רבקה (אם אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(25 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
הרבנית הצדקנית מרת '''רבקה''', הייתה אמו של ה[[אדמו"ר הזקן]].
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
 
הרבנית הצדקנית מרת '''רבקה''', אמו של [[אדמו"ר הזקן]], נולדה בויטבסק לאביה הגאון ר׳ אברהם.  
==תולדות חיים==
נולדה בויטבסק [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|לאביה הגאון ר' אברהם]].  


ר׳ אברהם מיזג בקרבו באופן מושלם תורה ויראת שמים ונהנה מיגיע כפיו. הוא היה למדן מופלג וצדיק גדול, אך התפרנס מעבודת הגננות, שסיפקה לו גם תתושת סיפוק על קיימו את הפסוק 'בזיעת אפך תאכל לחם'. מוצאו של ר אברהם היה ממשפחה רמת יחס.
ב[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] התחתנה הרבנית עם הרב הגאון והצדיק [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]], שהיה דור ששי ל[[מהר"ל מפראג]].


הוא היה דור רביעי לגאון ר׳ אברהם חיים, מחבר הספרים תורת חיים וצאן קדשים.
===חתונתה===
למרות שיום החופה היה ביום הששי י"ז ב[[אלול]] [[ערב שבת קודש]], פרשת כי תבוא תק"ג, נחשב זמן החתונה לח"י אלול.  


בי"ז באלול [[תק"ג]] התחתנה הרבנית עם הרב הגאון והצדיק ר׳ ברוך, שהיה דור ששי למהר״ל מפראג.
הסיבה לכך היא שכן, זה היה אחד מתנאיו שהתנה עם חותנו, שזמן החתונה יהיה ב[[ח"י אלול]]. אך כיון שקביעות ח"י אלול באותה שנה הייתה ב[[שבת]], קבע ר' ברוך את זמן החופה ל[[מוצאי שבת קודש]]. רק כמה שבועות לפני התתונה הודיע ר' ברוך לחותנו על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, י"ז באלול.


על תאריך התתונה מסופר:
כזכרון לכך נקבעו רוב זמני ה[[נישואין]] של נשיאי חב"ד ביום הששי.
למרות שיום החופה היה ביום הששי י״ז באלול ערב שבת קודש, פרשת כי תבוא תק"ג, אך זמן  החתונה הוא ח״י אלול. שכן, זה היה אחד מתנאיו שהתנה עם חותנו, שזמן החתונה יהיה ב[[ח"י אלול]]. ידוע בקבלה מדור לדור, שר׳ ברוך רצה שיום החופה יהיה בח״י אלול, אך כיון שקביעות ח״י אלול באותה שנה היתה ב[[שבת]], קבע ר׳ ברוך את זמן החופה ל[[מוצאי שבת קודש]]. רק כמה שבועות לפני התתונה הודיע ר׳ ברוך לחותנו על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, י״ז באלול.


כזכרון לכך נקבעו רוב זמני הנישואין של נשיאי חב"ד ביום הששי.
===אצל הבעל שם טוב===


הרבנית זכתה להיות פעמיים אצל [[הבעל שם טוב]] במזיבוז.
הרבנית זכתה להיות פעמיים אצל [[הבעל שם טוב]] במזיבוז.


הרבנית היתה למדנית גדולה, בקיאה בתנ״ך ובמדרש, ולמדה גם [[משניות|משנה]] וגמרא. בעיקר היתה מתמדת בלימוד ספרי מוסר.  
הרבנית הייתה למדנית גדולה, בקיאה ב[[תנ"ך]] וב[[מדרש]], ולמדה גם [[משניות|משנה]] וגמרא. בעיקר הייתה מתמדת בלימוד [[תורת המוסר|ספרי מוסר]].  


