חרבונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{קשר חב"די}} | ||
'''חרבונה''' היה אחד מסריסי המלך [[אחשורוש]], | '''חרבונה''' היה אחד מסריסי המלך [[אחשורוש]], ולאחר [[קריאת המגילה]] בפזמון [[שושנת יעקב]] יש להגיד "וגם חרבונה זכור לטוב". | ||
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
חרבונה מוזכר ב[[מגילת אסתר]] כאחד משבעת | חרבונה מוזכר ב[[מגילת אסתר]] כאחד משבעת סריסי המלך, שעליהם ציווה להגיד ל[[ושתי המלכה]] שתבוא לפניו{{הערה|[[מגילת אסתר]], פרק א', ט - ט"ז}}. הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] הקים עץ כדי לתלות עליו את [[מרדכי היהודי]]. ב[[גמרא]] נאמר שחרבונה גם הוא היה [[רשע]], אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מיד להתייצב לצד [[מרדכי]]{{הערה|מסכת מגילה, ט"ז, ע"א}}. | ||
ל[[הלכה]] נפסק שיש להגיד בפזמון "[[שושנת יעקב]]" הנאמר לאחר [[קריאת המגילה]] את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב" וזאת על כך שהוא גילה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] מתכנן לתלות את [[מרדכי היהודי]]{{הערה|תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100}}. | ל[[הלכה]] נפסק שיש להגיד בפזמון "[[שושנת יעקב]]" הנאמר לאחר [[קריאת המגילה]] את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב"{{הערה|כדברי רבי פנחס (תלמוד ירושלמי, ואסתר רבה) והובאו הדברים בטור, אורח חיים, תרצ, וכך פסק השלחן ערוך, הלכות מגילה תרצ, טז}}, וזאת על כך שהוא גילה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] מתכנן לתלות את [[מרדכי היהודי]]{{הערה|תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100}}. | ||
דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]] | דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]]. הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא. וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע"י שפועלים את העבודה של פורים{{הערה|שהיא כלשונו של [[הרבי]] ש:{{ציטוטון|תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהיה אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה.}}}}, יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329}}. | ||
{{פורים}} | |||
{{קצרמר}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | |||
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:47, 14 במרץ 2024
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
חרבונה היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, ולאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעקב יש להגיד "וגם חרבונה זכור לטוב".
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חרבונה מוזכר במגילת אסתר כאחד משבעת סריסי המלך, שעליהם ציווה להגיד לושתי המלכה שתבוא לפניו[1]. הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה לאחשורוש שהמן הקים עץ כדי לתלות עליו את מרדכי היהודי. בגמרא נאמר שחרבונה גם הוא היה רשע, אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מיד להתייצב לצד מרדכי[2].
להלכה נפסק שיש להגיד בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב"[3], וזאת על כך שהוא גילה לאחשורוש שהמן מתכנן לתלות את מרדכי היהודי[4].
דעה נוספת היא שחרבונה זה אליהו הנביא. הרבי מסביר שבתלמוד הירושלמי מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא. וזהו גם השייכות של חג הפורים לגאולה, שע"י שפועלים את העבודה של פורים[5], יגיע אליהו הנביא ויביא את המשיח[6].
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ מגילת אסתר, פרק א', ט - ט"ז
- ↑ מסכת מגילה, ט"ז, ע"א
- ↑ כדברי רבי פנחס (תלמוד ירושלמי, ואסתר רבה) והובאו הדברים בטור, אורח חיים, תרצ, וכך פסק השלחן ערוך, הלכות מגילה תרצ, טז
- ↑ תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100
- ↑ שהיא כלשונו של הרבי ש:"תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהיה אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה."
- ↑ תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329