מלאכת סותר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נוספו קישורים פנימיים ונעשתה הגהה במה שצריך. מה שנותר הוא הוספת תוכן לערך הקצר ואף אולי להוסיף תבנית קצרמר)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מלאכת סותר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת שאיסורה הוא משום איסור [[מלאכת בונה]]. מה[[תורה]] חייב רק הסותר על מנת לבנות אך באם אחר כך לא בנה חייב רק לפי [[חכמים]].
{{קשר חב"די}}
{{לעריכה}}
'''מלאכת סותר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת שאיסורה הוא משום איסור [[מלאכת בונה]]. מה[[תורה]] חייב רק הסותר על מנת לבנות אך באם אחר כך לא בנה חייב רק לפי [[חכמים]]{{מקור}}.
==המלאכה==
==המלאכה==
כל דבר שאסור לבנות מכיוון שנחשב לבניין אסור לסתור, ובלבד שתהיה בכך תועלת, וכגון כדי לאפשר לבנות. הבנייה בכלים גם היא אסורה{{הערה|ראה [[מסכת שבת]] דף קב עמוד ב תוספות ד"ה 'האי'. [[רמב"ם]] הלכות שבת פרק י' הלכה י"ג}}. ה[[משנה]]{{הערה|מסכת שבת שם.}} קובעת כי הבונה "כל שהוא" ב[[שבת]] חייב, וזאת דוגמת ה[[משכן]], שכאשר אחד מקרשי המשכן היה מתליע, היו סותמים אותו בעופרת, וכשם שבמשכן הייתה בנייה באופן זעיר, כך גם ב[[מלאכות שבת]]. גם הגורר בסיד חייב משום סותר.
כל דבר שאסור לבנות מכיוון שנחשב לבניין אסור לסתור, ובלבד שתהיה בכך תועלת, וכגון כדי לאפשר לבנות.  
 
גם הגורר בסיד חייב משום סותר.
==סתירה בכלים==
==סתירה בכלים==
קיים כלל האומר כי אין בנייה וסתירה בכלים, כלומר, שבכלים שאינם מחוברים לקרקע. אבל ה[[ראשונים]] מוכיחים כי כלל זה קיים דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק{{הערה|מסכת שבת בתוס' שם}}. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת{{הערה|ולפי ה[[רשב"א]] (מובא בביאור הלכה), מותר לשבור אותה גם אם יש בה ארבעים סאה, מכיוון שגם אז אין מעשה זה נחשב לסתירה, כיון שהחבית רעועה כל כך.}}. אבל אסור מן ה[[תורה]] לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע{{הערה|מסכת שבת שם. ומובא גם ב[[שולחן ערוך]] סימן שי"ד סעיף ט'.}}.
קיים כלל האומר כי אין בנייה וסתירה בכלים, כלומר, שבכלים שאינם מחוברים לקרקע. אבל ה[[ראשונים]] מוכיחים כי כלל זה קיים דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק{{הערה|מסכת שבת קב, ב בתוס' שם}}. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת{{הערה|ולפי ה[[רשב"א]] (מובא בביאור הלכה{{מקור}}), מותר לשבור אותה גם אם יש בה ארבעים סאה, מכיוון שגם אז אין מעשה זה נחשב לסתירה, כיון שהחבית רעועה כל כך.}}. אבל אסור מן ה[[תורה]] לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע{{הערה|מסכת שבת שם. ומובא גם ב[[שולחן ערוך]] סימן שי"ד סעיף ט'.}}.
 
==לקריאה נוספת==
לעיון בהלכות אלה לפי פסקי [[אדמו"ר הזקן]]:
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], [[אורח חיים]], הלכות שבת, סימן שיג, וסימן שיד.
* הלכות מלאכת סותר בשבת (לפי פסקי אדמו"ר הזקן) - שמירת השבת (להרב [[שמעון גדסי]]), עמ' 237 ואילך. (הלכות בונה - שם, עמ' 229 ואילך).
 
==קישורים חיצוניים==
*מיכאל שלמה אבישיד, '''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view בונה וסותר בכלים]''', קובץ הערות 'תורת השליחות' יא ניסן תשפ"ד עמוד 15
 
{{לט מלאכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{לט מלאכות}}
 
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

גרסה אחרונה מ־11:19, 24 באפריל 2024

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלאכת סותר היא אחת מל"ט מלאכות שבת שאיסורה הוא משום איסור מלאכת בונה. מהתורה חייב רק הסותר על מנת לבנות אך באם אחר כך לא בנה חייב רק לפי חכמים[דרוש מקור].

המלאכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל דבר שאסור לבנות מכיוון שנחשב לבניין אסור לסתור, ובלבד שתהיה בכך תועלת, וכגון כדי לאפשר לבנות.

גם הגורר בסיד חייב משום סותר.

סתירה בכלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיים כלל האומר כי אין בנייה וסתירה בכלים, כלומר, שבכלים שאינם מחוברים לקרקע. אבל הראשונים מוכיחים כי כלל זה קיים דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק[1]. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת[2]. אבל אסור מן התורה לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע[3].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעיון בהלכות אלה לפי פסקי אדמו"ר הזקן:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסכת שבת קב, ב בתוס' שם
  2. ולפי הרשב"א (מובא בביאור הלכה[דרוש מקור]), מותר לשבור אותה גם אם יש בה ארבעים סאה, מכיוון שגם אז אין מעשה זה נחשב לסתירה, כיון שהחבית רעועה כל כך.
  3. מסכת שבת שם. ומובא גם בשולחן ערוך סימן שי"ד סעיף ט'.