נפתלי קראוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: תקלדה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (32 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''נפתלי קראוס''' ( | [[קובץ:הרב נפתלי קראוס.jpg|ממוזער|250px|הרב נפתלי קראוס]] | ||
הרב '''נפתלי קראוס''' ([[י"ב שבט]] [[תרצ"ב]] – [[י"א שבט]] [[תשע"ח]]) היה סופר ועיתונאי חסיד חב"ד שכיהן כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], ככתב עיתון 'מעריב', וכפעיל בולט בפועלי אגודת ישראל. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ב שבט]] [[תרצ"ב]] ב[[בודפסט]] שב[[הונגריה]] לאביו ר' יצחק קולמוסאי ולאמו מרת דבורה, במשפחה שומרת תורה ומצוות. | נולד ב[[י"ב שבט]] [[תרצ"ב]] ב[[בודפסט]] שב[[הונגריה]] לאביו ר' יצחק קולמוסאי ולאמו מרת דבורה, במשפחה שומרת תורה ומצוות. | ||
בהונגריה קיבל את חינוכו בישיבת האידוהאדהאז-הונגריה, ובשנת תש"ט עלתה משפחתו ארצה והוא נכנס ללמוד בישיבת 'בית יוסף צבי' של הרב דושינסקי בירושלים. | בהונגריה קיבל את חינוכו בישיבת האידוהאדהאז-הונגריה, ובשנת [[תש"ט]] עלתה משפחתו [[ארץ הקודש|ארצה]] והוא נכנס ללמוד בישיבת 'בית יוסף צבי' של הרב דושינסקי בירושלים. | ||
כשסיים את מסלול לימודיו התגייס ל[[צה"ל]] ושירת במשך שנתיים וחצי, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כפועל בנין, ובמקביל נכנס לעבוד במסגרת פא"י (פועלי אגודת ישראל) הן כעורך החדשות בעיתון 'שערים' והן חבר המזכירות של חטיבת הדור הצעיר באגודה. | כשסיים את מסלול לימודיו התגייס ל[[צה"ל]] ושירת במשך שנתיים וחצי, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כפועל בנין, ובמקביל נכנס לעבוד במסגרת פא"י (פועלי אגודת ישראל) הן כעורך החדשות בעיתון 'שערים' והן חבר המזכירות של חטיבת הדור הצעיר באגודה. | ||
במשך תקופה זו החל להיחשף לעולמה של חסידות חב"ד ולהשתף בשיעורי תניא בעקבותיהם גיבש את זהותו כחסיד חב"ד מן השורה. | במשך תקופה זו החל להיחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]] ולהשתף בשיעורי [[תניא]] בעקבותיהם גיבש את זהותו כחסיד חב"ד מן השורה. | ||
בכ"ג אב תשי"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חיה בתיה בת הרב [[שמואל זלמנוב (תל אביב)|שמואל זלמנוב]]. החתונה התקיימה בח' כסלו [[תשי"ח]], ולאחריה התיישב הזוג הצעיר ב[[תל אביב]], והוא מונה כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ועסק בין השאר בהפצת עלוני ה[[שיחות לנוער]] וזכה לקבל הדרכות ועידודים מהרבי בנוגע לעבודה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'עה, חלק י"ח אגרת ו'תרלג.}}. | בכ"ג אב [[תשי"ז]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חיה בתיה בת הרב [[שמואל זלמנוב (תל אביב)|שמואל זלמנוב]]. החתונה התקיימה בח' כסלו [[תשי"ח]], ולאחריה התיישב הזוג הצעיר ב[[תל אביב]], והוא מונה כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ועסק בין השאר בהפצת עלוני ה[[שיחות לנוער]] וזכה לקבל הדרכות ועידודים מהרבי בנוגע לעבודה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'עה, חלק י"ח אגרת ו'תרלג.}}. | ||
בשנת תשכ"א הצטרף לצ'רטר הראשון של חסידי חב"ד ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לחגוג עמו את חודש החגים, וזכה להיכנס אל הרבי פעמיים ל[[יחידות]] כאשר הראשונה שבהם נמשכה כעשרים דקות רצופות{{הערה|למרות שהתור שלו נקבע לשעה שתיים וחצי בלילה, הוא נכנס לרבי רק בשעה שמונה בבוקר עקב התארכות היחידויות של האנשים שנכנסו לפניו.}}, ובמהלך היחידות דרש ממנו הרבי לנצל את עבודתו במערכת העיתון להפצת מעיינות החסידות. | בשנת [[תשכ"א]] הצטרף לצ'רטר הראשון של חסידי חב"ד ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לחגוג עמו את חודש החגים, וזכה להיכנס אל הרבי פעמיים ל[[יחידות]] כאשר הראשונה שבהם נמשכה כעשרים דקות רצופות{{הערה|למרות שהתור שלו נקבע לשעה שתיים וחצי בלילה, הוא נכנס לרבי רק בשעה שמונה בבוקר עקב התארכות היחידויות של האנשים שנכנסו לפניו.}}, ובמהלך היחידות דרש ממנו הרבי לנצל את עבודתו במערכת העיתון להפצת מעיינות החסידות. | ||
