מסכת עירובין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עירוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמודי עירוב בירושלים]]
[[קובץ:עירוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמודי עירוב בירושלים]]


'''מסכת עירובין''' היא המסכת השנייה ב[[סדר מועד]], שהוא הסדר השני בשישה סדרי [[משנה]]. פירושה העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.
'''מסכת עירובין''' היא המסכת השנייה ב[[סדר מועד]], שהוא הסדר השני בשישה סדרי [[משנה]]. פ[[ירושה]] העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.
 
== העירוב ==
 
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר [[שלמה המלך]] תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערת שוליים|עירובין דף כ"א.}}
 
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
 
א. '''[[עירוב חצרות]].''' על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם.
 
ב. '''עירובי תחומין.''' כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
 
צריך לשים שיעור של מזון שני סעודות.
 
 
[[הרבי]] סיפר כי [[רבי חיים מבריסק]], כגדול הדור, היה סומך רבנים אחרים [[סמיכה להוראה|להוראה]]. כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה.
 
כאשר בא אליו רבי יצחק לוי, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו [[ערובי חצרות]], וממילא לא יכלו תושבי המקום לטלטל האוכל לסוכה הנמצאת בשטח משותף בין הדיירים  ביום ה[[שבת קודש]], ולקיים את מצוות עונג שבת. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד אפשר לבשל גם במקרה כזה, את מאכלי השבת ביום החג.
 
הרבי הסביר את הפסק בכך ש"עירוב חצירות" ענינו שהחצר כולה נעשית רשות אחת, והיינו על ידי זה שלוקחים פת או איזה ענין של מזון שבו משתתפים כל דיירי החצר, ומניחים בדירתו של אחד מהם, וכיון ש"דירתו של אדם אינה נמשכת אלא אחר מקום פתו", נעשה מקום זה רשות משותפת של כל דיירי החצר. ובכן במה דברים אמורים שיש צורך בכך - בשבתות של כל השנה, שכל אחד אוכל בדירתו, ולא בדירת חבירו, ולכן, כדי שיוכלו לטלטל בחצר, צריך להוסיף ענין בפני עצמו, שתהי' גם פת ואכילה משותפת לכל דיירי החצר; אבל ב[[חג הסוכות]], שממילא אוכלים כולם בסוכה שבחצר, ודעתו של אדם היא במקום שאוכל סעודתו - אין צורך בעירוב בפני עצמו, כיון שסעודת כל דיירי החצר היא באותו מקום ובאותו ענין{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב חלק ג' עמ' 214 (241)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=119&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 91 (עמ' 119)]}}.


=== ביאורי הרבי ===
=== ביאורי הרבי ===
שורה 26: שורה 7:
*'''יח ב.''' נתקללה בבל נתקללה שכניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]
*'''יח ב.''' נתקללה בבל נתקללה שכניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]


*'''מג ב.''' מובטח להן לישראל שאין [[אליהו]] בא לא [[ערב שבת|בערבי שבתות]] ולא בערבי ימים טובים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=67 [שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' כ"ד (עמ' 67)]
*'''מג ב.''' מובטח להן לישראל שאין [[אליהו]] בא לא [[ערב שבת|בערבי שבתות]] ולא בערבי ימים טובים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=67 [שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' כ"ד (עמ' 67)]


*'''נב ב.''' מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו [[אמה]] אחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=120 לקוטי שיחות חל"א עמ' 108 (עמ' 120)]
*'''נב ב.''' מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו [[אמה]] אחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=120 לקוטי שיחות חל"א עמ' 108 (עמ' 120)]
שורה 34: שורה 15:
*'''סד ב.''' [[רש"י]] ד"ה פותחין בחרטה. צריך החכם לפתוח פתח לשואל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]
*'''סד ב.''' [[רש"י]] ד"ה פותחין בחרטה. צריך החכם לפתוח פתח לשואל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]


*'''עג א.''' במאירי, בנידון [[סוכה]] מערבת עירובי חצרות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב חלק ג' עמ' 214 (241)]
*'''עג א.''' במאירי, בנידון [[סוכה]] מערבת עירובי חצרות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד [[תשכ"ב]] חלק ג' עמ' 214 (241)]


*'''סוף המסכת.''' מי שהחשיך חוץ לתחום כו'. ביאור המחלוקת. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/5/3/108&search=%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%99 לקוטי שיחות חל"א שיחה ג' לפ' יתרו עמ' 108].
*'''סוף המסכת.''' מי שהחשיך חוץ לתחום כו'. ביאור המחלוקת. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/5/3/108&search=%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%99 לקוטי שיחות חל"א שיחה ג' לפ' יתרו עמ' 108].
שורה 44: שורה 25:
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
{{צצ|131|עמודים=ס"ב-128}}
{{צצ|131|עמודים=ס"ב-128}}
==בתורת החסידות==
{{ערך מורחב|ערך=[[עירוב רשויות (תחומים, חצירות)]]}}
{{פסקה חסרה}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־01:59, 14 בינואר 2024

עמודי עירוב בירושלים

מסכת עירובין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. פירושה העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.

ביאורי הרבי

ביאורי נשיאי חב"ד

בתורת החסידות

ערך מורחב – עירוב רשויות (תחומים, חצירות)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מסכתות הש"ס
סדר זרעים ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_עירובין&oldid=652165"