ה' בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏אירועים ביהדות: זו טעות, ע"פ המובא בפורום אוצה"ח ושיחה בוייקיפדי')
 
(27 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש טבת}}
{{חודש טבת}}
'''ה' בטבת''' הוא היום החמישי ב[[חודש טבת]]. יום זה נחוג כ"דידן נצח" ב[[משפט הספרים]].
'''ה' בטבת''' הוא היום החמישי ב[[חודש טבת]]. יום זה נחוג כ"דידן נצח" ב[[משפט הספרים]] שנערך בשנת תשמ"ז.


השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ג'של"ח - פליט בא לספר ל[[יחזקאל הנביא]] על חורבן העיר [[ירושלים]].
*ג'של"ח - פליט בא לספר ל[[יחזקאל הנביא]] על חורבן העיר [[ירושלים]].
*רצ"ה - רבי שלמה מולכו, מאנוסי [[ספרד]], נרצח על קידוש ה'.
*רצ"ה - רבי שלמה מולכו, מאנוסי [[ספרד]], נרצח על קידוש ה'.
*[[תקפ"ט]] - רבי אהרן מטיטוב, נכד ה[[בעל שם טוב]], נפטר.
*[[תקפ"ט]] - רבי אהרן מטיטוב, נכד ה[[בעל שם טוב]], נפטר.
*[[תשכ"א]] - רבי אברהם יעקב פרידמן, האדמו"ר מ[[סדיגורא]], מחבר ספר 'אביר יעקב' ומראשי [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], נפטר.
*[[תשכ"א]] - רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]], האדמו"ר מ[[סדיגורא]], מחבר ספר 'אביר יעקב' ומראשי [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], נפטר.
 
==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע ל[[ריגא]] לאחר יציאתו מ[[פולין]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*'''[[תשמ"ז]] - יום בו 'דידן דהספרים נצח' עם פסיקת בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] ב[[משפט הספרים]], שהספרים שייכים ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]'''.
 
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרד"ע]] - הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].
*[[תרפ"ה]] - הרב [[דוד איידלמן]], משלוחי הרבי ואדמו"ר הריי"צ בספרינגפילד, מסצ'וסטס.
*[[תרפ"ה]] - הרב [[שמעון גולדמאן]], מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], ממנהלי [[בית רבקה]] חבר הועד המורחב של [[אגודת חסידי חב"ד העולמי]], ומנהל [[גמ"ח שומרי שבת]].
*[[תרפ"ז]] - הרב [[שואל משה קליין]], חבר [[וועד נחלת הר חב"ד]], יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]].
*[[תשי"א]] - הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], משלוחי הרבי ב[[עפולה]], גבאי בית הכנסת חב"ד בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
*[[תשכ"ד]] - הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]], רב ומשפיע בבית הכנסת "מענדל'ס שול", ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], חבר [[מכון אוהלי שם]] וחבר מערכת התשובות האינטרנטית של אתר צעירי חב"ד.


==[[ימי חב"ד]]==
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרע"ו]] - הרב [[מרדכי דובער סלונים]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*[[תרע"ו]] - הרב [[מרדכי דובער סלונים]], נכד [[אדמו"ר האמצעי]].
*[[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע ל[[ריגא]] לאחר יציאתו מ[[פולין]] ב[[מלחמת העולם השניה]].
*[[תרפ"ו]] - הרב [[ישראל יפה (בלץ)|ישראל יפה]], חסיד חב"ד שכיהן כרבה של בלצי שב[[מולדובה]].
*[[תשמ"ז]] - פסיקת בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] בנוגע ל[[משפט הספרים]], שהספרים שייכים ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
*[[תשס"ד]] - הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]], מפעילי חב"ד ב[[צפת]] ומראשוני המתיישבים בקהילה החב"דית המתחדשת בעיר.
*[[תשס"ד]] - הרב [[נתנאל שלוש]], היה איש חסד מ[[קראון הייטס]].


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[משפט הספרים]]
*[[משפט הספרים]]


==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34212 [[דידן נצח]] - ה' טבת [[תשמ"ז]] ● יומן ● וידאו] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת ● להורדה] - {{אינפו}}
{{להיום יום|ה'|טבת}}
{{להיום יום|ה'|טבת}}


[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד ה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב ה]]

גרסה אחרונה מ־22:13, 20 בדצמבר 2023

<< >> חודש טבת

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ה' בטבת הוא היום החמישי בחודש טבת. יום זה נחוג כ"דידן נצח" במשפט הספרים שנערך בשנת תשמ"ז.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ה' בטבת - מלוח היום יום
ווען משיח וועט קומען, וועט מען זעהן די מעלה פון הודאה און תמימות, וואס אלע גלויבען באמונה טהורה אין ג-ט ברוך הוא און אין זיין תורה ומצות. תלמוד - פארשטאנד - איז דער גרעסטער פארשטאנד האט א גרעניץ. אבער הודאה - גלויבן - גלויבן איז א געפיהל אהן א גרעניץ. מלך המשיח וועט געבען צו פארשטעהן דעם מעשה גדול פון דער תמימות - הארציגער ערענסטער עבודה.

תרגום מאידיש: כשמשיח יבוא, יראו את המעלה של הודאה ותמימות, שהכל מודים באמונה טהורה באלוקים ברוך-הוא ובתורתו ומצוותיו. תלמוד - הבנה - הגדולה ביותר, יש לה גבול. אבל הודאה היא הרגש בלתי מוגבל. מלך המשיח ייתן להבין את המעשה גדול של תמימות - עבודה רצינית ולבבית.