זאת חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(ההדלקה היא במנחה, ביום ולא בלילה) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ו]] כרך ב' חורף|הרבי}}}}. | בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ו]] כרך ב' חורף|הרבי}}}}. | ||
שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל | שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל הייתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד ב[[הידור מצווה]] מהדרין מן המהדרין וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה}}. | ||
===יום השמיני=== | ===יום השמיני=== | ||
שני ביאורים במעלתו בתור | ישנם שני ביאורים במעלתו בתור היום ה"שמיני": | ||
'''א.'''ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות כידוע ההבדל | '''א.''' ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות, כידוע ההבדל שבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששייך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה "א"ז" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}}. וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב]).}}. | ||
'''ב.'''עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|[[זוהר]] חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.}}. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}. | '''ב.''' עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|[[זוהר]] חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.}}. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}. | ||
שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}. | שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}. | ||
===סגולתו=== | |||
הרבי מביא את המובא בספרי חסידות פולין שיום זה מסוגל לפקידת עקרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/28/index.htm סעיף י"ט].}}. | |||
===שייכותו לגאולה=== | ===שייכותו לגאולה=== | ||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות חוצה על ידי [[התבוננות]] במה להשלים והחלטה טובה בזה{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}}, ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות{{הערה|ש"פ מקץ תש"נ.}}. | ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות חוצה על ידי [[התבוננות]] במה להשלים והחלטה טובה בזה{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}}, ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות{{הערה|ש"פ מקץ תש"נ.}}. | ||
[[הרבי]] הורה ללמוד את המאמר מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של [[הצמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"{{הערה|המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה הנ"ל.}}, או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות{{הערה|ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב עמוד 86.}}. | |||
במוצאי זאת חנוכה יש להשאיר את החנוכיה דולקת עם שמונה נרות לצורך פרסום הנס{{הערה|שיחת זאת חנוכה תשמ"ט (דברי משיח תשמ"ט ח"ב עמ' 198).}}. ב-[[770]] דואגים שהנרות יישארו דולקים עד לאחר [[תפילת ערבית]]. | |||
===ההוראה מהיום בעבודת ה'=== | ===ההוראה מהיום בעבודת ה'=== | ||
ביום זה מדליקים שמונה נרות | ביום זה מדליקים שמונה נרות אחד כנגד היום הזה, ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"{{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב.}} (= כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/zos_chanukah לקוטי שיחות מועדים - זאת חנוכה] {{מפתח}} | |||
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2801883 מה זה 'זאת חנוכה'?]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}} | |||
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם | |||
{{חנוכה}} | {{חנוכה}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:06, 11 ביוני 2024
"זאת חנוכה" הוא היום השמיני והאחרון של חג החנוכה. יום זה חל בתאריך ב' בטבת או ג' בטבת[1].
שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת בקריאת התורה של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"[2]. הרבי מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה[3], ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה[4].
מעלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלימות ימי החנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שבשבטים במדבר, היה את שבט דן שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם בזמן, היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים)[5].
שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל הייתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד בהידור מצווה מהדרין מן המהדרין וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם[4].
יום השמיני[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם שני ביאורים במעלתו בתור היום ה"שמיני": א. ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות, כידוע ההבדל שבין המספר שבע לשמונה שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששייך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה "א"ז" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע)[6]. וביום זה[7] מאיר אור שמעל השבע הוא אור הכתר (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין)[8].
ב. עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך חכמה דעתיק והוא נמשך על ידי שבעה יומין דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה במלכות שנקרא "זאת"[9]. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם[8].
שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם[10].
סגולתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מביא את המובא בספרי חסידות פולין שיום זה מסוגל לפקידת עקרות[11].
שייכותו לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה שכינורו של משיח יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת בית המקדש השלישי[6].
עבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודת היום והנהגותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר"[10].
ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה בהפצת המעיינות והיהדות חוצה על ידי התבוננות במה להשלים והחלטה טובה בזה[5], ומה טוב על ידי עריכת התוועדות שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות[12].
הרבי הורה ללמוד את המאמר מאדמו"ר הזקן עם הגהות והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"[13], או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות[14].
במוצאי זאת חנוכה יש להשאיר את החנוכיה דולקת עם שמונה נרות לצורך פרסום הנס[15]. ב-770 דואגים שהנרות יישארו דולקים עד לאחר תפילת ערבית.
ההוראה מהיום בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחד כנגד היום הזה, ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"[16] (= כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו[17].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - זאת חנוכה
- מה זה 'זאת חנוכה'?, אתר בית חב"ד
- מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב, באתר בית המכירות קדם
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
הערות שוליים
- ↑ תלוי אם זו שנה שבה חודש כסלו מלא או חסר.
- ↑ במדבר ז, פד-פח.
- ↑ מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).
- ↑ 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243.
- ↑ 5.0 5.1 הרבי, התוועדויות שנת תשמ"ו כרך ב' חורף באתר אוצר 770
- ↑ 6.0 6.1 הרבי, התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ב' כסלו-ניסן באתר אוצר 770
- ↑ בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)
- ↑ 8.0 8.1 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב).
- ↑ זוהר חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.
- ↑ 10.0 10.1 שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז
- ↑ סעיף י"ט.
- ↑ ש"פ מקץ תש"נ.
- ↑ המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה הנ"ל.
- ↑ ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב עמוד 86.
- ↑ שיחת זאת חנוכה תשמ"ט (דברי משיח תשמ"ט ח"ב עמ' 198).
- ↑ תלמוד בבלי שבת כג, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.