מאיר בורובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב הגאון '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) בגיל צעיר מאוד נבחן ליורה יורה וידין ידין אצל גדולי הרבנים באותה תקופה, קיבל כתב קבלה לשחיטה מגדולי הרבנים, בניהם הרה"ג הרצוג הרב הראשי, הרה"ג אברהם ראם, הרה"ג צבי פסח פראנק הרב הראשי לירושלים ועוד רשימת רבנים ארוכה
[[קובץ:מאיר ב.png|ממוזער|הרב מאיר בורובסקי]]
כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ, בכל פעם שהיה שומע על חסיד שנוסע לרבי, ביקש שיזכירו את שמו באוהל הרבי הריי"ץ,
הרב  '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.
נישא למרת [[פיה]] ביתו של המשפיע הרה"ח [[זלמן משה היצחקי]], היה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]], התבקש על ידי גיסו הרב [[משה סגל]] להגיע בחיזוק הכפר, שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב [[שניאור זלמן גרליק]].
 
 
חמיו הרב החסיד זלמן משה היצחקי ששימש כשוחט, מסר את סכיני השחיטה לחתנו הרב [[מאיר בורובסקי]], ששימש כשוחט שנים רבות,
 
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.


כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11 עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו.
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.


בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.
בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.


לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ואבמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פיה, בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.


במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.


נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס


==ספרו==
==ספרו==
שורה 27: שורה 23:


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, ר' משה בורובסקי
* רעייתו, פיה - נפטרה ג' תשרי תשמ"ג.
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי
*אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.
*אחותו מרת חיה רחל, רעיית הרב [[משה צבי סגל]]
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי - נפטר ט שבט תשל"ב
*אחותו מרת חיה רחל - נפטרה ד ניסן תש"מ , רעיית הרב [[משה צבי סגל]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]
*בנו, ר' יעקב צבי בורובסקי
*בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־13:44, 14 בינואר 2024

הרב מאיר בורובסקי

הרב מאיר בורובסקי (ט' אלול תרע"ד-ד' שבט תשנ"ד) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט' אלול תרע"ד באחת העיירות הסמוכות לווילנא לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.

כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, בי' באב תרפ"ז, עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה בחברון שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.

בעת מאורעות פרעות תרפ"ט ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר בירושלים, נמנה על תלמידיהם של הרב ברוך בער לייבוביץ' הרב משה מרדכי עפשטיין והרב איסר זלמן מלצר, עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.

לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר בסמיכה לרבנות כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב צבי פסח פרנק הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פיה, בתו של המשפיע ר' זלמן משה היצחקי[1] עבר להתגורר בכפר חב"ד ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב שניאור זלמן גרליק, והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.

במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.

נפטר ביום ראשון ד' שבט תשנ"ד ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב יוסף יצחק בורובסקי ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דעת מאיר, סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רעייתו, פיה - נפטרה ג' תשרי תשמ"ג.
  • אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.
  • אחיו, הרב יוסף בורובסקי - נפטר ט שבט תשל"ב
  • אחותו מרת חיה רחל - נפטרה ד ניסן תש"מ , רעיית הרב משה צבי סגל
  • בנו, הרב יוסף יצחק בורובסקי
  • בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.
  • בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.

הערות שוליים

  1. לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.