בשנת [[תשל"ה]] עבר לעבוד במערכת העיתון 'מעריב', | בשנת [[תשל"ה]] עבר לעבוד במערכת העיתון 'מעריב', וב[[חודש תשרי]] שלאחר מכן שהה אצל הרבי בחודש החגים ודיווח על המתרחש ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי וזכה לקבל מהרבי ברכת יישר כח על הדיווח העיתונאי, וכן הרבי העניק לו באופן אישי חבילת דולרים לחלק לכל עובדי מערכת העיתון. את תפקידו זה ניצל רבות על מנת לסייע ל'דובר חב"ד' בארץ הרב [[ברק'ה וולף]] והשקיע מאמצים רבים כדי להביא את דברי הרבי בצורה הטובה ביותר לציבור הרחב, כשלצורך כך הוא מגייס את חבריו לעבודה ומשמש כאיש קשר בינם לבין אנשי חב"ד והרבי, וכן התראיין רבות לתחנות הרדיו השונות ובלשונו החריפה הגן על עמדתה של היהדות החרדית בכלל וחסידות חב"ד בפרט. | ||
לאורך השנים עסק במחקר ספרות וביקורת לצד עבודתו העיתונאית במערכת 'שערים' '[[בטאון חב"ד]]' והבטאון ההונגרי 'אוי-קלט', וכן תרגם להונגרית חלקים נרחבים מ[[ספר התניא]]. | לאורך השנים עסק במחקר ספרות וביקורת לצד עבודתו העיתונאית במערכת 'שערים' '[[בטאון חב"ד]]' והבטאון ההונגרי 'אוי-קלט', וכן תרגם להונגרית חלקים נרחבים מ[[ספר התניא]]. | ||
הרב קראוס | הרב קראוס התגורר ב[[רחובות]] עד לפטירתו ב[[י"א שבט]] [[תשע"ח]] בגיל 86. נטמן בבית העלמין ברחובות. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
*'''האנציקלופדיה הדתית''' (עורך) | *'''האנציקלופדיה הדתית''' (עורך) | ||
*'''השנתון הדתי האנציקלופדי''' (תשכ"ב, הוצאת ספרייתי) | *'''השנתון הדתי האנציקלופדי''' (תשכ"ב, הוצאת ספרייתי) | ||
*'''פרשיות השבוע''' (ב' כרכים) | |||
*'''הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות''', [[רשת אהלי יוסף יצחק]] | *'''הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות''', [[רשת אהלי יוסף יצחק]] | ||
*'''מחתרת חסידית בברית המועצות''', | *'''מחתרת חסידית בברית המועצות''', רשת אהלי יוסף יצחק | ||
*'''[[ואני תפילתי (ספר)|ואני תפילתי]]''' (תרגום לספרו של הרב [[ניסן מינדל]]) | *'''[[ואני תפילתי (ספר)|ואני תפילתי]]''' (תרגום לספרו של הרב [[ניסן מינדל]]) | ||
*'''תניא בשפה ההונגרית''' (תרגום) | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[שמואל קראוס]] - סופר וחוקר חב"די, המכהן כמזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס]] | *בנו, הרב [[שמואל קראוס]] - סופר וחוקר חב"די, המכהן כמזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס]] | ||
*בתו, מרת מרים שיינדל הרפז - נוף איילון | *בתו, מרת מרים שיינדל הרפז - נוף איילון | ||
*בתו, מרת רחל נוב - [[רחובות]] | *בתו, מרת רחל נוב, אשת ר' [[זלמן נוב]] - מזכירו של [[הרב גלוכובסקי]], [[רחובות]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*דוד תדהר, '''אנציקלופדיה לחלוצי | *דוד תדהר, '''אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', חלק יג עמוד 4268 | ||
*נפתלי קראוס, '''פנים אל פנים מיטן אמת''', תיאור חודש החגים תשל"ו אצל הרבי בעיתון האידי [[די אידישע היים]] | *נפתלי קראוס, '''פנים אל פנים מיטן אמת''', תיאור חודש החגים תשל"ו אצל הרבי בעיתון האידי [[די אידישע היים]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[ | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/9/9c/Hasipur-Sheli-1-8-2016.pdf משקה, לא וודקה]''', הרב קראוס מתראיין לעלון השבועי ב[[עברית]] של חברת המדיה [[jem]], פרשת וארא תשע"ו ([http://link.myjewishpage.com/go.asp?li=B2E2E31AAF0763B8BA9662BBFC79B24A&ui=E44DE1558B6664436FB05538EB99270E myjewishpage]) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קראוס, נפתלי}} | {{מיון רגיל:קראוס, נפתלי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אנשי תקשורת]] | ||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים ברחובות]] | ||
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]] | |||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:54, 3 במרץ 2024
הרב נפתלי קראוס (י"ב שבט תרצ"ב – י"א שבט תשע"ח) היה סופר ועיתונאי חסיד חב"ד שכיהן כחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד, ככתב עיתון 'מעריב', וכפעיל בולט בפועלי אגודת ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ב שבט תרצ"ב בבודפסט שבהונגריה לאביו ר' יצחק קולמוסאי ולאמו מרת דבורה, במשפחה שומרת תורה ומצוות.
