יצחק יעקב רוזנשיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב [[יהושע יוזביץ]] מנכ"ל מוסדות [[תורת אמת]]{{הערה|לפני חתונתו שהייתה עם משפחה ירושלמית, הביע הסבא את מורת רוחו כשהבין שייתכן שהחתן לא ילבש שטריימל בחתונה ולאחריה, וכתב על כך לרבי, וכמענה השיב הרבי שהחתן והכלה מתחנכים ב[[יראת שמים]] ובחסידות, והינם אנשים בוגרים ועצמאיים וממילא אין זה מן הנכון להתערב בחייהם הפרטיים.}}.
בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב [[יהושע יוזביץ]] מנכ"ל מוסדות [[תורת אמת]]{{הערה|לפני חתונתו שהייתה עם משפחה ירושלמית, הביע הסבא את מורת רוחו כשהבין שייתכן שהחתן לא ילבש שטריימל בחתונה ולאחריה, וכתב על כך לרבי, וכמענה השיב הרבי שהחתן והכלה מתחנכים ב[[יראת שמים]] ובחסידות, והינם אנשים בוגרים ועצמאיים וממילא אין זה מן הנכון להתערב בחייהם הפרטיים.}}.


זכה להימנות על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח כ"ק אדמו"ר בשנת ה'תשל"ו, התיישב ב[[ירושלים]] ב[[רמת שלמה]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת ישיבה קטנה]].
זכה להימנות על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח כ"ק אדמו"ר בשנת ה'תשל"ו, התיישב ב[[ירושלים]] ב[[רמת שלמה]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת (ירושלים)|ישיבה קטנה תורת אמת]].


בסוף שנות המ"ם מונה לעמוד בראשות הישיבה, והמשיך לכהן בתפקידו כמנהל רוחני של הישיבה עד שנת [[תשס"ז]], ולאחר מכן חזר לשמש כ[[ר"מ]] בשיעור א' בישיבה.
בסוף שנות המ"ם מונה לעמוד בראשות הישיבה, והמשיך לכהן בתפקידו כמנהל רוחני של הישיבה עד שנת [[תשס"ז]], ולאחר מכן חזר לשמש כ[[ר"מ]] בשיעור א' בישיבה.
שורה 13: שורה 13:
זכה לקבל מספר מענות קודש בקשר לעבודתו בישיבה.
זכה לקבל מספר מענות קודש בקשר לעבודתו בישיבה.


במקביל לעבודתו בישיבה, שימש כעורך שותף לספרים [[חידושים וביאורים בש"ס]] ו[[שולחן מנחם]].
במקביל לעבודתו בישיבה, שימש כעורך שותף לספרים [[חידושים וביאורים בש"ס]] ו[[שולחן מנחם]][[והליכות מנחם]].


==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו
;בניו
*בנו, הרב מנחם מענדל רוזנשיין - משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].
*בנו, הרב מנחם מענדל רוזנשיין - משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].
*בנו, הרב שמואל רוזנשיין - משלוחי הרבי ב[[תל אביב]] והנהלת קרן מרומים.
*בנו, הרב [[שמואל רוזנשיין]] - משלוחי הרבי ב[[תל אביב]] והנהלת קרן מרומים.
*בנו, הרב אברהם מרדכי רוזנשיין משלוחי הרבי ב[[גני תקווה]].
*בנו, הרב אברהם מרדכי רוזנשיין משלוחי הרבי ב[[גני תקווה]].
;חתניו
;חתניו
שורה 27: שורה 27:
*חתנו, הרב אריה בורגן.
*חתנו, הרב אריה בורגן.
*חתנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - משלוחי הרבי בנהריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - משלוחי הרבי בנהריה.
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנשיין, יעקב יצחק}}
{{מיון רגיל:רוזנשיין, יעקב יצחק}}
שורה 32: שורה 34:
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת יוזביץ']]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

גרסה אחרונה מ־21:51, 9 באפריל 2024

הרב רוזנשיין

הרב יצחק יעקב רוזנשיין (יליד שנת תשי"ג, 1951) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש המכהן כר"מ בנגלה וחבר הצוות החינוכי של ישיבה קטנה תורת אמת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בג' תמוז תשי"ג לאביו הרב יששכר דוב רוזנשיין, בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב יהושע יוזביץ מנכ"ל מוסדות תורת אמת[1].

זכה להימנות על קבוצת השלוחים לארץ הקודש ששלח כ"ק אדמו"ר בשנת ה'תשל"ו, התיישב בירושלים ברמת שלמה והחל לשמש כר"מ בישיבה קטנה תורת אמת.

בסוף שנות המ"ם מונה לעמוד בראשות הישיבה, והמשיך לכהן בתפקידו כמנהל רוחני של הישיבה עד שנת תשס"ז, ולאחר מכן חזר לשמש כר"מ בשיעור א' בישיבה. בשנים הראשונות לכהונתו כראש ישיבה, כתב לרבי מספר סיבות המקשות את המשך כהונתו כר"י ולכן חשב לפרוש, הרבי שלל את הרעיון מכל וכל. זכה לקבל מספר מענות קודש בקשר לעבודתו בישיבה.

במקביל לעבודתו בישיבה, שימש כעורך שותף לספרים חידושים וביאורים בש"ס ושולחן מנחםוהליכות מנחם.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו

הערות שוליים

  1. לפני חתונתו שהייתה עם משפחה ירושלמית, הביע הסבא את מורת רוחו כשהבין שייתכן שהחתן לא ילבש שטריימל בחתונה ולאחריה, וכתב על כך לרבי, וכמענה השיב הרבי שהחתן והכלה מתחנכים ביראת שמים ובחסידות, והינם אנשים בוגרים ועצמאיים וממילא אין זה מן הנכון להתערב בחייהם הפרטיים.