כתבי האריז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==עריכות לאחר רבי חיים ויטאל== | ==עריכות לאחר רבי חיים ויטאל== | ||
===מהדורה קמא - ת"ר ניירים=== | ===מהדורה קמא - ת"ר ניירים=== | ||
כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל | כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל הייתה תורתו חשאית ולא נודעה לאיש. | ||
כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''. | כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
עקב הפיזור הגדול שנגרם מהמהדורות השונות, החליט רבי [[מאיר פאפירש]], תלמידו של רבי יעקב צמח, לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו את ספרי המהדורה קמא שהועתקו בגניבה מרבי חיים (ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות), וכן את ספרי המהדורה בתרא שהוצאו מגניזתם ונערכו על ידי רבי יעקב צמח. | עקב הפיזור הגדול שנגרם מהמהדורות השונות, החליט רבי [[מאיר פאפירש]], תלמידו של רבי יעקב צמח, לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו את ספרי המהדורה קמא שהועתקו בגניבה מרבי חיים (ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות), וכן את ספרי המהדורה בתרא שהוצאו מגניזתם ונערכו על ידי רבי יעקב צמח. | ||
את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים (בשנים ה'ת"ו-ת"י), בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם | את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים (בשנים ה'ת"ו-ת"י), בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז"ל. ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]], כדלהלן). | ||
הספר השני נקרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", והוא כולל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים. | הספר השני נקרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", והוא כולל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==ספרים שנדפסו מכתבי האריז"ל== | ==ספרים שנדפסו מכתבי האריז"ל== | ||
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[פרי עץ חיים]]"]] | [[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[פרי עץ חיים]]" [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]] | ||
הספרים הראשונים שנדפסו מכתבי האריז"ל, היו בעיקר אלו שנערכו על ידי רבי מאיר פאפירש: | הספרים הראשונים שנדפסו מכתבי האריז"ל, היו בעיקר אלו שנערכו על ידי רבי מאיר פאפירש: | ||
* הספר "דרך עץ החיים" שחיבר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת [[תקמ"ב]] בשם '''[[עץ חיים]]''', ומאז פעמים רבות בשם זה. | * הספר "דרך עץ החיים" שחיבר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת [[תקמ"ב]] בשם '''[[עץ חיים]]''', ומאז פעמים רבות בשם זה. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=37654#p=10&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות]''' | *'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=37654#p=10&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות]''' | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]''' באתר בית חב"ד | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]''' באתר בית חב"ד | ||
*הרב יצחק שפירא, '''[https://www.kolhalashon.com/PDF/Shiurim/33492/33492901_00241199.pdf ארבעת המשלים בכתבי האר"י]''' סיכום שיעור במאמר אדמו"ר הזקן | |||
{{ספרי קבלה}} | {{ספרי קבלה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:כתבי האריז"ל|*]] | [[קטגוריה:כתבי האריז"ל|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:39, 31 במרץ 2024
כתבי האריז"ל הוא השם הכולל לסדרת ספרי תורתו של רבי יצחק לוריא, האריז"ל, בקבלה, שנכתבו בעיקר על ידי תלמידו העיקרי רבי חיים ויטאל שהוסמך לשם כך על ידו.
רבי חיים לא פירסם את כתבי האריז"ל שערך בצורה מסודרת, ולכן הספרים שהגיעו לידינו הם מתוך ספרים שהועתקו בחשאי מכתביו, או שגנז והוצאו מגניזתם, או שנערכו בכמה עריכות והתפרסמו לאחר הסתלקותו. מסיבה זו, בחלק מכתבי האריז"ל ישנם כפילויות ומהדורות שונות.
מבין הספרים שיצאו לאור מתוך כתבי האריז"ל, הנפוץ ביותר הוא הספר עץ חיים שנערך מתוך כתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל על ידי רבי מאיר פאפירש, המסכם את כל קבלת האריז"ל. הספרים המוסמכים ביותר (בפרט כאשר ישנן משמעויות סותרות בין המהדורות) הם סדרת ספרי השמונה שערים, שערך רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים.
