ספריות ציבוריות: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
|||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] | *[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] | ||
*[[מבצע בית מלא ספרים]] | *[[מבצע בית מלא ספרים]] | ||
*[[מבצע אות בספר התורה]] | *[[מבצע אות בספר התורה]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:03, 5 בפברואר 2024
ספריות ציבוריות הינן ספריות השאלה, המיועדות לשירות הציבור. הספריות מאפשרות נגישות לספרים רבים שאין בכוחו של הפרט לרכוש ולהחזיק ברשות עצמו, וכן אוצרות ארכיון של ספרים נדירים ויקרי המציאות.
על פי הוראת הרבי, יש להשתדל להקים ספריות יהדות ציבוריות בכל מקום, והרבי קישר פעולה זו עם שנת השבעים להולדתו.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בו' תשרי תשל"ג, בשיחה שנשא הרבי במלאות שמונה שנים לאחר פטירת אמו הרבנית חנה, ביקש הרבי לייסד ספריות ציבוריות בכל מקום, זאת על יסוד דברי חז"ל בשבחם של אלו הכותבים ספרים ומשאילים אותם לאחרים, שזוהי פעולה נמשכת עם פירות ופירי פירות.
הרבי התבטא כי זוהי "מצוה" שבכל מקום שגרים בני ישראל תהיה ספריה ציבורית עם ספרי קודש, החל מספרים השייכים לכאלו האוחזים ברמה הבסיסית ביותר בעניני יהדות, ועד לספרים השייכים דווקא לאלו שמעמיקים בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות.
הרבי הדגיש שמטרת הספריה היא הן מקום עבור לימוד ועיון בספרייה עצמה, והן מתן אפשרות להשאלת הספרים לקריאה ולימוד בבית.
הרבי הדגיש מאוחר יותר, שהכוונה הפנימית בתקנה הזו היא שבספרייה יהיה מקום יפה לישיבה, ממוזג ונוח, על מנת שיוכלו למשוך את המבקרים בספרייה לשיחה נעימה בענייני יהדות ובאמצעות השיחה סביב הספרים, לקרב אותם להתחזקות בענייני תורה ומצוות[1].
בהוראת הרבי, כל מקום שדיווח על הקמת ספריה ציבורית או על הרחבת ספרייה קיימת, שיגרו מטעם המזכירות ספרי חסידות בתור השתתפות, ובעיקר, העניקו הנחה גדולה על רכישת ספרי קה"ת עבור הספריות[2].
בהתאם להוראת הרבי, הוקמו לאורך השנים ספריות ציבוריות רבות על ידי חסידי חב"ד.
בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון במשפט הספרים, הורה הרבי שוב על הקמת והרחבת ספריות ציבוריות[3].
ספריות ציבוריות חב"דיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בין הספריות הציבוריות שהוקמו מייד לאחר הוראת הרבי
- ספריית לוי יצחק קראון הייטס - בהנהלת הרב נחמיה יום טוב קסלר[4]
- ספריית ליובאוויטש לונדון - בהנהלת הרב צבי רייבין
- ספריית ליובאוויטש בני ברק - בהנהלת הרב משה זאב ירוסלבסקי
- ספריית ליובאוויטש מוריסטון - בהנהלת הרב אברהם אשר רוזנברג
- ספריית ליובאוויטש כפר חב"ד - בהנהלת הרב אהרן הלפרין
- ספריית ליובאוויטש קרית גת - בהנהלת הרב שלום דובער וולפא
- ספריית ליובאוויטש תל אביב - בהנהלת הרב שלום בער בוטמן
- ספריית ליובאוויטש צפת - בהנהלת הרב אריה לייב קפלן
- ספריית ליובאוויטש עפולה - בהנהלת הרב שלמה סגל
- ספריית ליובאוויטש נחלת הר חב"ד
- ספריות ציבוריות חב"דיות נוספות שהוקמו לאורך השנים
- הספריה החסידית ביתר עילית - בהנהלת הרב פינחס צרפתי
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה בה הורה הרבי על הקמת ספריות ציבוריות (הוגהה עבור בטאון חב"ד)[5], וראו גם הקלטת השיחה
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ספריות קודש בעולם ובארץ הקודש, בתוך גליון התקשרות 811[6]
הערות שוליים
- ↑ מענה מיום ז' בתשרי תשל"ג, אגרות קודש כרך כח עמוד ח: הכוונה פנימית, שכשיבואו לבקש ספר, ימשיכום לשיחה (קלה) על דבר יהדות וכו'. ובאם אפשר לסדר בהנ"ל שיהיה מקום נקי ויפה גם לשיחה נעימה וכו' – מובן שטוב לעשות כן.
- ↑ הנחות אלו נמשכו עד סיום שנת תשל"ד.
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.
- ↑ המנהל הנוכחי הוא ר' שלמה פרידמן.
- ↑ ראו הנחת השיחה, בלתי מוגה, באידיש, מתוך שיחות קודש.
- ↑ וראו גם התקשרות גליונות קטז, שו.