שניאור זלמן גנזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
(לא בטוח שזה בנו) |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שניאור זלמן גאנזבורג''' ([[תרס"א]]-[[כ' שבט]] [[ | [[קובץ:Ganzburg, Zalman.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שניאור זלמן גאנזבורג]] | ||
הרב '''שניאור זלמן גאנזבורג''' ([[תרס"א]]-[[כ' שבט]] [[תנש"א]]) היה שוחט ובודק חסידי, תושב [[קראון הייטס]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיירה [[האדיטש]] לאביו הרב מנחם מענדל הלל ולאמו מרת שרה (חורושוכין) | נולד בעיירה [[האדיטש]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גאנזבורג]] ולאמו מרת שרה (לבית חורושוכין), ולסבו הרב [[יוסף גאנזבורג]] בשנת [[תרס"א]]. | ||
בבחרותו, בין השנים [[תרד"ע]]-[[תרע"ח]] למד בישיבות [[תומכי תמימים]] | בבחרותו, בין השנים [[תרד"ע]]-[[תרע"ח]] למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]] ושימש כ[[שוחט ובודק]]. בשנים אלו, שנות [[מלחמת העולם הראשונה]], הישיבות נדדו בין ערים שונות. | ||
לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע צייטקא (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]) ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] | לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע צייטקא (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]) התגוררו תקופה ב[[מוסקבה]] ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נדדו ל[[סמרקנד]] שם נותרו עד לסיום המלחמה. | ||
עם פתיחת האפשרות לצאת את רוסיה תחת זהות פולנית בדויה, הצטרף לאלפי החסידים שעשו זאת במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר מספר תחנות מעבר התיישב עם משפחתו בניו יורק. | עם פתיחת האפשרות לצאת את רוסיה תחת זהות פולנית בדויה, הצטרף לאלפי החסידים שעשו זאת במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר מספר תחנות מעבר התיישב עם משפחתו בניו יורק. | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בתקופה הראשונה להקמתו של ארגון [[ברית יוסף יצחק]], שימש כמנהל הארגון ב[[ארצות הברית]]. | בתקופה הראשונה להקמתו של ארגון [[ברית יוסף יצחק]], שימש כמנהל הארגון ב[[ארצות הברית]]. | ||
נפטר ב[[כ' שבט]] [[ | בשנות המ"מים עבר אירוע מוחי קשה, ונשאר מחוסר הכרה, כאשר בנו המשב"ק ר' מנחם מענדל אמר זאת לרבי, הרבי אמר שיניח איתו תפילין (על אף שהיה בלי הכרה), ולאחר מספר ימים התעורר וחזר להכרה מלאה. | ||
נפטר ב[[כ' שבט]] [[תנש"א]], ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' יעקב ברוך גאנזבורג | *אחיו, הרב [[יעקב גנזבורג]] - [[שו"ב]], שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] במילאנו, איטליה | ||
*בנו, ר' יעקב ברוך גאנזבורג - נפטר י"ט טבת תשע"ט - קראון הייטס | |||
*בנו, ר' [[שלום בער גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]] | *בנו, ר' [[שלום בער גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]] | ||
*בנו, ר' יצחק גאנזבורג | *בנו, ר' יצחק גאנזבורג | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל הלל | *בנו, ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]] | ||
*בתו, מרת חיה שרה, רעיית הרב [[שלמה זרחי]] - משגיח וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית - 770. ממקימי [[ועד הנחות התמימים]] | *בתו, מרת חיה שרה, מראשי ארגון [[טהרת המשפחה]] קראון הייטס רעיית הרב [[שלמה זרחי]] - משגיח וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית - 770. ממקימי [[ועד הנחות התמימים]] | ||
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]] - מנהל "מכון ליהדות - בנות אנ"ש" בשכונת קראון הייטס | *בתו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]] - מנהל "מכון ליהדות - בנות אנ"ש" בשכונת קראון הייטס | ||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]] | [[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | [[קטגוריה:שוחטים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:44, 14 בפברואר 2024
הרב שניאור זלמן גאנזבורג (תרס"א-כ' שבט תנש"א) היה שוחט ובודק חסידי, תושב קראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה האדיטש לאביו הרב מנחם מענדל הלל גאנזבורג ולאמו מרת שרה (לבית חורושוכין), ולסבו הרב יוסף גאנזבורג בשנת תרס"א.
בבחרותו, בין השנים תרד"ע-תרע"ח למד בישיבות תומכי תמימים ברוסיה ושימש כשוחט ובודק. בשנים אלו, שנות מלחמת העולם הראשונה, הישיבות נדדו בין ערים שונות.
לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע צייטקא (בת הרב יעקב ברוך קרסיק) התגוררו תקופה במוסקבה ובזמן מלחמת העולם השניה נדדו לסמרקנד שם נותרו עד לסיום המלחמה.
עם פתיחת האפשרות לצאת את רוסיה תחת זהות פולנית בדויה, הצטרף לאלפי החסידים שעשו זאת במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', ולאחר מספר תחנות מעבר התיישב עם משפחתו בניו יורק.
שימש כשוחט ובודק כמסורת המשפחה, עבד במוסד שיעורי לימודי הדת והיה מנכבדי קהילת קראון הייטס.
בתקופה הראשונה להקמתו של ארגון ברית יוסף יצחק, שימש כמנהל הארגון בארצות הברית.
בשנות המ"מים עבר אירוע מוחי קשה, ונשאר מחוסר הכרה, כאשר בנו המשב"ק ר' מנחם מענדל אמר זאת לרבי, הרבי אמר שיניח איתו תפילין (על אף שהיה בלי הכרה), ולאחר מספר ימים התעורר וחזר להכרה מלאה.
נפטר בכ' שבט תנש"א, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב יעקב גנזבורג - שו"ב, שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ במילאנו, איטליה
- בנו, ר' יעקב ברוך גאנזבורג - נפטר י"ט טבת תשע"ט - קראון הייטס
- בנו, ר' שלום בער גנזבורג - משמש בקודש בבית הרבי
- בנו, ר' יצחק גאנזבורג
- בנו, ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג - משמש בקודש בבית הרבי
- בתו, מרת חיה שרה, מראשי ארגון טהרת המשפחה קראון הייטס רעיית הרב שלמה זרחי - משגיח וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית - 770. ממקימי ועד הנחות התמימים
- בתו מרת רבקה, רעיית הרב שלמה זלמן מאייעסקי - מנהל "מכון ליהדות - בנות אנ"ש" בשכונת קראון הייטס