קו התאריך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:22, 1 במרץ 2024

קו התאריך, הינו קו תיאורטי החוצה את כל כדור הארץ, נקרא "קו התאריך" כי קו זה מבדיל כביכול בין תאריך אחד למשנהו, והעובר את הקו עובר לתאריך אחר.

קביעת הקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר ה' ברא את השמש, היא הוצבה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ. יוצא שמזרחית לאותו מקום, השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומערבית לאותו מקום בעוד שניות ספורות (כל עיגול, וכדור הארץ בכלל, מורכב מ-360 מעלות, במשך כל 24 שעות השמש מקיפה את כל ה-360 מעלות, נמצא שבכל 4 דקות היא עוברת מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות).

ומאחר והעולם הוא כדורי^[1], ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר מערבית לקו 6:00 בבוקר מזרחית לקו יהיה בדיוק 6:00 בבוקר ביום שלאחריו, אך מכיוון שלא יכלו החוקרים לדעת מהו מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים.

מיקום הקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בנקודה מסויימת באוקיינוס השקט, בין אלסקה ומזרח אסיה (קו המקביל בערך לעיר גריניטש שבאנגליה), מכיון שמשם לאורך רוב הקו אין יבשה ורק ים.

לפי הכוזרי^[2] קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של ירושלים ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו מבוססת על הנחה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.

חלק מהמדינות הנמצאות מעבר לקו, הינם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד,

לשיטת ה"בני ציון" קביעות הוא כמעט כמו הקו התאריך הלאומי

לשיטת הרב טיקוצינסקי בספר "היומם" מסיק כי הוא ק"פ מעלות למזרח ירושלים

שאלות הלכתיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ. מציאות הקו עוררה בעיות רבות בהשלכות הלכתיות, מכיוון שרבים ממצוות התורה תלוים בזמן ובתאריך, וכעת נוצר מצב שאדם יכול לעבור יום בפסיעה אחת.

המחלוקת הגדולה בקובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות לקובה שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך שבת ויום כיפורים, מתי לקבוע אותם, האם כקביעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי. וסברות המחלוקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.

החזון איש כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב יצחק אייזיק הרצוג, את כל גדולי ישראל שהיו באותו זמן בארץ ישראל (ביניהם: הרב שלמה יוסף זווין, הרב שלמה גורן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.

גם רובם של החסידים שנקלעו למקום אכן צמו את צום 'יום כיפור'ביום רביעי ושמרו את יום השבת כבכל העולם, כך הורה הרבי הריי"צ, וכך הורה האדמו"ר מגור לחסידיו. אך האדמו"ר רבי שמעון שלום קליש מאמשינוב סבר שצריך להחמיר ולחשוש לדעת שני הדעות^[3].

מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, דבר שיצר זלזול גדול בשמירת ובייקור יום השבת.

שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר אגן הסהר לר' חיים צימרמן, שעוסק כולו בסוגיית קו התאריך, מעלה את המקרה של אדם העובר את הקו שניות ספורות לפני שבת ואחר כך חוזר, ואם יעשה כך כמה פעמים לעולם לא יצטרך לשמור שבת, ויתבטל אצלו כל הענין של שבת, וממשיך המחבר וכותב שלו יוצויר וכל עם ישראל היה עובר את קו התאריך כל פעם בערב שבת וחוזר במוצאי, ימחק זכר השבת.

הרבי, במכתב מיוחד^[4], מעיר כמה הערות על ספר זה, ובו תמה על ספקותיו, שאי אפשר לאסור הלכתית, על האדם לעבור את הקו לעולם בגלל זה, ולאידך לא הגיוני המצב שכל עם ישראל עובר את הקו, במכתב זה מאריך הרבי ודן גם בקשר לפרטים נוספים בקשר להשלכות הקו בהלכה.

ספירת העומר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד הבעיות שנוצרו בקשר לקו התאריך, ונידונו במקומות רבים, הינו כאשר אדם עובר את קו התאריך באמצע ימי ספירת העומר האם עליו להמשיך בספירתו שספר עד עכשיו (כי הרי כל ענינו של ספירת העומר הוא לספור 49 יום ואם ישנה לפי המקום, יוצא שסופר או 50 יום או 48), או להתחיל לספור כפי המקום בו הוא נמצא.