בהונגריה קיבל את חינוכו בישיבת האידוהאדהאז-הונגריה, ובשנת תש"ט עלתה משפחתו ארצה והוא נכנס ללמוד בישיבת 'בית יוסף צבי' של הרב דושינסקי בירושלים.
כשסיים את מסלול לימודיו התגייס לצה"ל ושירת במשך שנתיים וחצי, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כפועל בנין, ובמקביל נכנס לעבוד במסגרת פא"י (פועלי אגודת ישראל) הן כעורך החדשות בעיתון 'שערים' והן חבר המזכירות של חטיבת הדור הצעיר באגודה.
במשך תקופה זו החל להיחשף לעולמה של חסידות חב"ד ולהשתף בשיעורי תניא בעקבותיהם גיבש את זהותו כחסיד חב"ד מן השורה.
בכ"ג אב תשי"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חיה בתיה בת הרב שמואל זלמנוב. החתונה התקיימה בח' כסלו תשי"ח, ולאחריה התיישב הזוג הצעיר בתל אביב, והוא מונה כחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ועסק בין השאר בהפצת עלוני השיחות לנוער וזכה לקבל הדרכות ועידודים מהרבי בנוגע לעבודה זו[1].
בשנת תשכ"א הצטרף לצ'רטר הראשון של חסידי חב"ד שנסעו לרבי לחגוג עמו את חודש החגים, וזכה להיכנס אל הרבי פעמיים ליחידות כאשר הראשונה שבהם נמשכה כעשרים דקות רצופות[2], ובמהלך היחידות דרש ממנו הרבי לנצל את עבודתו במערכת העיתון להפצת מעיינות החסידות.
בשנת תשל"ה עבר לעבוד במערכת העיתון 'מעריב', ובחודש תשרי שלאחר מכן שהה אצל הרבי בחודש החגים ודיווח על המתרחש בשמחת תורה אצל הרבי וזכה לקבל מהרבי ברכת יישר כח על הדיווח העיתונאי, וכן הרבי העניק לו באופן אישי חבילת דולרים לחלק לכל עובדי מערכת העיתון. את תפקידו זה ניצל רבות על מנת לסייע ל'דובר חב"ד' בארץ הרב ברק'ה וולף והשקיע מאמצים רבים כדי להביא את דברי הרבי בצורה הטובה ביותר לציבור הרחב, כשלצורך כך הוא מגייס את חבריו לעבודה ומשמש כאיש קשר בינם לבין אנשי חב"ד והרבי, וכן התראיין רבות לתחנות הרדיו השונות ובלשונו החריפה הגן על עמדתה של היהדות החרדית בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
לאורך השנים עסק במחקר ספרות וביקורת לצד עבודתו העיתונאית במערכת 'שערים' 'בטאון חב"ד' והבטאון ההונגרי 'אוי-קלט', וכן תרגם להונגרית חלקים נרחבים מספר התניא.
הרב קראוס התגורר ברחובות עד לפטירתו בי"א שבט תשע"ח בגיל 86. נטמן בבית העלמין ברחובות.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עשרות ספרים וכותרים בנושאי יהדות בשפה ההונגרית
- האנציקלופדיה הדתית (עורך)
- השנתון הדתי האנציקלופדי (תשכ"ב, הוצאת ספרייתי)
- פרשיות השבוע (ב' כרכים)
- הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות, רשת אהלי יוסף יצחק
- מחתרת חסידית בברית המועצות, רשת אהלי יוסף יצחק
- ואני תפילתי (תרגום לספרו של הרב ניסן מינדל)
- תניא בשפה ההונגרית (תרגום)
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שמואל קראוס - סופר וחוקר חב"די, המכהן כמזכיר בית דין צדק קראון הייטס
- בתו, מרת מרים שיינדל הרפז - נוף איילון
- בתו, מרת רחל נוב, אשת ר' זלמן נוב - מזכירו של הרב גלוכובסקי, רחובות
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק יג עמוד 4268
- נפתלי קראוס, פנים אל פנים מיטן אמת, תיאור חודש החגים תשל"ו אצל הרבי בעיתון האידי די אידישע היים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משקה, לא וודקה, הרב קראוס מתראיין לעלון השבועי בעברית של חברת המדיה jem, פרשת וארא תשע"ו (myjewishpage)