שינויים

==היסטוריה מיקום ואוכלוסיה==[[קובץ:סמטאות_וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמטאות העיר העתיקה]]העיר שהוקמה בשנת [[ה'פ"ח]], שוכנת בצד הדרומי-מזרחי של ליטא, בסמיכות לגבול בין רוסיה הלבנה (בלארוס) לליטא.  כבר מעת הקמתה היתה הייתה וילנה מרכז התרבות וההוי וההווי הפולני, ונקבעה כעיר הבירה של הדוכסות הליטאית. במהלך השנים נכבשה וילנא חליפות, וסופחה מספר פעמים לממשלת [[פולין ]], לרוסיה, ולברית המועצות.

בארבעים השנים שחלפו מאז החלה ההתיישבות היהודית בעיר, גדלה הקהילה באופן משמעותי, וכללה שלושת אלפים משפחות, שהיוו עשרים אחוז מכלל תושבי העיר, ושמעה של הקהילה החל להתפרסם בתפוצות ישראל כמרכז תורני חשובעד שנקרא "ירושלים דליטא".

הקהילה היהודית בעיר היתה הייתה מבוססת מבחינה כלכלית, דבר שאיפשר לבני הקהילה לחתן את בנותיהם עם צעירים מוכשרים, ולהעניק להם את האפשרות להמשיך ולהתמסר ללימוד התורה בתנאי שיעברו להתגורר בסמיכות אליהם ויהיו סמוכים על שולחנם. באופן זה עברו להתגורר בוילנה עשרות למדנים חשובים דוגמת רבי שבתאי כהן (הש"ך) {{הערה|מחבר השפתי כהן}} ורבי אריה לייב שפירא{{הערה|מחבר הספרים נחלת אריאל ומעון אריות.}}, שהטביעו את חותמם על כלל היהדות התורנית.

[[הגאון מוילנא ]] (הגר"א) שהיה יליד העיר תרם לפרסומה באופן משמעותי, וכבר בהיותו בגיל צעיר התפרסם שמעו למרחוק, והזמין צעירים מוכשרים רבים לבוא וללמוד תורה מפיו{{הערה|הגר"א אמנם לא כיהן באופן רשמי במשרת רב או ראש ישיבה, אך היה מוסר שיעורים בבית המדרש הסמוך לביתו, ופותר את קושיותיהם של הלמדנים שהיו מביאים לפניו כשהיה מגיע לבקר בבית המדרש.}}.

הקהילה היהודית בעיר הלכה והתפתחה, עד שבתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודי הקהילה היוו את רוב תושבי העיר, דבר שנמשך תקופה קצרה, עד להגירה הגדולה לארצות ל[[ארצות הברית ]] שהחלה שנים ספורות לאחר סיום מלחמת העולם. התפתחותה וגדילתה של הקהילה היהודית, גרמה לכך שבשנת [[תרמ"א]] גויים מתושבי העיר ניסו לבצע פרעות ביהודים ולגרום להם לעזוב את העיר, אך הקהילה התאגדה, לכדה את הפושעים, והסגירה אותם לשלטונות.

בשנת [[תרע"ד]] התמנה כרב קהילת חב"ד בעיר הרב [[מנחם צבי ריבקין]] שכיהן ברבנות עד שנת [[תרפ"ג]]. ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ז]] הוקם בעיר סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], בייסודו ובהנהלתו של ר' [[אליהו וייץ]]{{הערה| תולדות הרב וויץ פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf התמים גיליון נ"ב] מוסף [[שבועון בית משיח]], גיליון פסח תשפ"ד}} ובסיועו של העסקן החב"די ר' [[מענדל לוין (וילנא)|מענדל לוין]] שהיה חבר בועד הקהילה של וילנה באותם שנים{{הערה|1=ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535] התפרסמה התכתבות בין [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חיים עוזר]] בנוגע לסיוע הכספי לישיבת [[תומכי תמימים וילנא]].}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וילנה]]}}עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ברחו חלק מתלמידי ישיבות חב"ד לוילנא, מתוך השערה שהעיר תוספח תסופח לליטא, שנחשבה אז למדינה נייטרלית, והקימו במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] בניהולו של הרב [[שמואל זלמנוב]], ותחת השפעתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע אייזיק בארוך]]. ישיבה זו התקיימה במשך שנה וחצי, עד שגלתה ל[[שנחאי]]{{הערה|הישיבה פעלה בבית הכנסת של קהילת חב"ד בעיר ברחוב הווילנאי 21 שנקרא בשם "אפאטאוו".}}.

ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים, והם ריכזו את את תושביה היהודים בגטו{{הערה|עוד קודם הקמתו של הגטו, רצחו הגרמנים כמעט מחצית מתושביה היהודים של העיר. ההשערה היא שבתקופה שבין כיבוש העיר להקמת הגטו נרצחו כשלושים וחמש אלף איש מתוך שמונים אלף התושבים היהודים בעיר.}}. חיסול הגטו החל ב[[א' אלול]] [[תש"ג]], ומלבד כמה עשרות בודדות של פרטיזנים שהצליחו להבריח את גבולות הגטו, הושמדו על ידי הנאצים במהלך [[השואה ]] כמאה אלף יהודים בגטו וילנא.

בזמן התפשטותה של [[תורת החסידות ]] בזמנו של [[המגיד ממעזריטש]] היתה הייתה הקהילה בוילנה אחת מהקהילות החשובות ביותר, והיא נחשבה כמרכז התורני העיקרי בסביבות [[רוסיה ]] ופולין{{הערה|כאשר [[אדמו"ר הזקן]] הגיע לגיל 19 ורצה לגלות למקום תורה התלבט בין וילנא שהיתה שהייתה אז מרכז הלימוד החשוב ביותר, לבין מעזריטש שהיתה שהייתה מרכז תורת החסידות.}}, וכמבצרם של המתנגדים ה[[מתנגדים]] לתורת החסידות.

הראשון שהצליח להקביע להבקיע את חומות ההתנגדות ולרכוש חסידים מקרב תושבי וילנא, היה רבי [[אהרון הגדול מקרלין]], שביקר בעיר בחשאי והצליח לפעול על כמה מנינים של אברכים להתקרב לתורת החסידות. אותם אברכים פתחו בעיר מנין חסידי, ודבר זה הגדיש את הסאה, ופרנסי וילנא שחששו שתנועת החסידות תתבסס ותתפשט בעירם, היו הראשונים להוציא חרם, בו נידו את החסידים ואסרו לשהות במחיצתם ולסייע להם בכל אופן שהוא.

החל מחרם זה שהתפרסם לראשונה בשנת [[תקל"ב]], הנהיגה הקהילה בוילנה את ההתנגדות הכללית לתורת החסידות, וסחפה אחריה גם מרכזים מתנגדיים נוספים כגון ברודי ושקלוב להצטרף אף הם להתנגדות החריפה{{הערה|יש לציין שקהילת וילנא היתה הייתה הקהילה היחידה בכל רחבי [[ליטא ]] שהתנגדה לתורת החסידות, ושאר קהילות המתנגדים בליטא ה[[מתנגדים]] ב[[ליטא]] לא הצטרפו אליהם. החוקר ד"ר אריה מורגנשטרן מנסה לתלות זו בעובדה שבאותה תקופה פרצה בוילנא מגפת דבר והפילה חללים רבים מבני העיר. תושבי העיר חיפשו סיבות רוחניות שבשלהם קיבלו עונש קשה שכזה, ופרנסי הקהילה שחששו שיאשימו אותם בכך (בגלל שניהלו באותה תקופה מלחמה נגד רב העיר), הטילו את האשמה על החסידים, שכיבכול בגללם פרצה המגיפה.}}. המתנגדים ה[[מתנגדים]] החריפים שבעיר עשו שימוש רב בכוחו ובהשפעתו של הגאון מוילנא, ודאגו למסור לו עדויות כוזבות כביכול החסידים מחללים את קדושת הצומות{{הערה|כך לדוגמא לדוגמה העידו בפניו שתי עדים מהימנים בשבועה, שהם ראו חסידים שאוכלים ב[[תשעה באב]], אלא שהם העלימו ממנו את העובדה שדבר זה אירע בשנה בה הקביעות של [[תשעה באב ]] חלה בשבת, כך שלא היה כל פסול הלכתי במעשיהם.}}, לא מתנהגים בצניעות{{הערה|העדים העידו שראו את החסידים רוקדים עם בנות בבית הכנסת בשמחת תורה, אך העלימו את העובדה שהם מתכוונים לילדות קטנות של החסידים, שרכבו על כתפי אבותיהם בשעת הריקודים.}}, וכדומה.