כאשר הרבי נשאל על כך, ענה: א. מלכתחילה עדיף לא לחצות את קו התאריך בכלל במהלך כל ימי ספירת העומר. ב. אם בכל זאת עוברים, להמשיך כמו שספר עד עכשיו, ועדיף שישמע את הברכה ממישהו אחר ולא יברך בעצמו. ג. את חג השבועות יחגוג ביום ה- 50 שלו ולא של בני המקום בו הוא נמצא, ובשישי בסיוון שיחול בספירה של בני המקום יחגוג כיום שני של גלויות. ד. ביום שחל חג שבועות בחשבונו אינו יכול לומר זמן מתן תורתנו. ^[5].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם כשר, קו התאריך העברי.
שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' עזרא שוחט "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויום טוב ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל אור, ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).
שערי-הלכה-ומנהג או"ח חלק ב' עמ' קמח-קסב

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משא ומתן בנידון, הרבי באגרות קודש, חלק ג'
לא לחצות את קו התאריך לקט הוראות לאנשים העוברים לפני הרבי, שלא לחצות את קו התאריך
האורח חצה את קו התאריך - החוזר הרב יואל כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem

הערות שוליים

↑ ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים.
↑ מאמר שני אות י"ט-כ'.
↑ בהמלך במסיבו ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".
↑ אגרות קודש חלק כא עמ שט.
↑ אגרות קודש חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995, לקו"ש חלק ג מתורגם עמ' 262.

[1] ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים.

[2] מאמר שני אות י"ט-כ'.

[3] בהמלך במסיבו ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".

[4] אגרות קודש חלק כא עמ שט.

