מאיר פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (75 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בכפר חב"ד|אחר=ממנהלי הארגון "תפארת בחורים" שנרצח על ידי השלטונות הסובייטים|ראו=[[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]}} | ||
[[ | |||
[[קובץ:מאיר פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרידמן]] | [[קובץ:מאיר פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרידמן]] | ||
החסיד ר' מאיר פרידמן | [[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משמח יהודים במהלך [[מלחמת יום כיפור]]]] | ||
החסיד ר' '''מאיר פרידמן''' ([[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]] – [[א' תשרי]] [[תש"ע]]) היה חבר הנהלת [[בית רבקה]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]], להוריו, הרב יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השניה, שממנה לא חזר המשפחה נדדה ל[[סמרקנד]] ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה [[חיידר]] מחתרתי בביתה, וב[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה]] ב[[תש"ז]] הם יצאו מרוסיה. ובשנת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש. | |||
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. | |||
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת שרה, בתו של ר' [[זלמן ברונשטיין]]. | |||
התגורר בכפר חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] שימש כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]], והיה נוכח באירוע הקשה של [[רצח יד החמישה|רצח התלמידים בבית הספר למלאכה]], ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים בשעת הרצח היה באמצע תפילת מעריב ועמד מאחורי הדלת כך המחבלים פתחו את הדלת עליו ולא ראוהו וכך ניצל. | |||
נפטר | בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]}}. | ||
הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". | |||
בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד | |||
נפטר ב[[א' תשרי|ליל יום א' של ראש השנה]] [[תש"ע]], ונטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|160px|במבצע חנוכה במוצב [[צה"ל]] בצידה המערבי של תעלת סואץ בזמן [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]]]] | |||
אביו, הרב יעקב פרידמן - נספה על קידוש השם בשנת תש"ב. | |||
אמו, מרת גיטל פרידמן - נפטרה ז' תמוז תש"נ. | |||
;אחיו: | |||
*הרב [[אהרון נחמן פרידמן]], ששימש 40 שנה כמזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד.זכה לקירובים מהרבי וזה מתבטא בזה שהרבי קיבל אותו ליחידות פרטית לאחר שכבר לא התקיימו יחידויות פרטיות.יש מכתבים שקיבל מהרבי והורה להשמידם מיד לאחר הקריאה. - נפטר ד' תמוז תשס"ג. | |||
* | *הרב [[ישראל פרידמן]], ראש-ישיבת "אהלי תורה". | ||
* | ;בניו: | ||
* | *הרב יעקב פרידמן, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]] ושליח לישראלים במוסקבה (ומהשלוחים ומייסדי הקהילה הישראלית במלבורן) | ||
*הרב חיים עזרא פרידמן, לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]],כיום שליח הרבי בחבר העמים [[כפר חב"ד]]. | |||
*חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד. | |||
*שיינא ברוק, [[ראשון לציון]]. | |||
*פסיה מאיר, [[כפר חב"ד ב']]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שניאור ברגר]], '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/713.pdf חסיד עם אש של חיות]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 713 עמוד 80 | |||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=99776 שליח ציבור בסליחות] {{col}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:פרידמן, מאיר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:41, 1 במאי 2024
החסיד ר' מאיר פרידמן (י"ב כסלו תרצ"ד – א' תשרי תש"ע) היה חבר הנהלת בית רבקה, מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באודסה בי"ב כסלו תרצ"ד, להוריו, הרב יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השניה, שממנה לא חזר המשפחה נדדה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה חיידר מחתרתי בביתה, ובבריחה הגדולה בתש"ז הם יצאו מרוסיה. ובשנת תש"ט הגיעו לארץ הקודש.
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד.
בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה, בתו של ר' זלמן ברונשטיין.
התגורר בכפר חב"ד. בשנת תשט"ז שימש כמדריך בבית הספר למלאכה, והיה נוכח באירוע הקשה של רצח התלמידים בבית הספר למלאכה, ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים בשעת הרצח היה באמצע תפילת מעריב ועמד מאחורי הדלת כך המחבלים פתחו את הדלת עליו ולא ראוהו וכך ניצל.
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" בכפר חב"ד. לפעמים היה עורך שם התוועדויות חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות[1]. הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד
נפטר בליל יום א' של ראש השנה תש"ע, ונטמן בבית העלמין אחיעזר
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו, הרב יעקב פרידמן - נספה על קידוש השם בשנת תש"ב. אמו, מרת גיטל פרידמן - נפטרה ז' תמוז תש"נ.
- אחיו
- הרב אהרון נחמן פרידמן, ששימש 40 שנה כמזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד.זכה לקירובים מהרבי וזה מתבטא בזה שהרבי קיבל אותו ליחידות פרטית לאחר שכבר לא התקיימו יחידויות פרטיות.יש מכתבים שקיבל מהרבי והורה להשמידם מיד לאחר הקריאה. - נפטר ד' תמוז תשס"ג.
- הרב ישראל פרידמן, ראש-ישיבת "אהלי תורה".
- בניו
- הרב יעקב פרידמן, שליח הרבי במוסקבה ושליח לישראלים במוסקבה (ומהשלוחים ומייסדי הקהילה הישראלית במלבורן)
- הרב חיים עזרא פרידמן, לשעבר שליח הרבי ברוסטוב,כיום שליח הרבי בחבר העמים כפר חב"ד.
- חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד.
- שיינא ברוק, ראשון לציון.
- פסיה מאיר, כפר חב"ד ב'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, חסיד עם אש של חיות, קווים לדמותו בתוך שבועון בית משיח גליון 713 עמוד 80
- שליח ציבור בסליחות