גם בעיצומה של המלחמה בין המתנגדים ה[[מתנגדים]] לחסידים, היו רבים מתושבי ווילנא שהתקרבו לתורת החסידות, הידועים שבהם היו רבי [[משה מייזליש]] והרב [[מאיר רפאל'ס]] שהיו מנכבדי ומפרנסי הקהילה ומראשי המובילים של ההתנגדות, שנכחו במהלך המלחמה בצדקתם של החסידים, ועברו לצידו השני של המתרס ונעשו לחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

במשך עשרים ושש שנה עמדה וילנה במרכז ההתנגדות לתורת החסידות, עד שבשנת [[תקנ"ח]] אסרה ממשלת [[רוסיה ]] את השימוש בחרמות ובנידויים, ובאותה שנה נפטר גם [[הגאון מוילנה]], דבר שגרם באופן טבעי לריכוך ההתנגדות, ובשנה שלאחר מכן כבר הורשו החסידים להקים קהילות חסידיות בתחומי העיר וילנה, ולקיים מניינים נפרדים לתפילה.

מלבד ביקורו הידוע של [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בעיר מספר פעמים, כשהידוע שבהם היה בשנת [[תקל"ו]], יחד עם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] - ביקור שנועד להשקטת המחלוקת באמצעות פגישה עם הגאון מוילנא. הפגישה לא התקיימה עקב סירובו של הגאון. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בווילנא בקיץ [[תקצ"ה]], נפגש עם תלמידי החכמים שבעיר ובראשם עם רב העיר, רבי [[אברהם אבלי מפאסוואל]]. בחודש אייר [[תרס"ט]] ביקרו בעיר [[אדמו"ר הרש"ב]] עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], עבור אסיפה בענייני הכלל שהתקיימה בבית הכנסת החב"די בעיר. ב[[ל"ג בעומר]] אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות בבית הכנסת. בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו חזרה מווארשא לריגה, עצר אדמו"ר הריי"צ בעיר למשך שבוע, ידוע על מיום שלישי פרשת ויקהל פקודי עד בוקרו של יום שני שלאחריו, ונפגש עם [[חיים עוזר גורודזינסקי]] בענינים הנוגעים לעסקנות ציבורית{{הערה|תיאור מפורט מהביקור בתוך היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שפה.}}. ביקורים נוספים של רבותינו נשיאינו בעיר, קצרים יותר, התקיימו בחודש תמוז [[תרצ"א]] ובחודש אלול [[תרצ"ב]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד מב.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ח]] בדרכו חזרה מווארשא לריגה עצר בעיר למשך מספר ימים ונפגש עם [[חיים עוזר גורודזינסקי]] בענינים הנוגעים לעסקנות ציבורית, וכן [[הרבי]] ביקר בעיר כאשר נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ אל ר' חיים עוזר{{הערה|1=עדותו של ר' [[זושא ווילימובסקי]]. נדפסה ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535 עמוד 39].}}.

בבית דפוס זה הודפסו ספרי יהדות חשובים, ובראשם ה[[תלמוד בבלי]] בצורת הדף המוכרת עד היום, [[ספר התניא]], [[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]], [[לקוטי תורה]], ועוד.

כיום אוכלוסיית העיר כוללת מעל לחצי מליון תושבים, מתוכה מתוכם כארבע אלף יהודים בלבד. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הוא הרב [[שלום בער קרינסקי]], שמכהן גם כרב [[בית הכנסת ]] הפעיל היחיד בוילנא, ורב הקהילה.{{פסקה חסרה}}

==אישים הקשורים בתולדות העיירהה[[עיירה]]==