ישראל הס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (תקלדה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|השתייכות=[[ציונות דתית]] | |השתייכות=[[ציונות דתית]] | ||
|תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]] | |תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]] | ||
|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר | |תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר אילן | ||
}} | }} | ||
הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]], הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], | הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]], הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], התנהג והתלבש כ[[חסיד חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה. | בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה. | ||
בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]] שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון ב[[אוניברסיטה]], ו[[פסק הלכה]] לסטודנטים. | בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]] שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון ב[[אוניברסיטה]], ו[[פסק הלכה]] לסטודנטים. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד | בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם. | ||
הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]. | הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]. | ||
גרסה אחרונה מ־08:41, 17 במאי 2024
| ישראל הס | |
|---|---|
 הרב ישראל הס | |
| לידה | כ"ג ניסן תרצ"ה |
| קריית מוצקין | |
| פטירה | כ"ה אלול תשנ"ז |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן |
הרב ישראל הס (כ"ג ניסן תרצ"ה - כ"ה אלול תשנ"ז) היה מראשי רבני הציונות דתית, הקים את ישיבת בני עקיבא ברעננה והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם הרבי, התנהג והתלבש כחסיד חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג ניסן תרצ"ה בארץ ישראל בקריית מוצקין לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה, שעלו מגרמניה לפני מלחמת עולם השנייה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב.
בשנת תשי"ז התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה.
בשנת תשי"ט בעידודו של הרב משה צבי נריה הקים את ישיבת מרכז הרב ברעננה שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת תשכ"א הוסמך לרבנות. בשנת תשל"ג מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את בית הכנסת, ערך חופות, דאג לכשרות המזון באוניברסיטה, ופסק הלכה לסטודנטים.
בשנת תשמ"ג עבר לירושלים שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי עמלק ולכן חובה להשמידם.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתב הרב הס לצא"ח
|
|---|
|
לכבוד צעירי אגודת חב"ד ת.ד 927 ירושלים מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות. בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד. קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק על ידי שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות על ידי ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק. המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא? האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום. החותם באהבת ישראל ישראל הס. ישיבת מרכז הרב |
בעת לימודו בישיבת הדרום ברחובות התוודע הרב הס לשיעורי התניא של הרב אריה גינזבורג מבני ברק והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתקרב לחב"ד. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתם של רבותינו נשיאנו, בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מדי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים בירושלים.
הרב הס שמר על קשר טוב עם הרב שלמה יוסף זווין, מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו מתורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות ספרים חב"דיים, וללמוד אותם לבדו. מדי פעם היה שולח מכתבים לצא"ח בבקשה לעזרה לקניית ספרים.
באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד מידי שנה בשנה.
עם השנים שינה את מלבושיו לחב"דים[1] שהשפיעו על תלמידיו וגרמו לרבים מהם להפוך לחסידי חב"ד בעצמם[2].
בשנת תשכ"ג נרשם בספר החסידים.
שאב השראה לחלק מספריו מתורת רבותינו נשיאנו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה בא להסביר כיצד להיות פנסאי, ע"פ פתגמו הידוע של אדמו"ר הרש"ב.
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת תשי"ז עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד בתפילה:
בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"
וכן באחת הפעמים ששאל את הרבי האם הרבי קורא את המכתבים, ענה הרבי:
"מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים על ידי המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.
.
לאחר שהקים את הישיבה ברעננה, חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מתורת החסידות. וכן הורה הרבי לרב ישראל ליבוב למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה[3].
הרבי היה שולח לו מכתבים רבים בנושא הישיבה, במכתבים היה הרבי מעודדו מאוד.
עמד בקשר עם הקהילה באילת.
מכתבי הרבי והרב הס[עריכה | עריכת קוד מקור]
התבטאויותיו על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:
אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.
- בהזדמנות אחרת אמר:
הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד "שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' – הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא""
- ↑ ע"פ עדות בנו
- ↑ ופעולותיו