[5] אגרות קודש חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995, לקו"ש חלק ג מתורגם עמ' 262.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''קו התאריך''', הינו קו "דמיוני" החוצה את כדור הארץ מהקוטב הצפוני לדרומי, ההפרש בין לפני הקו ללאחרי הקו הינו 24 שעות.
+[[קובץ:קו התאריך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה מהרבי בנוגע לעובר את קו התאריך בימי [[ספירת העומר]]: '''הנסיעות שכותבן יה"ר''' [= יהי רצון] '''שתהיינה בשעטומ"צ''' [= בשעה טובה ומוצלחת] '''רצו"ש''' [= רצוא ושוב], '''אלא שידועה דעתי לא לעבור קו התאריך באמצע ימי הספירה וכן באם אפשר (בכל) להשתמט (הנוסע איש וביתו) מלהכנס להשקו"ט''' [= להשקלא וטריא, משא ומתן ההלכתי] '''ע"ד''' [= על דבר] '''יו"ט שני ש"ג''' [= [[יום טוב שני של גלויות]]]]
+'''קו התאריך''', הינו קו תיאורטי החוצה את כל כדור הארץ, נקרא "קו התאריך" כי קו זה מבדיל כביכול בין תאריך אחד למשנהו, והעובר את הקו עובר לתאריך אחר.
 ==קביעת הקו==
-כאשר ה' ברא את השמש, הציב אותה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ יוצא שמערבית לאותו מקום השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומזרחית לאותו מקום בעוד שניות ספורת (העולם כולו הינו 360 מעלות, במשך 24 שעות מקיף השמש את כל ה360 מעלות, נמצע שבכל 4 דקות מקיף מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות )
+כאשר ה' ברא את השמש, היא הוצבה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ. יוצא שמזרחית לאותו מקום, השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומערבית לאותו מקום בעוד שניות ספורות (כל עיגול, וכדור הארץ בכלל, מורכב מ-360 מעלות, במשך כל 24 שעות השמש מקיפה את כל ה-360 מעלות, נמצא שבכל 4 דקות היא עוברת מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות).
-ומאחר והעולם הוא כדורי{{הערה|ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים}}, ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר לפני הקו 9:00 בבוקר מעבר לקו יהיה בדיוק 9:00 בערב, אך מכיוון שלא נודע מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים.
+ומאחר והעולם הוא כדורי{{הערה|ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים.}}, ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר מערבית לקו 6:00 בבוקר מזרחית לקו יהיה בדיוק 6:00 בבוקר ביום שלאחריו, אך מכיוון שלא יכלו החוקרים לדעת מהו מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים.
 ==מיקום הקו==
-לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בעיר גריניטש שבאנגליה, מכיון שמשם לאורך כל הקו אין ישבה ורק ים.
+לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בנקודה מסויימת באוקיינוס השקט, בין אלסקה ומזרח אסיה (קו המקביל בערך לעיר גריניטש שבאנגליה), מכיון שמשם לאורך רוב הקו אין יבשה ורק ים.
-לפי ה[[כוזרי]]{{הערה|מאמר שני אות י"ט-כ'}} קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של [[ירושלים]] ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו בנויה לפי הדעה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.
+לפי ה[[כוזרי]]{{הערה|מאמר שני אות י"ט-כ'.}} קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של [[ירושלים]] ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו מבוססת על הנחה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.
 חלק מהמדינות הנמצאות מעבר לקו, הינם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד,
+לשיטת ה"בני ציון" קביעות הוא כמעט כמו הקו התאריך הלאומי
+לשיטת הרב טיקוצינסקי בספר "היומם" מסיק כי הוא ק"פ מעלות למזרח ירושלים
 ==שאלות הלכתיות==
-קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ, קו זה עורר שאלות הלכתיות רבות וקשות, ונידון רק בספרי האחרונים.
+קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ. מציאות הקו עוררה בעיות רבות בהשלכות הלכתיות, מכיוון שרבים ממצוות התורה תלוים בזמן ובתאריך, וכעת נוצר מצב שאדם יכול לעבור יום בפסיעה אחת.
+===המחלוקת הגדולה בקובה===
+בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות ל[[קובה]] שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך [[שבת]] ו[[יום כיפורים]], מתי לקבוע אותם, האם כקביעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי. וסברות המחלוקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.
-===המחלוקת הגדולה בשנחאי===
+ה[[חזון איש]] כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], את כל גדולי ישראל שהיו באותו זמן בארץ ישראל (ביניהם: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שלמה גורן]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.
-בתקופת מלחמת העולם השניה, ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות ל[[שנחאי]] שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך [[שבת]] ו[[יום כיפורים]], מתי לקבוע אותם, האם כקיבעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי., וסברות המחולקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.
-ה[[חזון איש]] כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], את חכמי ישראל (ביניהם: הרב [[שלום יוסף זווין]], הרב [[שלמה גורן]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.
