יוסף יצחק כץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 31: שורה 31:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל כ"ץ
*בנו, הרב מנחם מענדל כ"ץ ראש [[כולל]] ב[[אור יהודה]]
*בנו, הרב שניאור זלמן כ"ץ
*בנו, הרב שניאור זלמן כ"ץ ר"מ ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]]
 
==לקריאה נוספת==
{{כפר|ישראל שוחט|תמים במעשיו|2044|50|תשפ"ד}}
*'''[https://chabad.info/magazine/1059661/ "הכל תלוי אם ההורים מייקרים את הישיבה"]''' {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 39: שורה 43:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת כ"ץ]][[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת כ"ץ]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]

גרסה אחרונה מ־17:14, 25 בפברואר 2024

הרב כץ (מימין)

הרב יוסף יצחק כ"ץ (יליד שנת תשכ"ה, 1965) הוא איש חינוך ותיק, מאנשי קהילת חב"ד ברחובות, ועורך תורני, ששימש במספר תפקידי מפתח בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה תמוז תשכ"ה לאביו הרב יחיאל מיכל כץ רב היישוב בן דור - נשר, ולאמו מרת חיה טובה.

בשנת תשמ"ה התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פנינה בת ר' מרדכי ופסיה רוזנפלד, מירושלים.

לאחר החתונה הצטרף כחבר מן המניין בקהילת חב"ד ברחובות.

במשך מספר שנים שימש כראש כולל למצויינים ומכון הוראה לאברכים במגדל העמק.

לקראת שנת הלימודים תשע"ב מונה לשמש כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים בני ברק, וכאחראי על קבלת התלמידים לישיבה. בתפקידו, הוביל את התפתחותה של הישיבה דבר שבא לידי ביטוי באופן מיידי בהעלאת רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, והכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה[1].

החל משנת הלימודים תשפ"ג משמש כאחד מראשי ישיבה קטנה תומכי תמימים באר שבע[2].

במשך השנים פירסם ליקוטים רבים מתורת רבותינו נשיאינו וביאורי חסידים במספר נושאים שונים, בהם: מגילת אסתר, ספר התניא, הגדה של פסח, ועוד. הליקוטים שעורך ומוציא לאור מפורסמים בהיקף הרחב שלהם, וכן בכך שמשלבים סיפורים ואמרות חסידיות רבות.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נהרות איתן - תניא, 2 חלקים
  • ונשמע פתגם המלך, עיונים וביאורים במגילת אסתר, פנינים וסיפורים, תשס"ד
  • טללי תשובה, ביאורים באגרת התשובה ובעניני תשובה, רחובות תשס"ז
  • הגיוני הלכה, עיונים בהלכות שבת משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רס"ג (הדלקת נרות שבת), רחובות תשס"ט
  • הגדה כהלכה, עיונים וביאורים בהגדת הרבי ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות פסח, רחובות תש"ע[3]
  • להיות בשמחה תמיד, ביאורים בתניא פרקים כו-כח פנינים אמרות וסיפורים מהתוועדויות חסידים, תשע"א
  • תגלנה עצמות דיכית, ביאורים בתניא פרקים כט-לא פנינים אמרות וסיפורים מהתוועדויות חסידים, תשע"ב
  • מאמר 'ואתה תצוה' עם ביאורי ר' יואל כהן, בשילוב סיפורים ואמרות חסידיות, תשע"ד (תשורה מנישואי בנו)
  • פת חסידית, 2 כרכים, פנינים סיפורים והתוועדויות חסידיות

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שימש בתפקיד זה עד לחורף תשפ"ג.
  2. ראו לדוגמא דיווח באתר חב"ד אינפו.
  3. יצא לאור תחילה תחת השם 'הגדת האכילנו מפסחך'.