משה יאיר וינשטוק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:40, 4 ביוני 2024

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג אדר תרנ"ט - ט' באב תשמ"ב) היה בוגר ישיבת תורת אמת, מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בשנת תרנ"ט לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים.

בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים תר"פ-תרפ"א למד בישיבת תורת אמת, ולאחר מכן אף הוסמך לרבנות. נשא את מרת הדס דבורה ויינשטוק בת דודו רבי יוסף לוי ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב אשלג לארץ ישראל בתרפ"א החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'.

נפטר לאחר מחלה ממושכת בט' אב תשמ"ב.

קשריו החב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד לימודיו בישיבה החב"דית תורת אמת, שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב מנחם זאב גרינגלאס.

באגרת הרבי לבנו הרב יוסף מנחם וינשטוק מכ"ח בחשוון תשי"ז, מעיר הרבי הערות על ספרו של אביו סדר עולם רבה השלם, שנשלח לרבי על ידי הרב משה וובר^[1].

בשנת תשי"ט ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך חייו הדפיס כותרים רבים המתאפיינים בליקוט ושילוב ביאורים מהקבלה ותורת החסידות, עם פניני הלכה ומדרש. חיבורו העיקרי והמקיף ביותר הוא "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" שהתקבל בקרב הציבור וזכה להצלחה רבה. בסידור זה גם בירר וחקר מקורות של מנהגים שונים. רוב ספריו וביאוריו נדפסו לאחר פטירתו.

בין חיבוריו

מאור התורה - תורת לשון המקרא בנגלה ובנסתר ובחסידות, ירושלים תשכ"ו.
קדושת התורה ודקדוקיה - על התנ"ך (5 כרכים על התורה, כרך שיר השירים וקהלת, וכרך על תרי עשר וספר משלי).
דברי יאיר - דרושים על פרשיות השבוע ומועדי השנה, ירושלים תשנ"ז.
פירוש המרכבה - פירוש לפרק א' מספר יחזקאל ולפרק ו' מספר ישעיהו, ירושלים תשנ"ה.
סידור הגאונים והמקובלים והחסידים - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה (17 כרכים על התפילה, ו4 כרכים על ברכות), דפוס ש' וויינפלד, ירושלים תש"ל-תשמ"ג.
מאור התפילה, ירושלים תשנ"ה.
מאורות המצוות - מצות ציצית, תפילין, וקריאת שמע, ירושלים תנש"א .
שולחן המערכות בסתרי החכמה חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז.
ספר יצירה השלם - ירושלים תשכ"ה.
נועם הכבוד - מבוא ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא, ירושלים תשס"א.
נתיבות יאיר ומסורת החכמה - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז.
סדר עולם זוטא השלם - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים תשי"ז.
סדר עולם רבה השלם - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים תשכ"ב-תשכ"ה.
סדר עולם זוטא השלם - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשי"ז.
רעיא מהימנא - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג.
מראה אדם - מבנה האדם בגופניות וברוחניות, ירושלים תשנ"ה.
‫ספר אור הדעת - פרקי התבוננות בתכלית הבריאה ובריאת האדם, ירושלים תשס"ב.
ימות עולם - ביאור לאיגרת רב שרירא גאון, ירושלים תשס"א.
משאת משה - שירים עם מוסר השכל על יסוד מאורי תורת החסידות, ירושלים תרצ"ג.
טוב כינור דוד.
כינור בן דוד - שירי קודש, ירושלים תשס"ד.
‫שנים עשר שבטי ישראל - ספר אלדד הדני השלם וקיבוץ ענייני עשרת השבטים, ירושלים תשט"ז.
‫תולדות חכמי הדורות - תולדות עם ישראל מתקופת הגאונים לאחר חתימת התלמוד הבבלי עד תקופת השולחן ערוך ונושאי כליו, ירושלים תשנ"ה.
‫תפארת בית דוד - האדמו"רים לבית ללוב בארץ ישראל ומשפחותיהם, ירושלים תשכ"ט.
קודש הילולים - תולדותיו, סיפורים עליו והנהגותיו של סבו הרבי מללוב, ניו יורק תש"ט.
פרי קודש הילולים - על סבו הרבי מללוב, ועל דודו (בן סבו) ר' שמעון נתן נטע בידרמן, ירושלים תשכ"א.
קול יהודה, בעל הכתבים - מכתבים בענייני קבלה (יחד עם מכתבים מאת הרב יהודה זאב ליבוביץ, ובנו הבכור ר' יוסף מנחם). חלק ראשון - בני ברק אלול תשס"ט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבוריו בהיברובוקס

