שינויים

{{בעריכהדמות|שם=איסר זלמן מלצר|כינוי=האבן האזל|תמונה=מלצר.JPG|תיאור=|תאריך לידה=[[תר"ל]]|מקום לידה= מיר|תאריך פטירה=[[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]|מקום פטירה= קמניץ|מקום פעילות=[[בריסק]]|תפקידים נוספים= ראש ישיבת עץ חיים|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]|תלמידיו=|חיבוריו= אבן האזל על ה[[רמב"ם]]|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]}}הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', מחשובי הרבנים([[ה' אדר]] [[תר"ל]] - [[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]] זצ"ל.

== ביוגרפיה תולדות חיים==

רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל (1870) ]] בעיר מיר שבפלך [[מינסק]], לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת תרמ"ד (1884) והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוזין, שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי חיים סולובייצ'יק, יוצרי האסכולה התלמודית הליטאית, שהטביעה את חותמה כמעט על כל הישיבות ועל שיטת הלימודים של רובם של הרבנים חובשי ישיבות ומרביצי תורה.

שבע שנים בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד רבי איסר זלמן מלצרגם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד-תרנ]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (1892-1884רבי נפתלי צבי יהודה ברלין) בישיבת וולז, ורבי [[חיים סולובייצ'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדיןיק]].

בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה שבע שנים למד רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנהמלצר, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. בשנת [[תרמ"ד]]-[[תרנ"דב]] בישיבת וולוז'ין, והוא בגיל 24 למעט שנה, נתמנה לריש מתיבתא אחת שלמד בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחהראדין.

בשנת [[תרנ"ב]] (1892) [[נישואין|נשא לאישה]] את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנהכשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"לאלקסוט, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבוריתשם הושפע מתנועת המוסר.

הוציא לאור מהדורה מוגהת של הרמבבשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "ן על שכנסת ישראל"סבסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.

במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג ]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, וב-[[תרפ"ג ]] נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, [[עיירה ]] ששכנה ע"י על ידי הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" עוד משנת 1921. רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, בראשותה שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים{{הערה|1=הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת].}}. למרות היותה של חתנו הגאון רבי אהרן קוטלרה[[עיירה]] [[סלוצק]] [[עיירה]] [[מתנגד]]ית, שעבר לשם הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] [[מוסקבה]] כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] חלק א' עמ' קכ"א}}. ==למד את תורת [[הקבלה]]== בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] עם חברותא. במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] היה מן התלמידיםהראוי לציין פרט זה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=ראיתי+ההוספה+בנוגע+להרב+מלצר&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]: "... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר על דרך זה במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרב הרב הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כל כך במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל."}}. ==פרשת הילדים הפליטים==

רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתייםבתקופת השואה, וב-1925 עלה ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראלנזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. ב[[פרשת הילדים הפליטים]] פעל רבות ר' איסר זלמן, שם נתמנה לרבשיתופו של [[אדמו"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ושמש במשרה זו עד פטירתו בי' כסלו תשיר הריי"דצ]].

חיבר שבעה חבורים גדולים בשם בשנת [[תש"אבן האזל" על הרמב"םג]] פנה ר' איסר זלמן, שאשתו, הרבנית המלומדת בילה הינדה, "העתיקה בכתב ידה את כל הכתבים למסרם לדפוס, והיא שהתעסקה בכל עבודת הדפסה והפצה" (הקדמה יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"אבן האזלר הריי"צ]], ירושלים תרצ"ה)לפעול למען הילדים הפליטים.{{הערת שוליים|הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת]}}

למרות היותה של העיירה ב[[סלוצקראש חודש]] עיירה [[מתנגדניסן]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[פנו אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמוהריי"צ יחד עם ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב]] בשנת [[תרע"זעולם]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי נגד ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיהציונות]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועלהמעבירה ילדים על דתם{{הערת שולייםהערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת נדפס בתחילת החוברת "[[תש"נילדי טהרן מאשימים]] ח"א עמ' קכ"א.}}.

בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיהו קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=למד קבלה וחסידות31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}.

בהיותו ב[[ירושלים]] למד המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה היה ר' איסר זלמן [[קבלה]] ו[[חסידות]] עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול{{הערת שוליים|מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניךך ויאמרו לך - הייתה כזו בימיהם" נגד לימוד הוא קרא לכנס ועידה של [[תורת החסידותאגודת ישראל]]לדיון בנושא, [[ירושלים]] [[תשמ"ט]]אך יוזמתו הוכשלה על ידי מספר עסקנים.}}הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.

במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטותאגודת ישראל]] הי. בספרי ההסטוריה החרדית מתואר ר' מן הראוי לציין פרט זהאיסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה{{הערת שולייםהערה|ללא איזכור חלקו של [[אגרות קודש אדמו"ר שליטהריי"אצ]] כרך י, ראה לדוגמה: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ז אגרת וד, 'דפים של אתמול'תט"ו:(א. רוטנברג), ועוד.}}.

==לכבודו של אדמו"...במהדר הריי"צ==בי"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר עג תמוז תש"הנערכה בירושלים חגיגה גדולה במלאות חמישים שנה לעבודת הכלל של [[הרבי הריי"צ]]. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיהבחגיגה השתתף הרב מלצר ובדבריו הגדיר את הרבי הריי"צ כ"עמוד התורה" בהיותו מייסד ישיבות ובתי חינוך בכל אתר ואתר ושעליו ניתן לומר כמו שכתוב על [[שמואל הנביא]]: "כי שם ביתו"ק עסק בלימוד הקבלה{{הערה|שמואל א', ולא עוד ז יז}} שבכל מקום שמגיע אליו אינו מרגיש עצמו זר כי אם ניגש מיד למלאכת הרבצת התורה והקדושה{{הערה|קובץ ליובאוויטש - אלא שהינדפס בכתר מלכות ע' זה בחברותאקמד}}. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו ק אדמו"אישים ושיטותר נשיא דורנו]] סדרת חגיגות לכבוד [[אדמו", אבל הרי ידוע פתגם הרהר הריי"צ הרה]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ח הרהב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"ג כו' הרצ ול[[רבנית נחמה דינה]] נחת רוח. על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערה|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כר הריי"כ במצותצ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], ומענתונציג [[העדה החרדית]], אז ער טוט אלץ בכדי בא הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - הרב מלצר{{הערה|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}. ==ברכה לקבלת הנשיאות== עם זאל זיך אפלייגין עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א ווארט חסידות]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערה|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וקוזה (חלק מ)לשונו: "ל.ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן"{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}}.

רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"גב]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנים ובשנותיו האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסיה לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]]. בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערה|ביניהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}} להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערה|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}. ==יחס לחסידות== במכתב מ[[י"ב כסלו]] [[תשט"ו]] כותב הרבי : {{ציטוטון|בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת . . ואם דברו בזה עם בנו הרב הגאון וכו' הרב איסר זלמן מלצר ע"ה שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, ש[אביו, הרב איסר זלמן מלצר] היה ב[[רוסטוב]] וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' ע' קלט, אגרת ג'ק - הושלם על פי [[ימי מלך]] חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*}}. == ספריו ==הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]}}.

בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערת שוליים|בינהם ניתן למנות את == תלמידיו ==* הרב [[שלמה זלמן סורוצקיןאוירבך]], .* ה[[יצחק מאיר לויןאדמו"ר]] ומרחמסטריבקא [[מנחם פרושחי יצחק טברסקי]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת .* הרב [[צבי ויינמןיונה מנדלסון]].).}} בעידוד של * הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יקחיים שלום סגל]]{{הערת שוליים|ראה 'הקרבניט', מוסף * הרב [[סוכותדב בער אליעזרוב]] *הרב [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]חיים מנחם שלמה דרוק], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערת שוליים|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.