ספרים אלו התפשטו במהירות בין חוגי המקובלים והשפיעו רבות על תורת הקבלה שלאחר האריז"ל, המבוססת כולה על כתביו. גם תורת החסידות מבארת את תורת הקבלה בעיקר בהתאם לקבלת האריז"ל, ומלאה במובאות מכתבי האריז"ל.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'ש"ל עלה האריז"ל ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. עד מהרה הפך האריז"ל לבולט שבין מקובלי צפת, אך את עיקר תורתו מסר לתלמידו רבי חיים ויטאל, שהחל ללמוד אצלו בשנת ה'של"א. האריז"ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה "קונטרס הקיצור").
לאחר הסתלקות האריז"ל בה' מנחם אב של"ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז"ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז"ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז"ל, אלא הכל יעבור דרכו.
עריכות רבי חיים ויטאל בכתבי האריז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך כעשרים שנה סידר רבי חיים את כתבי האריז"ל שבידיו, לספר שערך וקראו בשם "עץ חיים", וחולק על ידו לשמונה שערים: השער הראשון - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי", הדרושים היחידים שכתב האריז"ל בעצמו, ועוד שבעה שערים. רבי חיים לא פירסם את הספר למרות הפצרות רבים מהמקובלים, והוא נשאר שמור אצלו.
לאחר מכן ערך רבי חיים בעצמו את כתבי האריז"ל בסדר חדש, והוסיף בהם מעט משלו, על מנת להקל על ההבנה הרציפה של סדר ההשתלשלות. מהדורה זו - מהדורה בתרא - לא פירסם, וגנזה בבית הקברות[1].
עריכות לאחר רבי חיים ויטאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהדורה קמא - ת"ר ניירים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל הייתה תורתו חשאית ולא נודעה לאיש.
כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם[2]. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: ספר הדרושים, ספר הליקוטים וספר הכוונות.
ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.
רבי שמואל ויטאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שמונה שערים |
לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו לשמונה שערים: א) שער ההקדמות. ב) שער מאמרי רשב"י. ג) שער מאמרי רז"ל. ד) שער הפסוקים. ה) שער המצוות. ו) שער הכוונות. ז) שער רוח הקודש. ח) שער הגלגולים[3]. כתיבתם נעשתה בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.
שמונה השערים בכתב יד קדשו של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי אדמו"ר הריי"צ[4], ונמצאים בספריית חב"ד ליובאוויטש שליד 770.
מבין כתבי האריז"ל שהתפרסמו, שמונה השערים הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ולכן, מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר[5]. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"[6].
מהדורה בתרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יעקב צמח |
הכתבים שנגנזו על ידי רבי חיים ויטאל בבית העלמין, התגלו על ידי תלמידיו שעשו שאלת חלום ומצאו אותם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[7]. רבי אברהם אזולאי מצא את הכתבים, ולאחר מכן הגיעו לידי רבי יעקב צמח, שערך מתוכם (בשנים ה'ת"ב-ת"ח) חמישה ספרים: קהילת יעקב, עולת תמיד, אדם ישר, אוצרות חיים וזוהר הרקיע.
כתבים נוספים שנגנזו בחברון התגלו על ידי רבי משה ויטאל, נכדו של רבי חיים. מתוכם נערך לאחר מכן הספר מבוא שערים (בשתי עריכות שונות: על ידי רבי יעקב צמח, ועל ידי רבי נתן שפירא).
רבי מאיר פאפירש[עריכה | עריכת קוד מקור]
עקב הפיזור הגדול שנגרם מהמהדורות השונות, החליט רבי מאיר פאפירש, תלמידו של רבי יעקב צמח, לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו את ספרי המהדורה קמא שהועתקו בגניבה מרבי חיים (ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות), וכן את ספרי המהדורה בתרא שהוצאו מגניזתם ונערכו על ידי רבי יעקב צמח.
את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים (בשנים ה'ת"ו-ת"י), בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "דרך עץ החיים", והוא כולל את סדר ההשתלשלות מא"ק ועד עולם העשייה לפי קבלת האריז"ל. ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם עץ חיים, כדלהלן).
הספר השני נקרא בשם "פרי עץ חיים", והוא כולל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.
