ניגון ברוך הוא אלקינו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ניגון ברוך הוא אלקינו''' הינו ניגון ישן, עליו סיפרו החסידים רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] ורבי [[גרשון בער מפאהאר]], אשר חסידים הראשונים היו מנגנים אותו מתחילת נשיאותו של [[רבנו הזקן]] עד חמש שש שנים הראשונות של נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן על פי ציווי מיוחד מאת [[אדמו"ר האמצעי]], פסקו מלנגנו ברבים, ורק יחידי סגולה היו מנגנים אותו ב[[יחידות]] בהטעמה מיוחדת, ומזמן לזמן נתמעטו המנגנים ונשכח.

ניגון זה הוסד בתחילת נשיאות מורנו [[הבעל שם טוב]], והוא שיר בעל שלש בבות עם תיבות. וזה נוסחו:

בבא ראשונה צריכים לנגנה בתנועה חרישית ממושכה ובהטעמה גדולה: {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו}}.

בבא שנייה צריכים לנגנה ב[[קול]] צוהל וגבוה יותר מכמו בבא ראשונה {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים,

תועים, תועים, תועים}}.

בבא שלישית צריכים לנגנה ב[[קול]] ממושך וגבוה כפי האפשרי: {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת, להשכיל כוונת הבריאה ולהבין

כוונת ירידת ה[[נשמה]] בעולם זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה}}.

החסיד רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] שמע ניגון זה מהחסיד רבי [[מרדכי מהורודוק]], והחסיד רבי [[גרשון בער מפאהאר]] שמע ניגון זה מה[[חסידים]] רבי [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ורבי [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] זקני חסידי [[קלימוביץ']].

 

אמנם בימי [[אדמו"ר הזקן]] הוסיפו החסידים בבבא השלישית כמה תיבות, וכמו כן היה הבדל שבתחילת נשיאות אדמו"ר הזקן הייתה עיקר ההדגשה על הבבא השניה, ואחרי המאסר עיקר ההדגשה היה על האופן השלישי, וההסבר הוא כפי שיובא להלן שעד ביאת משיח העבודה הוא במה שנתן לנו.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על ניגון זה: שלש הבבות של ניגון זה מכוונות כנגד שלש העולמות בריאה-יצירה-עשיה.

 

 

 

 

הבבא השלישית היא יסוד החסידות כולה, ובה הוגים החסידים מאז ועד היום, ובזה נקבל פני [[משיח]] גואל צדק במהרה בימינו [[אמן]].

סוף דבר וראשית הכל הוא, אשר כל התרגשות והתפעלות צריכים לעצרה ולהוליכה בצנורות גלגלים ואופנים, אשר בעזרתו יתברך תביא תועלת ממשית בפועל דבר בקביעות עתים ל[[תורה]], בהתעוררות [[מדות טובות]], בחיזוק דרכי ה[[חסידות]] והחסידים, בתפילה חמה ומאירה, [[קריאת שמע שעל המטה]] נעימה [[גמילות חסדים|ולעשות טובה]] ל[[יהודי]] ב[[גשמיות|גשם]] וב[[רוחניות|רוח]].

ודבר ברור אשר כל פועל איזה שיהיה גם הפשוט ביותר, אם הוא בא ממקור המעיין חיים בדרכי החסידות הוא נעלה אף קדוש.

הניגון החסידי שהשתמר בימינו על מילים אלו, לא כולל את המילים כפי שנמסרו מפי רבותינו נשיאינו, והלחן כולו נסוב על המילים בקדושת '[[ובא לציון]]' שבסיום [[תפילת שחרית]] של יום חול:

וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ.{{ש}}

(על המילים הפותחות, 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו' ישנו לחן נוסף מ[[המגיד ממעזריטש]] בתוך הפיוט [[יצוה צור חסדו]]).

ניגון זה הוא ניגון צ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].

* [https://abc770.org/music/audio_%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%9c ניגון ברוך הוא אלוקינו] להאזנה {{שמע}} {{חב"ד אור אין סוף}}

* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025650 לחן נוסף על המילים], בביצוע אברהם פריד (מתוך האלבום 'יענקל יענקל') {{בית חבד}}{{אודיו}}

[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]

[[קטגוריה:ניגונים מנוול]]