ניגון צמאה נפשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות{{הערה|בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]] ב[[שמחת תורה]].}}.
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות{{הערה|בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]] ב[[שמחת תורה]].}}.


ניגון זה, הינו על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.
ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי [[אברהם אבן עזרא]] לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.


כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".}}.
כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".


על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו{{הערה|"על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).}}.
על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו{{הערה|"על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).}}.
שורה 15: שורה 15:
אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.
אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.


הניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, הינו על הבית הפותח של הפיוט.
הקטע המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, הוא על הבית הפותח של הפיוט.
 
ניגון זה הוא ניגון י"א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].


==מילות הניגון==
==מילות הניגון==
{{ציטוט|
{{ציטוט|
:צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵ-ל חָי
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵ-ל חָי
::לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵ-ל חָי}}
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵ-ל חָי|מקור=תהלים מ"ב}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 011 Tzomoh Nafshi, Maharash.mp3}}
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 011 Tzomoh Nafshi, Maharash.mp3}}


{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:ניגונים לשבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקים בתהילים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]]

גרסה אחרונה מ־19:41, 14 במאי 2024

המונח "צמאה נפשי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צמאה לך נפשי.

צמאה נפשי הינו ניגון חב"די המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, והוא לקוח מתוך הפיוט של רבי אברהם אבן עזרא, אותו נוהגים לנגן בקהילות אשכנז בליל שבת.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות[1].

ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.

כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים[2]: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".

על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו[3].

לאורך הפיוט, כל בית כולל פסוק אחר המסתיים במילה 'חי', ומתחרז עם הפסוק 'ירננו אל א-ל חי' החותם את כל הבתים.

אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.

הקטע המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, הוא על הבית הפותח של הפיוט.

ניגון זה הוא ניגון י"א בפרוייקט מסורת הניגונים.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵ-ל חָי לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵ-ל חָי

תהלים מ"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של חתן תורה וחתן בראשית בשמחת תורה.
  2. פד, ג.
  3. "על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).