הספר השלישי נקרא בשם "נוף עץ חיים", והוא כולל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים[8].
ספרים שנדפסו מכתבי האריז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספרים הראשונים שנדפסו מכתבי האריז"ל, היו בעיקר אלו שנערכו על ידי רבי מאיר פאפירש:
- הספר "דרך עץ החיים" שחיבר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ב בשם עץ חיים, ומאז פעמים רבות בשם זה.
- מתוך הספר "פרי עץ חיים" שחיבר, נדפסו: הענף הראשון - נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ה, בשם פרי עץ חיים, ומאז פעמים רבות בשם זה. הספרים הנדפסים "עץ חיים" ו"פרי עץ חיים" זכו לתפוצה גדולה והפכו למקורות העיקריים לקבלת האריז"ל, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים עליהם[9].
- הענף השני - נדפס לראשונה בזולקווא בשנת תקל"ה, בשם טעמי המצוות. הענפים השלישי והרביעי נדפסו לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג, בשם שער היחודים ותיקון עוונות.
- מתך הספר "נוף עץ חיים" שחיבר, נדפסו: הנוף הראשון - נדפסו חלקים ממנו בשיבוש בקוריץ בשנת תקמ"ה, בספר זוהר הרקיע. הנוף השני - נדפס לראשונה בזולקווא בשנת תקל"ה, בשם לקוטי תורה, ומאז פעמים רבות בשם זה. הנוף השלישי לא נדפס. הנוף הרביעי נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת תמ"ד, בשם "ספר הגלגולים" (כנראה ספר הקבלה הראשון שנדפס מכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל).
כמו כן, נדפסו חלקים מעריכות המהדורה בתרא שנגנזו והוצאו, ונערכו על ידי רבי יעקב צמח וחבריו:
- ספר אדם ישר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ה בקראקא בשם זה (חלק מעריכה קודמת שלו, נכנס לתוך הספר ארבע מאות שקל כסף שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג). ספר אוצרות חיים נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג בשם זה.
- ספר מבוא שערים נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג, ובשלוניקי בשנת תקס"ו (בשתי עריכות שונות: הראשונה - מאת רבי נתן שפירא, והשניה - מאת רבי יעקב צמח).
- הספרים עולת תמיד וקהילת יעקב שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, בירושלים (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).
הספרים המדוייקים יותר, שמונה השערים של רבי שמואל ויטאל, נדפסו בתקופה מאוחרת יותר:
- שער ההקדמות - נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ה. שער מאמרי רשב"י, שער מאמרי רז"ל - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת תרכ"ב. שער הפסוקים - נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח. שער המצוות, שער הכוונות - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת תרי"ב. שער רוח הקודש, שער הגלגולים - נדפסו לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח.
- בגלל הדפסתם המאוחרת, מציין אדמו"ר הזקן בתניא רק לספר הגלגולים ולא לשער הגלגולים, למרות שהוא פחות מוסמך - כיוון שבימי אדמו"ר הזקן לא נדפס עדיין שער הגלגולים[10].
הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה - לא נדפס עד ימינו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י (שלושה חלקים), מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקדמת רבי מאיר פאפירש לדרך עץ החיים
- הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות
- הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י באתר בית חב"ד
- הרב יצחק שפירא, ארבעת המשלים בכתבי האר"י סיכום שיעור במאמר אדמו"ר הזקן
הערות שוליים
- ↑ ראה בכל זה הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
- ↑ שבחי האר"י.
- ↑ ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג. רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ. וראה גם ספריית ליובאוויטש, ע' מח-מט.
- ↑ שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.
- ↑ הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, באתר ספריית חב"ד. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס בלקו"ש חלק ל"ז ע' 142 ועוד.
- ↑ הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
- ↑ הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
- ↑ שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ.
- ↑ שיחת מוצאי ש"פ תצוה תשל"ט. ושם, שגם אם היה לפני אדמו"ר הזקן כתב יד של שער הגלגולים - הרי הציון בתניא מיועד לקהל הרחב, שיוכל לעיין במקור.