אהרן חזן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו: עריכה) |
||
| (107 גרסאות ביניים של 49 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חזן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אהרן חזן]] | [[קובץ:חזן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אהרן חזן]] | ||
הרב '''אהרן חזן''' ([[ט"ז שבט]] [[תרע"ב]] - [[ד' אב]] [[תשס"ח]]) היה מראשי העוסקים בהפעלת המחתרת היהודית ב[[טשקנט]] ובמקומות נוספים ברחבי ברית המועצות, ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על העוסקים ברשת מוסדות [[חדרי תורה אור]] היה מקורב מאוד לאדמו"ר הקודם ממחנובקא ולחב"ד וכן הסתובב אצל הנוכחי ונכבד מאוד בקהילת חב"ד ב[[בני ברק]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
===ילדותו=== | |||
נולד ב[[ט"ז שבט]] שנת [[תרע"ב]], ב[[קרסנוסטב]] שב[[וואהלין]] לאביו הרב מרדכי חזן, מצאצאי הבעל-שם-טוב, שכיהן כרב ה[[עיירה]]. | |||
רוב שנות ילדותו עברו עליו לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית והוא חווה את רדיפותיה על בשרו, עוד בטרם נאלץ להתמודד עם חינוך ילדיו. | |||
מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'ישיבה קטנה' שהקימו חסידי חב"ד ב[[ | במשך כמה שנים ישב בבית ולמד [[תורה]] עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כל כך על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר. | ||
== ייסוד החדרים בטשנקט == | מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו מרת נחמה לאה, בתו של הרב זוסיא פרידמן שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מ[[המגיד ממעזריטש]] ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. [[הרבי הריי"צ]] שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נפטר מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת [[תרצ"ז]], קברו באודסה. | ||
בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' אלי ליפסקר שמו, ובקשו לייסד " | |||
=== ייסוד החדרים בטשנקט === | |||
בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' אלי ליפסקר שמו, ובקשו לייסד "[[חיידר]]" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה [[חיידר|חדרים]] במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' משה נתן גורליק, איש חב"ד; ר' [[זלמן לייב אסטולין]], '[[מצוייני צה"ל|מצוין מלחמה]]', לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטקסטיל; ר' אשר זעליג לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג ה[[שבועות]] ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' חיים בנימין ברוד את התפקיד על עצמו. | |||
ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם. | ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם. | ||
ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל | ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל ב[[רוסיה]] הייתה שבע מאות רובל לחודש. ארוחת הצהרים היומית והשכירות החודשית עבור ארבעת ה"חדרים" אף הן עלו עשרות אלפי רובלים. תקציב ענק זה אשר שולם בעיקרו על ידי כמה חסידי חב"ד אמידים, הפחית באופן משמעותי את הכנסתם. אולם מדי פעם הצליחו להשפיע על מכרים יהודים, גם כאלה הרחוקים משמירת מצוות, לתרום ביד נדיבה להחזקת ה"חדרים". | ||
ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]]. | |||
בשנת תש"ו עבר לגור ליד מוסקבה, ושם היה מהעומדים בראש המערכה על קיום היהדות. בהמשך קבע את מקום מגוריו בבולשבו, בבית בנה מקוה טהרה, וכן תנור מצות לפסח. ובשבועות שלפני פסח היה אופה בלילות אלפי ק"ג מצות ליהודים במוסקבה. בביתו נערכו תפילות בציבור בשבתות וחגים, שם נערכו התוועדויות חסידיות. [[קובץ:16166266262.jpeg|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפאס לצד ר' אהרן חזן]] | |||
== בארץ ישראל == | === בארץ ישראל === | ||
[[קובץ:המאבק והנצחון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]] | |||
[[ באלול תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים [[יד לאחים|פעילים]], רמ"ת, [[חדרי תורה אור]]. | |||
כאשר החלה העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה. | |||
ספרו " | ספרו "נגד הזרם" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי. בשנת [[תשס"ח]], כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור את הספר בגירסה חדשה ומורחבת, תחת השם "המאבק והניצחון" - בו תיאר את מאבקו האישי בשלטונות הסובייטים. הוציא ספר על התורה בשם ניצוצי אהרן. | ||
ב[[ד' מנחם אב]] [[תשס"ח]] נסתלק לבית עולמו, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב מרדכי משה חזן - [[בני ברק]] | |||
*בנו, הרב חיים מאיר חזן - [[נחלת הר חב"ד]] | |||
*בנו, הרב [[אברהם יהודה חזן]] - [[לוד]] | |||
*בנו, הרב [[יצחק חזן]] - [[רומא]], [[איטליה]] | |||
*בנו, הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]] | |||
*בתו מרת דבורה{{הערה|נפטרה ב[[כ"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]]}}, רעיית הרב [[משה גרינברג]] - בני ברק | |||
*בתו מרת חיה שרה גולדה,רעיית הרב [[משה שיינר]] - [[כפר חב"ד]] | |||
*בתו מרת שמחה בת שבע{{הערה|נפטרה ב[[כ"ה אלול]] [[תשס"ד]]}}, רעיית הרב [[מיכאל מישולובין]] - נחלת הר חב"ד | |||
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אלימלך הרצל]] - [[קריית מלאכי]] | |||
*בתו מרת בתיה, רעיית הרב מרדכי כהן - [[ירושלים]] | |||
*בתו מרת אסתר, רעיית הרב שמואל שיינברגר - ירושלים | |||
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב הרב [[יונה אבצן]] - קראון הייטס | |||
*בתו מרת שושנה, רעיית הרב הרב יהודה מאירוביץ - בני ברק | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*אהרן חזן, '''המאבק והניצחון''', תשס"ח; מהדורה נרחבת - תשס"ט | |||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 183-202. | |||
*[[שבועון כפר חב''ד ]] מס' 2022 כתבה אחרי פטירת בתו הבכורה דבורה | |||
== קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabad.info/ | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40034 ה'חדרים' של חזן נגד המימסד ● פרקים מתוך הספר המאבק והנצחון]''' {{אינפו|}} | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39956 כתבה על תולדות חייו, 'בקהילה'] {{אינפו|}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:חזן, אהרן}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | |||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זוויהל]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חזן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]] | |||
גרסה מ־10:21, 28 במרץ 2024
הרב אהרן חזן (ט"ז שבט תרע"ב - ד' אב תשס"ח) היה מראשי העוסקים בהפעלת המחתרת היהודית בטשקנט ובמקומות נוספים ברחבי ברית המועצות, ולאחר עלייתו ארצה נמנה על העוסקים ברשת מוסדות חדרי תורה אור היה מקורב מאוד לאדמו"ר הקודם ממחנובקא ולחב"ד וכן הסתובב אצל הנוכחי ונכבד מאוד בקהילת חב"ד בבני ברק.
