שינויים

'''המגילה הראשונה''' שבידינו העניק הרבי [[אדמו"ר מהר"ש|המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]], ממנו עברה לבנו יחידו [[אדמו"ר הריי"ץ|הריי"ץ]], שהביא אותה יחד איתו לאמריקה. עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה [[השואה|המלחמה]] היא הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, ונמסרה ע"י הרבי לסופר סת"ם בבראונסווילב[[בראונזוויל]]{{הערה|בניו יורק, שכונה צמודה לקראון הייטס.}} שישפץ אותה. הסופר (שלא היה בקי בכתב אדמו"ר הזקן) ראה בהוראה עבודת קודש ונתינת רשות, ועשה בה תיקונים רבים בלי שהקפיד לשמר את צורת האותיות (ויש אומרים שמטעם זה מה שהדפיס ממנה הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}} טושטש במתכוון).

לר' מנחם מענדל היה בן חולה עפילעפסיה{{הערה|צריך בירור האם מדובר בבנו לכאורה היה זה בנימין (מזיווגו השלישי), שידוע שנפטר בעודו נער (ולא בנו ישראל דובער מזיווגו השני, או בבנימין מזיווגו השלישי) - אך הדבר צריך בירור.}}, שטופל (עד פטירתו בגיל י"ח) על ידי [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ורעיתו. לאות תודה (וגם בידעו שאין לו יורשים, וכפי הנראה רצה שהמגילה תשאר עכ"פ במשפחת בית הרב) העניק להם מנחם מענדל את המגילה(נראה שהכרת תודה זו הייתה כה גדולה עד שהנעניק את המגילה להם למרות שבנו הבכור היה בחיים וכן שתי בנות. יתכן שחלק משיקול הדעת היה שבסופו של דבר גם כך נשארה המגילה במשפחת בית הרב על כל פנים) . מהזוג שניאורסון עברה המגילה לביתם הדסה{{הערה|היה להם גם בן שהאריך ימים, וצריך בירור האם המגילה נמסרה לבן ורק בהסתלקותו עברה לבת, או שהבת הייתה הגדולה והמגילה נמסרה ישירות אליה.}}, שנישאה ל[[אליהו חיים קרליבך]]. נכון להיום המגילה היא רכושן של חמש האחיות בנותיה של הדסה.

*בספר המנהגים{{הערה|שם=ספר המנהגים|עמ' 63 – מנהגי פורים.}} מציין הרבי לשני שינויים בלבד{{הערה|וראה בסוף פסקה הבאה טעם אפשרי לכך.}}: א. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך""{{הערה|למעשה שני עמודים בלבד מתחילם ב"המלך": "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך'שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג).}}.*ב. עשרת בני המן לא נכתבו אינם בעמוד בפני עצמו{{הערה|שם=ספר המנהגים}}, ולכאורה הטעם בזה כדי שכל האותיות שבמגילה יהיו באותיות רגילות באותו הגודל{{הערה|כפי שהוא במגילת החתם סופר, אם כי שם יש שורות גם לפני וגם אחרי עשרת בני המן, ואילו במגילת מהר"ש הם בראש העמוד.}} הידורים{{הערה|שם=אוצר|אוצר מנהגי חב"ד, בתוך 'שערי מגילה'. הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב, עמ' רסג ואילך – וראה שם פרטים רבים נוספים.}}.  ;אבל במגילה שהייתה בידי הרבי הריי"ץ (ונמצאת כיום בספריה) ישנם שינויים רבים נוספים{{הערה|שם=אוצר}}: א. שמותיהם של תשעת בני המן האחרונים כתובים 'לבינה על-גבי לבינה'. הלבינים כולן שוות בגודלן מבלי בליטות לצדדים, למעט הראשון (פרשנדתא, הארוך מכולם) שבולט בסופו{{הערה|ומציין לס' 'מנהג ישראל תורה' עמ' רמו-רמז.}}. ב. המגילה כתובה כפי שנהוג בספרי תורה – 42 שורות (ולא כפי שנוהג רוב העולם 21, 16 או 11 שורות). ג. ישנם במגילה זו ישנם עשרה שינויים של חסר/ יתיר ביחס ל[[כתר ארם צובא]]. ד. שינוי גדול נוסף מרוב הנוסחים הוא שבפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) אין רווח פרשה כלל"{{הערה|כמו בנוסחים התימניים, אך בשונה מכל שאר הנוסחים.}}. ==ההבדלים בין שתי המגילות==רובא דרובא של השינויים הנ"ל הם רק במגילה שנמצאת בספריה, אבל המגילה שבחזקת הבנות לבית קרליבך היא בנוסח המנחת שי{{הערה|שם=נוסח מנחת שי|לגבי נוסח זה והראיות לאמינותו הגדולה ראה [[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12797 מאמר הרב ברויאר בפורום אוצר החכמה]]}}, (למעט "ואיש לא עמד '''ב'''פניהם"{{הערה|אסתר ט ב.}} שהוא בנוסח אשכנז שלפני הגהות המנחת שי). ואולי יש לומר, שמטעם זה צין הרבי בספר המנהגים שני שינויים בלבד – שרק הם המשותפים לשתי המגילות{{הערה|אמנם יש במגילה שני שינויים משותפים נוספים: ("והלבשו" חסר י', "לקיים" בשני י'), אבל אלו אינם מיוחדים בדווקא לחב"ד (אלא הם על פי נוסח המנחת שי המוגה והמדוייק, וראה בהערה הקודמת) - וממילא אין מקומם בספר המנהגים.}}.