ניגון הפלפול: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===יחוס הניגון ל[[אדמו"ר הזקן]]=== | ===יחוס הניגון ל[[אדמו"ר הזקן]]=== | ||
ביומנו של מר [[ישעיהו שר]] נכתב בשמו של ר' [[ישראל אריה ליב שניאורסון|ישראל אריה ליב]]: {{ציטוטון|אני רוצה ללמדך את ניגונו של ה[[אדמו"ר הזקן]], הראשון, מייסד [[חב"ד]], ר' שניאור זלמן מליאדי}} | ביומנו של מר [[ישעיהו שר]] נכתב בשמו של ר' [[ישראל אריה ליב שניאורסון|ישראל אריה ליב]]: {{ציטוטון|אני רוצה ללמדך את ניגונו של ה[[אדמו"ר הזקן]], הראשון, מייסד [[חב"ד]], ר' שניאור זלמן מליאדי}}, ובהמשך היומן נכתב: {{ציטוטון|ואפילו בין שומעי לקחי בחוגי המקרא שניהלתי ברחובות ובכפרי, שרתי את ניגונו של האדמו"ר הזקן כפי ששינן לי לייבל, מצאצאי אותו אדמו"ר}}. ביקוריו של ישעיהו בבית משפחת הרב היו בשנים [[תרפ"ד]] – [[תרפ"ז]], כאשר ר' לייבל היה בגיל 15 עד 17, ובתקופה זו הוא לימד את הניגון. מר [[ישעיהו שר]] שבאחד הפעמים שליווהו ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסאהן|לייבל]] לביתו אמר לו: {{ציטוט|שמע ישעיה! אני רוצה ללמדך את ניגונו של האדמו"ר הזקן, הראשון, מייסד חב"ד, ר' שניאור זלמן מליאדי. זהו ניגון מיוחד במינו. תוכנו הוא: שיחת שני אברכים בסוגיא מסויימת בתלמוד או בחסידות, וצורתו – "קושיא ותירוץ", כשאחד מקשה והשני משתדל על ידי פלפול לתרץ ולסלק את הקושיא ולהפריכה. והיות ולך, ישעיה, יש קול, ושמיעתך מצויינת, והימים טרופים ליהדות, ומי יודע מה ילד יום, לכן רוצה אני להנציח את הניגון על ידך ברבים. וכך, תוך צעידה איטית מאופקת, ותוך חניות ביניים, למדתי יפה את הניגון, שמצא, אגב, מאד חן בעיני.{{הערה|1=[https://col.org.il/news/162532#_ftn1 פתרון תעלומת הניגון שאח הרבי לימד בגיל 17"] {{COL}}}}}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:20, 21 במאי 2024
ניגון הפלפול או במקורו באידיש דער פלפול נקרא כך על שם חמשת בבותיו אשר מהלכם הוא בתנועות של קושיא ותירוץ. "מה שבבא הקודמת תובעת, דורשת ותמהה - הבבא שאחריה מצדקת, משתקת ומיישבת, והבבות מטפסות ועולות, סותרות ובונות, מפרקות ומקשות, מתרצות ומיישבות בדוגמת הפלפול התלמודי"[1].
ניגון זה הוא ניגון ס"ד בספר הניגונים.
מקור הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנים רבות, לא היה ידוע מקורו של הניגון.
בשנת תשפ"ג, לאחר מחקר מקיף חשף הרב משה אורנשטיין את מקורו של הניגון על פי הקלטה של מר ישעיהו שר.
יחוס הניגון לאדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביומנו של מר ישעיהו שר נכתב בשמו של ר' ישראל אריה ליב: "אני רוצה ללמדך את ניגונו של האדמו"ר הזקן, הראשון, מייסד חב"ד, ר' שניאור זלמן מליאדי", ובהמשך היומן נכתב: "ואפילו בין שומעי לקחי בחוגי המקרא שניהלתי ברחובות ובכפרי, שרתי את ניגונו של האדמו"ר הזקן כפי ששינן לי לייבל, מצאצאי אותו אדמו"ר". ביקוריו של ישעיהו בבית משפחת הרב היו בשנים תרפ"ד – תרפ"ז, כאשר ר' לייבל היה בגיל 15 עד 17, ובתקופה זו הוא לימד את הניגון. מר ישעיהו שר שבאחד הפעמים שליווהו ר' לייבל לביתו אמר לו:
שמע ישעיה! אני רוצה ללמדך את ניגונו של האדמו"ר הזקן, הראשון, מייסד חב"ד, ר' שניאור זלמן מליאדי. זהו ניגון מיוחד במינו. תוכנו הוא: שיחת שני אברכים בסוגיא מסויימת בתלמוד או בחסידות, וצורתו – "קושיא ותירוץ", כשאחד מקשה והשני משתדל על ידי פלפול לתרץ ולסלק את הקושיא ולהפריכה. והיות ולך, ישעיה, יש קול, ושמיעתך מצויינת, והימים טרופים ליהדות, ומי יודע מה ילד יום, לכן רוצה אני להנציח את הניגון על ידך ברבים. וכך, תוך צעידה איטית מאופקת, ותוך חניות ביניים, למדתי יפה את הניגון, שמצא, אגב, מאד חן בעיני.[2]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז
- לשמיעת הניגון באוצר ניגוני חב"ד
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- לשמיעת הניגון מפי הרב יאיר כלב בפרוייקט עצם הנשמה
- לשמיעת הניגון מפי ר' אלי מרקוס ומקהלת הקאפעליע בפרוייקט סדר ניגונים
- הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ר' ישראל אריה לייב
- פתרון תעלומת הניגון שאח הרבי לימד בגיל 17