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יקותיאל יהודה גנזל, המעיין הנובע, טללי אור מחייו ומעיינותיו של המקובל הירושלמי, 'המבשר תורני' פרשת דברים תשפ"א עמוד ד'
מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123

הערות שוליים

↑ אגרות קודש (הרבי), חלק י"ד ע' קכא.

[1] אגרות קודש (הרבי), חלק י"ד ע' קכא.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''בנציון משה יאיר וינשטוק''' ([[תרנ"ט]]-[[ט' באב]] [[תשמ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה.
+{{אין תמונה}}
+הרב '''בנציון משה יאיר וינשטוק''' (י"ג אדר [[תרנ"ט]] - [[ט' באב]] [[תשמ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה.
-==תולדות חייו==
+==תולדות חיים==
 נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים.
-בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"א]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. [[קידושין ונישואין|נשא את]] בת דודו, מרת הדס דבורה ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב [[אשלג]] ל[[ארץ ישראל]] ב[[תרפ"א]] ([[1921]]) החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב [[ישעיה אשר זעליג מרגליות]], ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'.
+בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"א]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. [[נישואין|נשא]] את מרת הדס דבורה ויינשטוק בת דודו רבי יוסף לוי ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב [[אשלג]] ל[[ארץ ישראל]] ב[[תרפ"א]] החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'.
 נפטר לאחר מחלה ממושכת ב[[ט' אב]] [[תשמ"ב]].
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 ==קשריו החב"דיים==
 מלבד לימודיו בישיבה החב"דית [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].
+באגרת [[הרבי]] לבנו הרב יוסף מנחם וינשטוק מ[[כ"ח בחשוון]] [[תשי"ז]], מעיר הרבי הערות על ספרו של אביו סדר עולם רבה השלם, שנשלח לרבי על ידי הרב [[משה וובר]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (הרבי)]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4877.htm חלק י"ד ע' קכא].}}.
 בשנת [[תשי"ט]] ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש.
@@ שורה 23: / שורה 26: @@
 *'''סידור הגאונים והמקובלים והחסידים''' - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה (17 כרכים על התפילה, ו4 כרכים על ברכות), דפוס ש' וויינפלד, ירושלים [[תש"ל]]-[[תשמ"ג]].
 *'''מאור התפילה''', ירושלים [[תשנ"ה]].
-*'''מאורות המצוות''' - מצות ציצית, תפילין, וקריאת שמע, ירושלים [[תשנ"א]].
+*'''מאורות המצוות''' - מצות ציצית, תפילין, וקריאת שמע, ירושלים [[תנש"א]] .
 *'''שולחן המערכות בסתרי החכמה''' חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז.
 *'''ספר יצירה השלם''' - ירושלים [[תשכ"ה]].
-*'''נועם הכבוד''' - מבוא ל"[[אדרא רבא]]", "[[אדרא זוטא]]", [[אדרא דמשכנא]] ו[[ספרא דצניעותא]], ירושלים [[תשס"א]].
+*'''נועם הכבוד''' - מבוא ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא, ירושלים [[תשס"א]].
 *'''נתיבות יאיר ומסורת החכמה''' - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז.
 *'''סדר עולם זוטא השלם''' - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשי"ז]].
-*'''[[סדר עולם רבה]] השלם''' - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]].
+*'''סדר עולם רבה השלם''' - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]].
 *'''סדר עולם זוטא השלם''' - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים [[תשי"ז]].
 *'''רעיא מהימנא''' - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג.
 *'''מראה אדם''' - מבנה האדם בגופניות וברוחניות, ירושלים תשנ"ה.
 *‫'''ספר אור הדעת''' - פרקי [[התבוננות]] בתכלית הבריאה ובריאת האדם, ירושלים תשס"ב.
-*'''ימות עולם''' - ביאור לאיגרת רב שרירא גאון, ירושלים [[תשס"א]].
+*'''ימות עולם''' - ביאור ל[[איגרת רב שרירא גאון]], ירושלים [[תשס"א]].