כשהרבי [[הצמח צדק]] היה בן עשר שנים, אמר לו [[אדמו"ר הזקן]], שישמע ממנה סיפורים 2 שעות בכל יום, והוא עצמו ביקשש מהסבתא רבקה לספר לו מה שהיא יודעת. לצמח צדק  היו ספרים שבו רשם סיפורים ששמע מהסבתא הרבנית רבקה, בו היו רשומים ענינים המתחילים: אמרה לי אם.
כשהרבי [[הצמח צדק]] היה בן עשר שנים, אמר לו [[אדמו"ר הזקן]], שישמע ממנה סיפורים 2 שעות בכל יום, והוא עצמו ביקש מהסבתא רבקה לספר לו מה שהיא יודעת.  
== צאצאיה ==


ביום ח״י באלול תק"ה נולד להם בנם הבכור, אדמו״ר הזקן.
ואכן לצמח צדק היו ספרים שבו רשם סיפורים ששמע מהסבתא הרבנית רבקה, בו היו רשומים עניינים המתחילים: אמרה לי אם.


עוד שלשה בנים נולדו לר׳ ברוך וזוגתו הרבנית:
===פטירתה===
הייתה בין החיים לכל הפחות בשנת [[תק"ס]]{{הערה|ועל פי מכתב אחר בשנת [[תקס"ג]]{{הבהרה}}}}.


*רבי יהודה ליב, רבה של יאנאוויטש.
===צאצאיה===
*רבי מרדכי, רבה של אורשא.
*רבי משה, רבה של רודניא.


== מקורות ==
ביום [[ח"י באלול]] [[תק"ה]] נולד להם בנם הבכור, [[אדמו"ר הזקן]].


[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D&pgnum=159&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd עטרת מלכות]
עוד שלשה בנים נולדו לר' ברוך וזוגתו הרבנית:
 
*רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]], רבה של [[יאנאוויטש]].
*רבי [[מרדכי פוזנר|מרדכי]], רבה של [[אורשה]].
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה]], רבה של [[רודניה]].
 
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 13 באפריל 2024

הרבנית הצדקנית מרת רבקה, הייתה אמו של האדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בויטבסק לאביה הגאון ר' אברהם.

בי"ז באלול תק"ג התחתנה הרבנית עם הרב הגאון והצדיק ר' ברוך, שהיה דור ששי למהר"ל מפראג.

חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שיום החופה היה ביום הששי י"ז באלול ערב שבת קודש, פרשת כי תבוא תק"ג, נחשב זמן החתונה לח"י אלול.

הסיבה לכך היא שכן, זה היה אחד מתנאיו שהתנה עם חותנו, שזמן החתונה יהיה בח"י אלול. אך כיון שקביעות ח"י אלול באותה שנה הייתה בשבת, קבע ר' ברוך את זמן החופה למוצאי שבת קודש. רק כמה שבועות לפני התתונה הודיע ר' ברוך לחותנו על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, י"ז באלול.

כזכרון לכך נקבעו רוב זמני הנישואין של נשיאי חב"ד ביום הששי.

אצל הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית זכתה להיות פעמיים אצל הבעל שם טוב במזיבוז.

הרבנית הייתה למדנית גדולה, בקיאה בתנ"ך ובמדרש, ולמדה גם משנה וגמרא. בעיקר הייתה מתמדת בלימוד ספרי מוסר.

כשהרבי הצמח צדק היה בן עשר שנים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שישמע ממנה סיפורים 2 שעות בכל יום, והוא עצמו ביקש מהסבתא רבקה לספר לו מה שהיא יודעת.

ואכן לצמח צדק היו ספרים שבו רשם סיפורים ששמע מהסבתא הרבנית רבקה, בו היו רשומים עניינים המתחילים: אמרה לי אם.

פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הייתה בין החיים לכל הפחות בשנת תק"ס[1].

צאצאיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ח"י באלול תק"ה נולד להם בנם הבכור, אדמו"ר הזקן.

עוד שלשה בנים נולדו לר' ברוך וזוגתו הרבנית:


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. ועל פי מכתב אחר בשנת תקס"ג[דרושה הבהרה]