יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(67 גרסאות ביניים של 33 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] - [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]) היה ראש ישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ הקודש.
[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.


נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו הרה"ג הנודע רבי שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]].
==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאמו מרת פערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].


בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמקרנד שם למד ר' זעליג בחיידר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל המשפיע רבי [[ניסן נמנוב]] ורבי יוסף גולדברג. כבר בנערותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים וחבירו ללימודים היו תמיד בחורים מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר בצרפת עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].  
בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשי"ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].


כאשר רק מלאו לו אחד עשר שנה כבר נתקבל לתלמיד בישיבה גדולה [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת של רבי זעליג. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל מידידו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], והגרב"ש בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב ניסה ללמוד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר להגרב"ש טובה על כך. מדי יום ביומו בתקופה של ארבע שנים נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחרי הצהרים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]], וכך נקשרו ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש עד לפטירתו של רבי זעליג.  
===בתומכי תמימים לוד===
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]]. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.


אחרי ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר כמה שנים ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארת ישראל ונתקבל לשמש בראשות ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.
בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].


למרות שר' זעליג נפטר בגיל צעיר, הי ונשאר דמות מופת לכל תלמידיו ומכיריו, שכן אישיותו התורנית מדותיו ועדינות נפשו הקרינ על כל הסובבים אותו. לרבי זעליג היה גם ידיעות רבות מתוך כשרון נדיר בתולדות גדולי הדורות מכל החוגים והעדות בישראל.
כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ"ץ]].}}.


רבי זעליג נפטר בהיותו בן שישים בלבד, ביום [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]].
לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל.


==תורתו==
===שנותיו האחרונות===
באותה תקופה שלמד עם האדמו"ר מסטריקוב, הוא העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהיתה בביתו של האדמו"ר שנקראו בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות שם נדפסו בסדרת ספרי מכון אורייתא, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].
בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]].


==מקורות==
נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
*חידושי הגר"ח בסוגיות הש"ס על [[מסכת בבא קמא]], עמ' ט"ו - י"ז.
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
==משפחתו==
*בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]
*בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].
*חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ב[[תות"ל מגדל העמק]]
 
==מתורתו==
* קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה
 
* קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).
 
==לקריאה נוספת==
*'''אמן ההסברה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45
 
==קישורים חיצוניים==
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב"ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]
*'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

גרסה אחרונה מ־15:46, 18 באפריל 2024

שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן

הרב יהושע זליג פלדמן (תרח"צכ"ה בתמוז תשנ"ו), היה ראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרח"צ לאביו ר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד ולאמו מרת פערלא בת ר’ יהושע זליג ריבקין.

בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבת תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.

בתומכי תמימים לוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.

בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת[1].

לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר שנה ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארץ ישראל.

שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי כ"ה בתמוז תשנ"ו, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אמן ההסברה, שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מפי הרב יעקב כ"ץ.