+גם רובם של החסידים שנקלעו למקום אכן צמו את צום '[[יום כיפור]]'ביום רביעי ושמרו את יום ה[[שבת]] כבכל העולם, כך הורה [[הרבי הריי"צ]], וכך הורה ה[[אדמו"ר מגור]] לחסידיו. אך האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] מ[[אמשינוב]] סבר שצריך להחמיר ולחשוש לדעת שני הדעות{{הערה|ב[[המלך במסיבו]] ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".}}.
-החסידים שהיו שם ברובם שמרו אכן את יום השבת כרגיל ויופ כיפור ביום רביעי, וכן הורוה הרבי הריי"צ לחסידים, וכן הורה ה[[אדמו"ר מגור]] לחסידיו, אך האדמו"ר מ[[אמשינוב]] סבר שצריך מחומרא לשמור גם שבת וגם ים ראשון.
+מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, דבר שיצר זלזול גדול בשמירת ובייקור יום השבת.
-מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, ונוצר זלזול עצום במהות שבת,
+===שבת===
+בספר [[אגן הסהר]] לר' [[חיים צימרמן]], שעוסק כולו בסוגיית קו התאריך, מעלה את המקרה של אדם העובר את הקו שניות ספורות לפני שבת ואחר כך חוזר, ואם יעשה כך כמה פעמים לעולם לא יצטרך לשמור שבת, ויתבטל אצלו כל הענין של שבת, וממשיך המחבר וכותב שלו יוצויר וכל עם ישראל היה עובר את קו התאריך כל פעם ב[[ערב שבת]] וחוזר במוצאי, ימחק זכר השבת.
+[[הרבי]], במכתב מיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כא עמ שט.}}, מעיר כמה הערות על ספר זה, ובו תמה על ספקותיו, שאי אפשר ל'''אסור''' הלכתית, על האדם לעבור את הקו לעולם בגלל זה, ולאידך לא הגיוני המצב שכל עם ישראל עובר את הקו, במכתב זה מאריך הרבי ודן גם בקשר לפרטים נוספים בקשר להשלכות הקו בהלכה.
 ===ספירת העומר===
-לפי זה ישנם שאלות הלכתיות רבות. אחת מהשאלות הן מה יעשה מי שטס במטוס מהמקום שאחרי נקודת קו התאריך, למקום שלפני כן, נמצא שבעוד שאצלו כבר היה יום ראשון (לדוגמא) אתמול, חוזר הוא שוב ונמצא ביום הראשון בשבוע. אם כן, אם יצא האדם ביום מימי ספירת העומר למשל, נמצא כי אצלו כבר היום הבא לעומר - לפי המקום ממנו בא, ולא לפי המקום שנמצא עתה.
+אחד הבעיות שנוצרו בקשר לקו התאריך, ונידונו במקומות רבים, הינו כאשר אדם עובר את קו התאריך באמצע ימי [[ספירת העומר]] האם עליו להמשיך בספירתו שספר עד עכשיו (כי הרי כל ענינו של ספירת העומר הוא לספור 49 יום ואם ישנה לפי המקום, יוצא שסופר או 50 יום או 48), או להתחיל לספור כפי המקום בו הוא נמצא.
-הרבי נשאל בדבר והשיב: מצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג-השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו-התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג-השבועות דבני-ישראל למקום שם בא, כי-אם לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא (שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו-התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה). וכנ"ל, דעתי ברורה בהאמור, אבל בכל זאת תמיהא מילתא ביותר.. לכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי<REF>אגרות קודש הרבי, כ, עמ' קמח).
+כאשר הרבי נשאל על כך, ענה: '''א'''. מלכתחילה עדיף לא לחצות את קו התאריך בכלל במהלך כל ימי ספירת העומר. '''ב'''. אם בכל זאת עוברים, להמשיך כמו שספר עד עכשיו, ועדיף שישמע את הברכה ממישהו אחר ולא יברך בעצמו. '''ג'''. את [[חג השבועות]] יחגוג ביום ה- 50 שלו ולא של בני המקום בו הוא נמצא, ובשישי בסיוון שיחול בספירה של בני המקום יחגוג כיום שני של גלויות. '''ד'''. ביום שחל חג שבועות בחשבונו אינו יכול לומר זמן מתן תורתנו.  {{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995, לקו"ש חלק ג מתורגם עמ' 262.}}.
-ונתבאר הענין בלקוטי-שיחות (ג, עמ' 995 ואילך (ושם נאמר, שאף אם יחוג את חגה"ש ביום החמישים לספירה שלו, אבל "זמן מתן תורתנו" אין לו לומר אלא ביום השישי בסיון). וראה בספר שערי-הלכה-ומנהג (או"ח חלק ב' עמ' קמח-קסב</REF>.
 == לקריאה נוספת ==
+*מנחם כשר, קו התאריך העברי.
-שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' [[עזרא שוחט]] "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויום טוב ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל-אור, ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).
+*שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' [[עזרא שוחט]] "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויום טוב ספירת-העומר ושבועות", בקובץ [[מגדל אור]], ז, יא [[ניסן]] תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).
+*שערי-הלכה-ומנהג או"ח חלק ב' עמ' קמח-קסב
 == קישורים חיצונים ==
+*משא ומתן בנידון, [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=156&hilite= חלק ג']
+*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346487 לא לחצות את קו התאריך]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט הוראות לאנשים העוברים לפני הרבי, שלא לחצות את קו התאריך
+*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - החוזר הרב [[יואל כהן]] מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
-משא ומתן בנידון, [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=156&hilite= חלק ג']
-[]
-== מקורות ==
-[http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב"ד]
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:זמן]]