פרשת אמור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
מאין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת אמור''' היא ה[[פרשה]] השמינית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק כ"ג).
'''פרשת אמור''' היא ה[[פרשה]] השמינית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק כ"ג).


שורה 8: שורה 9:
*'''שני''' - התורה מונה את המומים שפוסלים כהן מלשרת בכהונה. כמו כן מפרטת התורה את המקרים והאפשרויות המטמאות את הכהנים, וכן את דרכי הטהרה על ידי טבילה ב[[מקווה]] (גם כיום, יהודים רבים נוהגים לטבול מידי יום במקוה קודם התפילה, כיון שהם רוצים להוסיף על עצמם קדושה יתירה). בסיום יש את ההלכות של אכילת מתנות כהונה שניתנו לכהן.
*'''שני''' - התורה מונה את המומים שפוסלים כהן מלשרת בכהונה. כמו כן מפרטת התורה את המקרים והאפשרויות המטמאות את הכהנים, וכן את דרכי הטהרה על ידי טבילה ב[[מקווה]] (גם כיום, יהודים רבים נוהגים לטבול מידי יום במקוה קודם התפילה, כיון שהם רוצים להוסיף על עצמם קדושה יתירה). בסיום יש את ההלכות של אכילת מתנות כהונה שניתנו לכהן.


*'''שלישי''' - פירוט הלכות הבאת קורבן על ידי יהודי מעם ישראל, כולל ההלכות הפוסלות [[בהמה]] מלקרב על גבי ה[[מזבח]]. בהמשך אוסרת התורה לסרס חיות, וכן האיסור לשחוט חיה ובנה ביום אחד.
*'''שלישי''' - פירוט הלכות הבאת קורבן על ידי יהודי מעם ישראל, כולל ההלכות הפוסלות [[בהמה]] מלקרב על גבי ה[[מזבח]]. בהמשך אוסרת התורה לסרס בעלי חיים, וכן האיסור לשחוט חיה ובנה ביום אחד.


*'''רביעי''' - מספר הלכות הקשורות לכל החגים במהלך השנה. התורה מתחילה מהציווי לשמור [[שבת]], לאחר מכן הציווי של [[חג הפסח]], [[ספירת העומר]] ו[[חג השבועות]].
*'''רביעי''' - מספר הלכות הקשורות לכל החגים במהלך השנה. התורה מתחילה מהציווי לשמור [[שבת]], לאחר מכן הציווי של [[חג הפסח]], [[ספירת העומר]] ו[[חג השבועות]].
שורה 18: שורה 19:
*'''שביעי''' - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על [[השולחן הטהור]] ב[[בית המקדש]] מידי [[ערב שבת]] קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.
*'''שביעי''' - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על [[השולחן הטהור]] ב[[בית המקדש]] מידי [[ערב שבת]] קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.


==בתורת החסידות==
==קישורים חיצוניים==
על הפסוק "ולחם גו' לא תאכלו גו' בכל מושבותיכם"{{הערה|כג, יד}} מקשה [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 248 הע' 4 ;עמ' 251 הע' 17}}:
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/emor לקוטי שיחות פרשיות - פרשת אמור] {{מפתח}}
בפירוש רש"י בפ' שלח{{הערה|טו, יח}} מביא הכלל
ש"כל ביאות שבתורה . . אינה אלא לאחר
ירושה וישיבה". ומכיון שנאמר כאן{{הערה|אמור
כג, י}} "כי תבואו אל הארץ", הרי כבר יודעים
שאיסור חדש נוהג רק "לאחר ירושה וישיבה",
וא"כ, מדוע נאמר "בכל מושבותיכם"?
ויש לומר, שתירץ [[רש"י]] קושיא זו בהוספת
התיבות "משכבשו וחלקו":
"לאחר ירושה וישיבה" אפשר לפרש גם
לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, וממילא
קס"ד, שהגם שהעומר הוא חובת צבור, מכל מקום,
לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, אם קצרו
תבואה, חל עליהם חיוב להביא "ראשית
קצירכם אל הכהן".
ולכן נאמר "בכל מושבותיכם" ללמדנו
"שלא נצטוו על החדש" רק לאחרי "שכבשו
וחלקו" - שהוא ירושה וישיבה של כל ישראל.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=96 רעיונות לפרשת אמור] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=96 רעיונות לפרשת אמור] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=96&article=187 טקסט פרשת אמור עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=96&article=187 טקסט פרשת אמור עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}

גרסה אחרונה מ־17:26, 17 במאי 2024

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת אמור היא הפרשה השמינית בספר ויקרא (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק כ"ג).

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בפרשה הקודמת, פרשת קדושים, מסופר על ציווי ה' לבני ישראל להיות קדושים. בפרשתנו הקב"ה נותן לכהנים את הציוויים הפרטיים כיצד לקדש את עצמם מעל לשאר עם ישראל, כיון שהם נבחרו לשרת את השם בבית המקדש.

  • ראשון - כיצד על הכהנים להתנהג בחיי היום יום שלהם, כולל הציווי שאסור לכהן להיטמא בנגיעה באדם מת, למעט באם מדובר בקרובים מדרגא ראשונה. כמו כן, אסור לכהן להכנס תחת קורת גג אחת עם מת. לאחר מכן ממשיכה התורה בפירוט הדינים עם מי מותר לכהן להתחתן.
  • שני - התורה מונה את המומים שפוסלים כהן מלשרת בכהונה. כמו כן מפרטת התורה את המקרים והאפשרויות המטמאות את הכהנים, וכן את דרכי הטהרה על ידי טבילה במקווה (גם כיום, יהודים רבים נוהגים לטבול מידי יום במקוה קודם התפילה, כיון שהם רוצים להוסיף על עצמם קדושה יתירה). בסיום יש את ההלכות של אכילת מתנות כהונה שניתנו לכהן.
  • שלישי - פירוט הלכות הבאת קורבן על ידי יהודי מעם ישראל, כולל ההלכות הפוסלות בהמה מלקרב על גבי המזבח. בהמשך אוסרת התורה לסרס בעלי חיים, וכן האיסור לשחוט חיה ובנה ביום אחד.
  • שביעי - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על השולחן הטהור בבית המקדש מידי ערב שבת קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים