מסכת סנהדרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(26 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:סנהדרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד האחרון ממסכת סנהדרין (העתק כתב יד)]]
'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf מסכת סנהדרין]''' יש 11 פרקים, ו112 דפים.
ב'''מסכת סנהדרין''' יש 11 פרקים, ו112 דפים.


המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.
המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.
== יסודות בפרק הראשון ==


'''סמיכה''' היא כאשר רב אשר הוא בעצמו סמוך מהדור הקודם להוראה, סומך את רב אחר להוראה.
ב[[חלוקת הש"ס]] הרבי לוקח על עצמו ללמוד את מסכת סנהדרין. כך נהג גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי ביאר{{הערה|קונטרס על-דבר חלוקת הש"ס תשנ"ב הערה 142.}} ש"זהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה".


=== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה ===
על המסכת יצא לאור הספר "אוצר חידושים בש"ס" - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת הרבי. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]] עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].


מקור הסמיכה, היא בגמרא סנהדרין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]</REF>, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר סמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה לרב להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד לרבה בר בר חנה. 
== מוסר ==


על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשך הארת [[יסוד]] [[אבא]] בהנסמך, וזוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.</REF>
במסכת מבואר{{הערה|דף פ"ו ב.}} על אחד ה[[אמוראים]] שהיה אומר
לעצמו "דברי [[מוסר]]" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) ואכן יכולים לשלול זאת.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}}
{{להשלים}}


למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו, הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.]. רמב"ם ריש הל' סנהדרין.</REF>
== עיר הנדחת ==


=== הסמיכה כיום ===
בדף ט"ו ע"ב ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני [[עיר הנדחת]], לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.


כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה האמיתית, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור.
הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.


בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] </REF>
דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.


בשנת [[תשל"ו]] חזר  הרבי ועורר על ענין זה.
=== קישורים חיצונים ===
 
יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי יוסף רוזי'ן, הידוע בשם הראגאטשובר.
 
=== ביאורי הרבי ===


*'''ז ב.''' אלו כלי הדיינין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=114 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 102 (114)]
*'''ז ב.''' אלו כלי הדיינין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=114 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 102 (114)]


*'''טו ב.''' עד כמה עושין עיר הנדחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=116 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 107 (עמ' 116)]
*'''טו ב.''' עד כמה עושין עיר הנדחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=116 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 107 (עמ' 116)]


*'''יז א.''' סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=128 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 113 (עמ' 121)]
*'''יז א.''' סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=128 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 113 (עמ' 121)]
שורה 37: שורה 34:
*'''לא ב.''' לחיו ליה כבר בתיה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=265 לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 255 (עמ' 165)]
*'''לא ב.''' לחיו ליה כבר בתיה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=265 לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 255 (עמ' 165)]


*'''לט א.''' תוס' ד"ה במאי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=160 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 148 (עמ' 160)]
*'''לט א.''' תוס' ד"ה במאי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=160 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 148 (עמ' 160)]


*'''מ ב.''' רש"י ד"ה אלא רואה טעמו של דבר "דקמי שמיא גליא". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=152&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 140 (עמ' 152)]
*'''מ ב.''' [[רש"י]] ד"ה אלא רואה טעמו של דבר "דקמי שמיא גליא". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=152&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 140 (עמ' 152)]


*'''נו ב.''' ועל הגזל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=17 לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 5 (עמ' 17)]
*'''נו ב.''' ועל הגזל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=17 לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 5 (עמ' 17)]


*'''נז א.''' על שלש מצות בן נח נהרג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=52&hilite= שערי הלכה ומנהג יו"ד עמ' נה (עמ' 52)]
*'''נז א.''' על שלש מצות בן נח נהרג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=52&hilite= שערי הלכה ומנהג יו"ד עמ' נה (עמ' 52)]
שורה 47: שורה 44:
*'''נז ב.''' בעולת בעל יש להן, נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן. (הטעם.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=בבא+קמא& לקוטי שיחות ח"ל עמ' 244 (עמ' 257)]
*'''נז ב.''' בעולת בעל יש להן, נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן. (הטעם.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=בבא+קמא& לקוטי שיחות ח"ל עמ' 244 (עמ' 257)]


*'''נח ב.''' המגביה ידו על חבירו אע״פ שלא הכהו נקרא רשע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&hilite=348a4df6-a18e-45a6-a731-3a4b2dc25a00&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94&pgnum=207 שערי הלכה ומנהג עמ' רי (עמ' 207)]
*'''נח ב.''' המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&hilite=348a4df6-a18e-45a6-a731-3a4b2dc25a00&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94&pgnum=207 שערי הלכה ומנהג עמ' רי (עמ' 207)]


*'''סו א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
*'''סו א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]


*'''פב א.''' הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&pgnum=161 לקוטי שיחות חעמ' 150 (עמ' 161)]
*'''פב א.''' הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 150 (עמ' 161)]


*'''פב א.''' אם בא לימלך אין מורין לו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16065&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df לקוטי שיחות ח"ב עמ' 344 (עמ' 70)]
*'''פב א.''' אם בא לימלך אין מורין לו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16065&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 344 (עמ' 70)]


*'''פה א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
*'''פה א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]


*'''פט א.''' המתנבא מה שלא נאמר לו כגון חנניה בן עזור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=143 לקוטי שיחות ח"ט דברים עמ' 125 (עמ' 143)]
*'''פט א.''' המתנבא מה שלא נאמר לו - כגון חנניה בן עזור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=143 לקוטי שיחות ח"ט דברים עמ' 125 (עמ' 143)]


*'''צג ב.''' מורח ודאין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=264&hilite= לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 254 (עמ' 254)]
*'''צג ב.''' מורח ודאין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=264&hilite= לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 254 (עמ' 254)]
*'''צח א.''' אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא. [http://www.lahak.org/reshimos/011.pdf רשימות חו' ז' (עמ' 12).]


*'''צח ב.''' עתיד [[הקב"ה]] להעמיד להם [[דוד]] אחר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=111 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=51 שערי גאולה עמ' נו (עמ' 51)]
*'''צח ב.''' עתיד [[הקב"ה]] להעמיד להם [[דוד]] אחר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=111 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=51 שערי גאולה עמ' נו (עמ' 51)]


*'''ק א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות ח"ז עמ' 198 (עמ' 210)]
*'''ק א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)]


*'''קח ב.''' מלמד שהיה נח הצדיק כו' תיבה זו למה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)] בכללות גדר התיבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=47&hilite= לקוטי שיחות חט"ו עמ' 35 (עמ' 47)]
*'''קח ב.''' מלמד שהיה נח הצדיק כו' תיבה זו למה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)] בכללות גדר התיבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=47&hilite= לקוטי שיחות חט"ו עמ' 35 (עמ' 47)]


*'''קיא ב.''' רש"י ד"ה וצריכים. הקלת עליהם בממונם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 135)]
*'''קיא ב.''' [[רש"י]] ד"ה וצריכים. הקלת עליהם בממונם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 135)]


*'''ירושלמי פ"י ה"ח.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=136 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 118 (עמ' 136)]
*'''ירושלמי פ"י ה"ח.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=136 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 118 (עמ' 136)]
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf מסכת סנהדרין] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־17:44, 30 בינואר 2024

העמוד האחרון ממסכת סנהדרין (העתק כתב יד)

במסכת סנהדרין יש 11 פרקים, ו112 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.

בחלוקת הש"ס הרבי לוקח על עצמו ללמוד את מסכת סנהדרין. כך נהג גם אדמו"ר הריי"צ. הרבי ביאר[1] ש"זהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה".

על המסכת יצא לאור הספר "אוצר חידושים בש"ס" - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת הרבי. נערך על ידי הרב שלום דובער וולפא עם צוות כולל אוהל מייטא - זכרון יוסף. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי קה"ת, בשנת תשנ"ט.

מוסר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת מבואר[2] על אחד האמוראים שהיה אומר לעצמו "דברי מוסר" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) ואכן יכולים לשלול זאת.[3]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עיר הנדחת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדף ט"ו ע"ב ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. קונטרס על-דבר חלוקת הש"ס תשנ"ב הערה 142.
  2. דף פ"ו ב.
  3. התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.