תולדות חיים
ילדותו
נולד בט"ז שבט שנת תרע"ב, בקרסנוסטב שבוואהלין לאביו הרב מרדכי חזן, מצאצאי הבעל-שם-טוב, שכיהן כרב העיירה.
רוב שנות ילדותו עברו עליו לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית והוא חווה את רדיפותיה על בשרו, עוד בטרם נאלץ להתמודד עם חינוך ילדיו.
במשך כמה שנים ישב בבית ולמד תורה עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כל כך על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר.
מאוחר יותר, בחורף תרפ"ח הצטרף ל'ישיבה קטנה' שהקימו חסידי חב"ד בזוויהל. בראשות הישיבה עמד הגאון החסיד הרב חיים שאול ברוק, לימים ראש ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב ואחר-כך בראשון לציון. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף תרצ"ז השתדך עם רעייתו מרת נחמה לאה, בתו של הרב זוסיא פרידמן שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מהמגיד ממעזריטש ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. הרבי הריי"צ שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נפטר מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת תרצ"ז, קברו באודסה.
ייסוד החדרים בטשנקט
בתחילת קיץ תש"ד, ביקר אצלו אחד החסידים, ר' אלי ליפסקר שמו, ובקשו לייסד "חיידר" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה חדרים במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' משה נתן גורליק, איש חב"ד; ר' זלמן לייב אסטולין, 'מצוין מלחמה', לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטקסטיל; ר' אשר זעליג לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג השבועות ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' חיים בנימין ברוד את התפקיד על עצמו.
ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם.
ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל ברוסיה הייתה שבע מאות רובל לחודש. ארוחת הצהרים היומית והשכירות החודשית עבור ארבעת ה"חדרים" אף הן עלו עשרות אלפי רובלים. תקציב ענק זה אשר שולם בעיקרו על ידי כמה חסידי חב"ד אמידים, הפחית באופן משמעותי את הכנסתם. אולם מדי פעם הצליחו להשפיע על מכרים יהודים, גם כאלה הרחוקים משמירת מצוות, לתרום ביד נדיבה להחזקת ה"חדרים".
ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד אלול תש"ו, כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו בטשקנט.
בשנת תש"ו עבר לגור ליד מוסקבה, ושם היה מהעומדים בראש המערכה על קיום היהדות. בהמשך קבע את מקום מגוריו בבולשבו, בבית בנה מקוה טהרה, וכן תנור מצות לפסח. ובשבועות שלפני פסח היה אופה בלילות אלפי ק"ג מצות ליהודים במוסקבה. בביתו נערכו תפילות בציבור בשבתות וחגים, שם נערכו התוועדויות חסידיות.
בארץ ישראל
באלול תשכ"ו עלה הרב חזן לארץ ישראל עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים פעילים, רמ"ת, חדרי תורה אור.
כאשר החלה העלייה הגדולה מרוסיה בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה.
ספרו "נגד הזרם" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי. בשנת תשס"ח, כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור את הספר בגירסה חדשה ומורחבת, תחת השם "המאבק והניצחון" - בו תיאר את מאבקו האישי בשלטונות הסובייטים. הוציא ספר על התורה בשם ניצוצי אהרן.
בד' מנחם אב תשס"ח נסתלק לבית עולמו, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
- בנו, הרב מרדכי משה חזן - בני ברק
- בנו, הרב חיים מאיר חזן - נחלת הר חב"ד
- בנו, הרב אברהם יהודה חזן - לוד
- בנו, הרב יצחק חזן - רומא, איטליה
- בנו, הרב שלום יעקב חזן - קראון הייטס
- בתו מרת דבורה[1], רעיית הרב משה גרינברג - בני ברק
- בתו מרת חיה שרה גולדה,רעיית הרב משה שיינר - כפר חב"ד
- בתו מרת שמחה בת שבע[2], רעיית הרב מיכאל מישולובין - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת חנה, רעיית הרב אלימלך הרצל - קריית מלאכי
- בתו מרת בתיה, רעיית הרב מרדכי כהן - ירושלים
- בתו מרת אסתר, רעיית הרב שמואל שיינברגר - ירושלים
- בתו מרת רבקה, רעיית הרב הרב יונה אבצן - קראון הייטס
- בתו מרת שושנה, רעיית הרב הרב יהודה מאירוביץ - בני ברק
לקריאה נוספת
- אהרן חזן, המאבק והניצחון, תשס"ח; מהדורה נרחבת - תשס"ט
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 183-202.
- שבועון כפר חב''ד מס' 2022 כתבה אחרי פטירת בתו הבכורה דבורה
