בנו, ר' אפרים
בתו מרת בת שבע, אשת ר' זלמן שיפרין^[18]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקונטרס רמ"ח אותיות ובו סיפורי חסידים שנרשמו מפיו - תשורה לחתונת ר' ישראל אריה לייב רבינוביץ עם בתו של ר' מנחם מענדל מני וולף, כסלו תשע"ב, עמוד 191 ואילך
לקט מביאורי ר' גרונם על התניא
משפחת ר' גרונם
אוסף סיפורים חדשים מר' גרונם שנמצאו במחברת של תמים
מעשה שהיה: מה הגיב הרבי הרש"ב לדברי המשפיע ר' גרונם?, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ בכתבי ר' יהודה חיטריק: רשג"א.
↑ י"א שנולד בשנת תר"כ, ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת תרי"ג.
↑ ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ר' ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א.
↑ מקור: ספר התמימים חלק א' בעריכת ר' יצחק גנזבורג
↑ רשימות רש"ב נאטיק
↑ היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר רשימות דברים מהדורת תשס"ט.
↑ כאשר הגיע ר' זלמן משה היצחקי לליובאוויטש סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. הרבי הרש"ב שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". אדמו"ר הרש"ב חייך ופטרו לשלום...-אנשים חסידים היו.
↑ עקב מלחמת העולם הראשונה והמהפיכה הקומוניסטית.
↑ זכרון לבני ישראל פ"ז.
↑ ראה רשימות דברים מהדורת תשס"ט, רשימת הזכרונות פרק 'שנת תרפ"א '.
↑ מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.
↑ ביאוריו על התניא - חלקם נלקטו לתוך ליקוטי ביאורים בספר התניא (על ידי הרב יהושע קארף), חלק גדול נמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת תשס"ז.) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב שמואל לויטין (נאסף בניצוצי אור), הרב שאול דובער זיסלין והרב שמואל נוטיק. בודדים משיעוריו במאמרים נאספו בספריית אגודת חסידי חב"ד ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.
↑ לעומת ביאורי ר' שילם קוראטין המקושרים בדרך-כלל לתורת הרבי האמצעי, וביחוד לאמרי בינה, וראה גם כן בספר זכרון לבני ישראל.
↑ ראה בהרחבה בספר זכרונותי לרב נחום שמריהו ששונקין.
↑ על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.
↑ במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.
↑ ממוסקבה, נפטר תשכ"ג.
↑ ברחה במלחמת העולם השנייה עם ילדיה מקרמנצ'וג לטשקנט.

[1] בכתבי ר' יהודה חיטריק: רשג"א.

[2] י"א שנולד בשנת תר"כ, ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת תרי"ג.

[3] ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ר' ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א.

[4] מקור: ספר התמימים חלק א' בעריכת ר' יצחק גנזבורג

[5] רשימות רש"ב נאטיק

[6] היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר רשימות דברים מהדורת תשס"ט.

[7] כאשר הגיע ר' זלמן משה היצחקי לליובאוויטש סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. הרבי הרש"ב שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". אדמו"ר הרש"ב חייך ופטרו לשלום...-אנשים חסידים היו.

[8] עקב מלחמת העולם הראשונה והמהפיכה הקומוניסטית.

[9] זכרון לבני ישראל פ"ז.

[10] ראה רשימות דברים מהדורת תשס"ט, רשימת הזכרונות פרק 'שנת תרפ"א '.

[11] מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.

[12] ביאוריו על התניא - חלקם נלקטו לתוך ליקוטי ביאורים בספר התניא (על ידי הרב יהושע קארף), חלק גדול נמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת תשס"ז.) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב שמואל לויטין (נאסף בניצוצי אור), הרב שאול דובער זיסלין והרב שמואל נוטיק. בודדים משיעוריו במאמרים נאספו בספריית אגודת חסידי חב"ד ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.

[13] לעומת ביאורי ר' שילם קוראטין המקושרים בדרך-כלל לתורת הרבי האמצעי, וביחוד לאמרי בינה, וראה גם כן בספר זכרון לבני ישראל.

[14] ראה בהרחבה בספר זכרונותי לרב נחום שמריהו ששונקין.

[15] על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.

[16] במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.

[17] ממוסקבה, נפטר תשכ"ג.