 *'''משאת משה''' - שירים עם מוסר השכל על יסוד מאורי תורת החסידות, ירושלים תרצ"ג.
 *'''טוב כינור דוד'''.
@@ שורה 49: / שורה 52: @@
 **"סידור הגאונים והמקובלים והחסידים":
 ***[http://www.hebrewbooks.org/21793 "מערכת התפילה" על שינויי נוסחאות ומנהגים בעדות ישראל לפי הנגלה ולפי הקבלה]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21833 מהודו עד "גאל ישראל"]
+***[http://www.hebrewbooks.org/21833 'הודו' עד 'גאל ישראל'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21882 תפילת עמידה עד סוף תפילת שחרית] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21746 מנחה וערבית וקריאת שמע על המיטה; תחילת ענייני תפילות שבת: ההכנה לשבת, מנחה של ערב שבת, קבלת שבת וערבית] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21794 התפילה, הקידוש והסעודה בליל שבת] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21834 תפילות שחרית ומוסף של שבת] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21883 סעודות השבת, תפילת מנחה וערבית של מוצ"ש, הבדלה וסעודת מלוה מלכה] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21747 קריאת התורה וההפטרה במשך השנה]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21882 מתפילת העמידה עד סוף תפילת שחרית]
+***[http://www.hebrewbooks.org/21796 הגדה של פסח] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21835 חג הפסח] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22462 תפילות שלוש הרגלים] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22662 תפילות ראש השנה]{{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22663 תפילות יום הכיפורים] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22661 תפילות חג הסוכות] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/20110 ענייני ראש חודש] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/20111 תעניות וד' צומות וענייני חנוכה] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/20157 ענייני פורים בהלכה ובאגדה, מגילת אסתר וביאורה ומדרשים קטנים]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21746 השלמת התפילות לחול: מנחה וערבית וקריאת שמע על המיטה; תחילת ענייני תפילות שבת: ההכנה לשבת, מנחה של ערב שבת, קבלת שבת וערבית]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21794 התפילה, הקידוש והסעודה בליל שבת]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21834 תפילות שחרית ומוסף של שבת]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21883 שתי הסעודות ביום השבת, תפילת מנחה של שבת, ערבית של מוצ"ש, הבדלה וסעודת צלוה מלכה]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21747 קריאת התורה וההפטרה במשך השנה]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21796 "הגדה של פסח : עם שיטה מקובצת מהגאונים והמקובלים והחסידים"]
-***[http://www.hebrewbooks.org/21835 לחג הפסח]
-***[http://www.hebrewbooks.org/22462 תפילות שלוש הרגלים]
-***[http://www.hebrewbooks.org/22662 תפילות ראש השנה]
-***[http://www.hebrewbooks.org/22663 תפילות יום הכיפורים]
-***[http://www.hebrewbooks.org/22661 תפילות חג הסוכות]
-***[http://www.hebrewbooks.org/20110 ענייני ראש חודש]
-***[http://www.hebrewbooks.org/20111 "ענייני תעניות וד' צומות וענייני חנוכה"]
-***[http://www.hebrewbooks.org/20157 ענייני פורים בהלכה ובאגדה, מגילת אסתר וביאורה ומדרשים קטנים]
 ***[http://www.hebrewbooks.org/20322 ענייני ברכות הנהנין]
 ***[http://www.hebrewbooks.org/21749 שיטות מקובצות על חופה וקידושין]
@@ שורה 71: / שורה 60: @@
 **[http://www.hebrewbooks.org/20706 "מראה אדם" ו"מערכת אדם"]
+==לקריאה נוספת==
+*יקותיאל יהודה גנזל, '''המעיין הנובע''', טללי אור מחייו ומעיינותיו של המקובל הירושלמי, 'המבשר תורני' פרשת דברים תשפ"א עמוד ד'
+*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 123
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:וינשטוק, משה יאיר}}
+[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]