יוסף בורג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד. הרבי שלח לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.}}. | בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד. הרבי שלח לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.}}. | ||
בשנת [[תשי"ח]] | בשנת [[תשי"ח]] כשהועלתה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]", התפטר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] על חוק [[מיהו יהודי]], ביקש הרבי ממר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אך הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק. | ||
===לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'=== | ===לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'=== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה | * בנו, מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה | ||
* נכדו, פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים | * נכדו, פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בורג, יוסף}} | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:54, 5 בדצמבר 2023
מר יוסף בורג (ט' בשבט תרס"ט (31 בינואר 1909) – ה' חשוון תש"ס (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת המפד"ל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' בשבט תרס"ט בגרמניה לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים תרפ"ח - תרצ"א בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת תרצ"ט הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. התחתן בשנת תרצ"ג עם רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב יעקב יוסף משה סלונים, מצאצאי רבותינו נשיאינו והרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון.
עם הקמת מדינת ישראל שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת תש"ל מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם משה שפירא. בשנת תשמ"ו התפטר מהכנסת.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת ביקורו של הרבי בפריז בשנת תש"ז, נפגש בורג לראשונה עם הרבי[1].
במהלך השנים נפגש עוד פעמים רבות עם הרבי. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על הוראת הרבי להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", והתאונן על כך שחסידי חב"ד מפרשים זאת על אגודת ישראל או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי ענה על כך:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו!"[2]. הרבי הפעיל עליו לחץ לפעול להקמת חזית דתית[דרושה הבהרה][3].
בשנת תשי"ח הוזמן להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד. הרבי שלח לו מכתב התנצלות על התקרית[4].
בשנת תשי"ח כשהועלתה לראשונה שאלת "מיהו יהודי", התפטר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת תש"ל בעת מאבקו של הרבי על חוק מיהו יהודי, ביקש הרבי ממר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אך הוא צידד נגד הוראת הרבי והצביע בעד החוק.
לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מתח ביקורת נוקבת וחריפה על פעולותיו ופעולות מפלגתו, מפלגת המפד"ל, בענין מיהו יהודי.
לאחר שבחורף תשל"א, בעת ביקורו של בורג בארצות הברית, לא קיבלו הרבי ליחידות, בי"ז סיוון באותה שנה[5] קיבלו הרבי (יחד עם רעייתו) ליחידות. ביחידות דיבר איתו הרבי בחריפות והיא נמשכה למשך חצי שעה[6]. מעבר לדלת שמעו הנוכחים כמה מדברי הרבי: הרבי אמר לו משהו והוא הכחיש ואז אמר לו הרבי מה הוא מכחיש פה בחדר דבר שכל העיתונים כתבו על זה, שייצא לחוץ ויכחיש. כמו כן הוא אמר לרבי משהו והרבי אמר לו שאם שר הפנים אומר כך הרי שר הפנים שקרן[7]. בשעתו פורסם[8] גם שבמהלך היחידות הרבי דפק על השלחן. כנראה שבקשר ליחידות זו הייתה הבקשה של הרבי מהמזכיר הרב יהודה ליב גרונר שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ-770[9].
קודם נסיעת ר' שניאור זלמן שמרלינג לרבי לחודש תשרי תשל"ד ביקש ממנו בורג שישאל את הרבי מדוע הוא כל כך ברוגז עליו עד כדי כך שאינו מקבלו ליחידות. שמרלינג שלא רצה לשאול זאת סתם ישירות הגיש לרבי בעת היחידות פ"נ עם שמות כל משפחתו של בורג בהשמטת שמו. מיד הרבי הגיב שחסר, ושמרלינג ענה שבכוונה לא כתב מפני שהשם החסר, יוסף בורג, אמר לו שהרבי ברוגז עליו וביקש לשאול מדוע. למשמע הדברים קם הרבי מכיסאו כשפניו מאדימות ושאל שלוש פעמים בצער בעודו פושט את ידיו לצדדים: "אני ברוגז על יהודי?![10], והוסיף: "רק כואב לי שהוא יכול לעשות בזה ואינו עושה"[11].
בשנת תשל"ו בעת מבצע אנטבה צידד בעד שחרור מחבלים תמורת החטופים, הרבי בשיחה שנשא לאחר המבצע (בי"ב תמוז תשל"ו) דיבר נגדו ואמר[12]:
הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…
48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…
— שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו
עם זאת גם בתקופה זו זכה לקבל מכתבים מהרבי. בשנת תשל"ט שיגר לו הרבי אגרת ברכה לקראת יום הולדתו השבעים כשבה דורש הרבי בשמו 'יוסף' את הביאור החסידי ששם זה מורה על "יוסף ה' לי בן אחר", שהופכים את ה'אחר' ל'בנו' של הקב"ה. בתגובה שלח בורג לרבי מכתב בו שאל למקור הפתגם כשהוא מצרף למכתבו העתק מספרו. על כך זכה הוא לקבל אגרת נוספת מהרבי ובה ברכות לחג השבועות, בצירוף המקורות לאמור באגרת הקודמת[13].
בהזדמנות בתקופה זו הגיע לכנס בחירות באולם בבאר שבע ומספר חסידים החליטו שזו הזדמנות להשיב לו על מעלליו בענין 'מיהו יהודי'. כשהחל לנאום קם ר' יחזקאל סופר ואמר שרוצה לבקש משהו מבורג. באולם השתרר שקט ואז הוא המשיך: "רציתי לבקש ממנו, הסתלק מעיר האבות!" ומיד פיזרו החסידים במקום עלונים חריפים שהדפיסו נגדו כשבמקום נוצרה מהומה ובורג הסמיק ולא ידע מה לעשות. כשדיווח המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לרבי על המעשה הגיעה התשובה שהרבי לא היה מרוצה מכך[14].
בהזדמנות בתקופה זו ביקשו במכללת בית רבקה בכפר חב"ד לחנוך אולם על שם הרבנית שרה הרצוג אמו של מר חיים הרצוג. מנהל המכללה ר' שמואל חפר שלח לרבי את רשימת המוזמנים אותם ביקש להזמין לאירוע כשבין שמות המוזמנים היה גם שמו של בורג. הרבי הורה שלא להזמין אותו[15].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה
- נכדו, פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות שוליים
- ↑ הרבי כותב ליוסף בורג
- ↑ ספר הצאצאים עמ' 283.
- ↑ אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד [דרושה הבהרה].
- ↑ אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.
- ↑ יומן הת' ישראל לוין
- ↑ יש אומרים למעלה משעתיים - יומן לוין
- ↑ תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"ח ע' 29
- ↑ ע"י מר מנחם ברש, ששמע זאת "מחסיד נאמן" - ימי תמימים ח"ה ע' 199
- ↑ מפי הרב נחמן שפירא.
- ↑ במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"
- ↑ 'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'
- ↑ מבצע אנטבה ב
- ↑ אגרות קודש כרך ל"א, צילום כתב יד קודש במכתב השני נדפס בצילומים שבראש הספר
- ↑ "המדינה היא עניין פרקטי", באתר שטורעם.
- ↑ מפי השמועה - הופיע בטור של אברהם רוזן בעיתון 'יום ליום'