[18] ברחה במלחמת העולם השנייה עם ילדיה מקרמנצ'וג לטשקנט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:משפחת אסתרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בני ר' גרונם]]הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל גרונם אסתרמן''' (מכונה '''גרונם''', ובכתבי תלמידיו '''רש"ג'''{{הערת שוליים|ב[[רשימות דברים|כתבי]] ר' [[יהודה חיטריק]]: '''רשג"א'''.}}) היה ה[[משפיע]] הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע כאחד מגדולי המשפיעים אשר העמיד דורות שלימים של תמימים עובדי ה'.
+[[קובץ:משפחת אסתרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בני ר' גרונם]]הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל גרונם אסתרמן''' (מכונה '''גרונם''', ובכתבי תלמידיו '''רש"ג'''{{הערה|ב[[רשימות דברים|כתבי]] ר' [[יהודה חיטריק]]: '''רשג"א'''.}}) ([[תרי"ג]] - [[תרפ"א]]) היה ה[[משפיע]] הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע כאחד מגדולי ה[[משפיעים]] אשר העמיד דורות שלימים של [[תמימים]] עובדי ה'.
-נולד ב[[ז'עמבין]] שנת [[תר"כ]]{{הערת שוליים|ע"פ [[זכרון לבני ישראל]], וי"א שנולד ב[[תרי"ג]].}}, בצעירותו נתגלגלו לידיו [[ספרי חבד]] והוא הגה בהם, הוא השתדל מאד שה[[משפיע]] ר' [[אברהם לנדא]] יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בס' [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.
+==תולדות חיים==
+===ילדותו וצעירותו===
+נולד ב[[ז'עמבין]] בשנת [[תרי"ג]]{{הערה|י"א שנולד בשנת [[תר"כ]], ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת [[תרי"ג]].}}, בצעירותו נתגלגלו לידיו [[ספרי חב"ד]] והוא הגה בהם, הוא השתדל מאוד שה[[משפיע]] ר' [[אברהם לנדא]] יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה ל[[עיירה]]{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] (ר' [[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.
 ר' גרונם היה למקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.
-לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' ל[[מלמד]].
+לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' ל[[מלמד תינוקות|מלמד]].
-==בתומכי תמימים==
+===בתומכי תמימים===
-עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב שריפה, עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והייוותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי ב[[ליובאוויטש]], ור' גרונם החל מכהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|מקור: [[ספר התמימים]] ח"א בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.
+עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב [[שריפה]], עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והיותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי בליובאוויטש, ור' גרונם החל מכהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|מקור: [[ספר התמימים]] חלק א' בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.
-==כמשפיע==
+ר' שמואל גרונם שימש כמשפיע ראשי בישיבה, וכל תלמידי' עברו תחת שרביטו. הוא שימש להם כאב, אם, מורה ומחנך. היה מוסר שיעורים מדי שבוע לכל כתה, מתוועד באופן רציף ועוקב בצורה מדוייקת על כל בחור. יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ור' [[יחזקאל פייגין]], שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הקבלה לישיבה.
-ר' שמואל גרונם שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבה, וכל תלמידי' עברו תחת שרביטו. הוא שימש להם כאב, אם, מורה ומחנך. היה מוסר שיעורים מידי שבוע כלל כתה, מתוועד באופן רציף ועוקב בצורה מדוייקת על כל בחור. יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ור' [[יחזקאל פייגין]], שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הקבלה לישיבה.
+בתחילת עבודתו כמשפיע, העביר אדמו"ר הריי"צ הוראות כיצד לחנך את הבחורים בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוראות אלו נדפסו מאוחר יותר כ"[[כללי החינוך וההדרכה]]".
 ניתן לומר כי ר' שמואל גרונם אסתרמן היה הדמות המרכזית בישיבה.
-==התקשרותו לרבי הרש"ב==
+===התקשרותו לרבי הרש"ב===
-על [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ניתן ללמוד מפתגם החסידים{{הערת שוליים|רשימות רש"ב נאטיק}} כי מעולם לא היה לו רבי חי...{{הערת שוליים|היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]].}}.
+על [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ניתן ללמוד מפתגם החסידים{{הערה|רשימות רש"ב נאטיק}} כי מעולם לא היה לו רבי חי.{{הערה|היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]].}}.
-רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד [[מאמר]]י [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא מאמרי [[המהר"ש]], דבר שהוביל למרמור מצד ה[[תמימים]], לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש{{הערת שוליים|כאשר הגיע ר' [[זלמן משה היצחקי]] ל[[ליובאוויטש]] סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. [[הרבי הרש"ב]] שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". [[אדמו"ר הרש"ב]] חייך ופטרו לשלום...-[[אנשים חסידים היו]].}}
+רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד [[מאמר]]י [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא מאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]], דבר שהוביל למרמור מצד ה[[תמימים]], לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כאשר הגיע ר' [[זלמן משה היצחקי]] ל[[ליובאוויטש]] סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. [[הרבי הרש"ב]] שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". [[אדמו"ר הרש"ב]] חייך ופטרו לשלום...-[[אנשים חסידים היו]].}}
+===פטירתו===
+בשנת [[תרע"ט]] עקרה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]], ור' גרונם החל לשאת בתואר - [[משפיע]] דישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].
+עקב הרעב הקשה ששרר ב[[רוסיה]] אז{{הערה|עקב [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המהפיכה הקומוניסטית]].}} החל לחוש ברע, ובאמצע שנת [[תרפ"א]] התמוטט לפתע, ונפטר{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] פ"ז.}}.
-==פטירתו==
+[[אדמו"ר הריי"צ]] סבל אז מטיפוס, וכאשר הגיע ל[[רוסטוב]] הידיעה הסתירו אותה מאדמו"ר הריי"צ מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.
-בשנת [[תרע"ט]] עקרה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]], ור' גרונם החל לשאת בתאר - [[משפיע]] דישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].
+הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון{{הערה|ראה [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]], רשימת הזכרונות פרק 'שנת [[תרפ"א]] '.}}
-אמנם, עקב הרעב הקשה ששרר ב[[רוסיה]] אז{{הערת שוליים|עקב [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המהפיכה הקומוניסטית]].}} החל לחוש ברע, ובאמצע שנת [[תרפ"א]] התמוטט לפתע, ונפטר{{הערת שוליים|[[זכרון לבני ישראל]] פ"ז.}}.
+מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' שמואל גרונם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.
-[[אדמו"ר הריי"צ]] היה אז חולה בטיפוס, וכאשר הגיע ל[[רוסטוב]] הבושרה הסתירו אותה מאדמו"ר הריי"צ מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.
-הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון{{הערת שוליים|ראה [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]], רשימת הזכרונות פרק 'שנת תרפ"א'.}}
 ==ביאוריו וסיפוריו==
 ===ביאוריו===
-במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים ב[[חסידות]], ביחוד ב[[ספר התניא]] ובמאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]]. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו{{הערת שוליים|ביאוריו על ה[[תניא]] - חלקם נלקטו לתוך [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] (ע"י הרב [[יהושע קארף]]), חלק גדול נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת [[תשס"ז]].) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב [[שמואל לויטין]] (נאסף ב[[ניצוצי אור]]), הרב [[שאול דובער זיסלין]] והרב [[שמואל נוטיק]]. בודדים משיעוריו ב[[מאמר]]ים נאספו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.}}.
+במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים ב[[חסידות]], ביחוד ב[[ספר התניא]] ובמאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]]. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו{{הערה|ביאוריו על ה[[תניא]] - חלקם נלקטו לתוך [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] (על ידי הרב [[יהושע קארף]]), חלק גדול נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת [[תשס"ז]].) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב [[שמואל לויטין]] (נאסף ב[[ניצוצי אור]]), הרב [[שאול דובער זיסלין]] והרב [[שמואל נוטיק]]. בודדים משיעוריו ב[[מאמר]]ים נאספו בספריית אגודת חסידי חב"ד ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.}}.
-ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של [[ספר התניא]], הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי [[חסידות]] אחרים, בעיקר לספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. {{הערת שוליים|לעומת ביאורי [[ר' שילם]] קוראטין המקושרים בדרך-כלל ל[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|תורת הרבי האמצעי]], וביחוד ל[[אמרי בינה]], וראה גם כן בספר [[זכרון לבני ישראל]].}}.
+ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של [[ספר התניא]], הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי [[חסידות]] אחרים, בעיקר לספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|לעומת ביאורי [[ר' שילם]] קוראטין המקושרים בדרך-כלל ל[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|תורת הרבי האמצעי]], וביחוד ל[[אמרי בינה]], וראה גם כן בספר [[זכרון לבני ישראל]].}}.
 ===סיפוריו===
-בניגוד{{הערת שוליים| ראה בהרחבה בספר [[זכרונותי (ששונקין)|זכרונותי]] לרב [[נחום שמריהו ששונקין]].}} לר' [[מיכאל בלינער]] - [[התוועדות|התוועדויותיו]] של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות ב[[סיפור|סיפורי]] [[חסיד]]ים מן העבר, סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]] ועל [[חסיד]]ים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.
+בניגוד{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[זכרונותי (ששונקין)|זכרונותי]] לרב [[נחום שמריהו ששונקין]].}} לר' [[מיכאל בלינער]] - [[התוועדות|התוועדויותיו]] של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות ב[[סיפור]]י [[חסיד]]ים מן העבר, סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]] ועל חסידים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.
 רוב הסיפורים שמע ר' גרונם מפי ר' [[אברהם לנדא]] מז'עמבין, חלקם ששמע מאחרים ומיעוטם ראה בעצמו.
@@ שורה 51: / שורה 52: @@
 סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בסיפורת החב"דית. בהערכה זהירה אפשר לומר, כי קרוב לשישים וחמשה אחוז (ואף יותר) מהסיפורים החב"דיים שאירעו בין תקופת [[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] מקורם בר' גרונם.
-סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'[[רמ"ח אותיות]]', שיו"ל על ידי '[[קה"ת]]' ו[[מרחפת]].{{הערת שוליים|על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.}}
+סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'[[רמ"ח אותיות]]', שיו"ל על ידי '[[קה"ת]]' ו[[מרחפת]]{{הערה|על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.}}.
-==בניו==
-*השמש ר' יצחק אייזיק{{הערת שוליים|מ[[מוסקבה]], נפטר [[תשכ"ג]].}}
-*השוחט ר' בערל.
-*ר' אפריים.
 ==תלמידיו==
 *הרב [[חיים שאול ברוק]]
 *הרב [[משה אקסלרוד]]
 *הרב [[שמואל לויטין]]
 *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]
+*הרב [[נחום גולדשמיד]]{{הערה|במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.}}
-*הרב [[נחום גולדשמיד]]{{הערת שוליים|במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.}}
+===רושמי סיפוריו העיקריים===
+*הרב [[שלום דובער זיסלין]] - מרשימותיו נערך קונטרס [[רמ"ח אותיות]]
+*הרב [[רפאל נחמן כהן]] - בספרו [[שמועות וסיפורים]]
+*הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] - בספרו [[ליקוטי סיפורים]]
+*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] - בספרו [[הלקח והליבוב]] ח"ב.
+*הרב [[יהודה חיטריק]] - בספרו [[רשימות דברים]]
+*הרב [[בצלאל וילשנסקי]].
+*הרב [[שמואל נוטיק]].
-===רושמי סיפורים===
+==משפחתו==
-*ר' [[רפאל נחמן כהן]] - בספרו [[שמועות וסיפורים]]
+* בנו, השמש ר' יצחק אייזיק{{הערה|מ[[מוסקבה]], נפטר [[תשכ"ג]].}}
+* בנו, השוחט ר' בערל
-*ר' [[חיים מרדכי פרלוב]] - בספרו [[ליקוטי סיפורים]]
+* בנו, ר' מאיר
+* בנו, ר' אפרים
-*ר' [[אלכסנדר סנדר יודסין]] - בספרו [[הלקח והליבוב]] ח"ב.
+* בתו מרת בת שבע, אשת ר' זלמן שיפרין{{הערה|ברחה ב[[מלחמת העולם השנייה]] עם ילדיה מ[[קרמנצ'וג]] ל[[טשקנט]].}}
-*ר' [[יהודה חיטריק]] - בספרו [[רשימות דברים]]
-*ר' [[בצלאל ווילשאנסקי]].
-*ר' [[שמואל נוטיק]].
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.shturem.net/images/news/53206_news_02122011_8301.pdf הקונטרס '''רמ"ח אותיות''' ובו סיפורי חסידים שנרשמו מפיו] - תשורה לחתונת ר' ישראל אריה לייב רבינוביץ עם בתו של ר' [[מנחם מענדל מני וולף]], [[כסלו]] [[תשע"ב]], עמוד 191 ואילך {{שטורעם}}
 *[http://www.col.org.il/pics/inbox/7091791_6263195.pdf לקט מביאורי ר' גרונם על התניא] {{COL}}
 *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=40361 משפחת ר' גרונם]
+*[http://teshura.com/teshurapdf/Oster-Aizenman%20Teshura%205781.pdf אוסף סיפורים חדשים מר' גרונם שנמצאו במחברת של תמים]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_2.html מעשה שהיה: מה הגיב הרבי הרש"ב לדברי המשפיע ר' גרונם?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 100: / שורה 91: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]]