יוסף בורג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:54, 5 בדצמבר 2023

מר יוסף בורג (ט' בשבט תרס"ט (31 בינואר 1909) – ה' חשוון תש"ס (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת המפד"ל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט' בשבט תרס"ט בגרמניה לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים תרפ"ח - תרצ"א בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת תרצ"ט הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. התחתן בשנת תרצ"ג עם רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב יעקב יוסף משה סלונים, מצאצאי רבותינו נשיאינו והרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון.

עם הקמת מדינת ישראל שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת תש"ל מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם משה שפירא. בשנת תשמ"ו התפטר מהכנסת.

נפטר בה' חשוון תש"ס.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת ביקורו של הרבי בפריז בשנת תש"ז, נפגש בורג לראשונה עם הרבי^[1].

במהלך השנים נפגש עוד פעמים רבות עם הרבי. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על הוראת הרבי להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", והתאונן על כך שחסידי חב"ד מפרשים זאת על אגודת ישראל או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי ענה על כך:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו!"^[2]. הרבי הפעיל עליו לחץ לפעול להקמת חזית דתית^{[דרושה הבהרה]}^[3].

בשנת תשי"ח הוזמן להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד. הרבי שלח לו מכתב התנצלות על התקרית^[4].

בשנת תשי"ח כשהועלתה לראשונה שאלת "מיהו יהודי", התפטר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת תש"ל בעת מאבקו של הרבי על חוק מיהו יהודי, ביקש הרבי ממר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אך הוא צידד נגד הוראת הרבי והצביע בעד החוק.

לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מתח ביקורת נוקבת וחריפה על פעולותיו ופעולות מפלגתו, מפלגת המפד"ל, בענין מיהו יהודי.

לאחר שבחורף תשל"א, בעת ביקורו של בורג בארצות הברית, לא קיבלו הרבי ליחידות, בי"ז סיוון באותה שנה^[5] קיבלו הרבי (יחד עם רעייתו) ליחידות. ביחידות דיבר איתו הרבי בחריפות והיא נמשכה למשך חצי שעה^[6]. מעבר לדלת שמעו הנוכחים כמה מדברי הרבי: הרבי אמר לו משהו והוא הכחיש ואז אמר לו הרבי מה הוא מכחיש פה בחדר דבר שכל העיתונים כתבו על זה, שייצא לחוץ ויכחיש. כמו כן הוא אמר לרבי משהו והרבי אמר לו שאם שר הפנים אומר כך הרי שר הפנים שקרן^[7]. בשעתו פורסם^[8] גם שבמהלך היחידות הרבי דפק על השלחן. כנראה שבקשר ליחידות זו הייתה הבקשה של הרבי מהמזכיר הרב יהודה ליב גרונר שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ-770^[9].

קודם נסיעת ר' שניאור זלמן שמרלינג לרבי לחודש תשרי תשל"ד ביקש ממנו בורג שישאל את הרבי מדוע הוא כל כך ברוגז עליו עד כדי כך שאינו מקבלו ליחידות. שמרלינג שלא רצה לשאול זאת סתם ישירות הגיש לרבי בעת היחידות פ"נ עם שמות כל משפחתו של בורג בהשמטת שמו. מיד הרבי הגיב שחסר, ושמרלינג ענה שבכוונה לא כתב מפני שהשם החסר, יוסף בורג, אמר לו שהרבי ברוגז עליו וביקש לשאול מדוע. למשמע הדברים קם הרבי מכיסאו כשפניו מאדימות ושאל שלוש פעמים בצער בעודו פושט את ידיו לצדדים: "אני ברוגז על יהודי?!^[10], והוסיף: "רק כואב לי שהוא יכול לעשות בזה ואינו עושה"^[11].

בשנת תשל"ו בעת מבצע אנטבה צידד בעד שחרור מחבלים תמורת החטופים, הרבי בשיחה שנשא לאחר המבצע (בי"ב תמוז תשל"ו) דיבר נגדו ואמר^[12]:

הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…
48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…

— שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו

עם זאת גם בתקופה זו זכה לקבל מכתבים מהרבי. בשנת תשל"ט שיגר לו הרבי אגרת ברכה לקראת יום הולדתו השבעים כשבה דורש הרבי בשמו 'יוסף' את הביאור החסידי ששם זה מורה על "יוסף ה' לי בן אחר", שהופכים את ה'אחר' ל'בנו' של הקב"ה. בתגובה שלח בורג לרבי מכתב בו שאל למקור הפתגם כשהוא מצרף למכתבו העתק מספרו. על כך זכה הוא לקבל אגרת נוספת מהרבי ובה ברכות לחג השבועות, בצירוף המקורות לאמור באגרת הקודמת^[13].

בהזדמנות בתקופה זו הגיע לכנס בחירות באולם בבאר שבע ומספר חסידים החליטו שזו הזדמנות להשיב לו על מעלליו בענין 'מיהו יהודי'. כשהחל לנאום קם ר' יחזקאל סופר ואמר שרוצה לבקש משהו מבורג. באולם השתרר שקט ואז הוא המשיך: "רציתי לבקש ממנו, הסתלק מעיר האבות!" ומיד פיזרו החסידים במקום עלונים חריפים שהדפיסו נגדו כשבמקום נוצרה מהומה ובורג הסמיק ולא ידע מה לעשות. כשדיווח המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לרבי על המעשה הגיעה התשובה שהרבי לא היה מרוצה מכך^[14].

בהזדמנות בתקופה זו ביקשו במכללת בית רבקה בכפר חב"ד לחנוך אולם על שם הרבנית שרה הרצוג אמו של מר חיים הרצוג. מנהל המכללה ר' שמואל חפר שלח לרבי את רשימת המוזמנים אותם ביקש להזמין לאירוע כשבין שמות המוזמנים היה גם שמו של בורג. הרבי הורה שלא להזמין אותו^[15].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה
נכדו, פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים

הערות שוליים

↑ הרבי כותב ליוסף בורג
↑ ספר הצאצאים עמ' 283.
↑ אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד ^{[דרושה הבהרה]}.
↑ אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.
↑ יומן הת' ישראל לוין
↑ יש אומרים למעלה משעתיים - יומן לוין
↑ תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"ח ע' 29
↑ ע"י מר מנחם ברש, ששמע זאת "מחסיד נאמן" - ימי תמימים ח"ה ע' 199
↑ מפי הרב נחמן שפירא.
↑ במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"
↑ 'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'
↑ מבצע אנטבה ב
↑ אגרות קודש כרך ל"א, צילום כתב יד קודש במכתב השני נדפס בצילומים שבראש הספר
↑ "המדינה היא עניין פרקטי", באתר שטורעם.
↑ מפי השמועה - הופיע בטור של אברהם רוזן בעיתון 'יום ליום'

[1] הרבי כותב ליוסף בורג

[2] ספר הצאצאים עמ' 283.

[3] אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד ^{[דרושה הבהרה]}.

[4] אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.

[5] יומן הת' ישראל לוין

[6] יש אומרים למעלה משעתיים - יומן לוין

[7] תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"ח ע' 29

[8] ע"י מר מנחם ברש, ששמע זאת "מחסיד נאמן" - ימי תמימים ח"ה ע' 199

[9] מפי הרב נחמן שפירא.

[10] במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"

[11] 'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'

[12] מבצע אנטבה ב

[13] אגרות קודש כרך ל"א, צילום כתב יד קודש במכתב השני נדפס בצילומים שבראש הספר

[14] "המדינה היא עניין פרקטי", באתר שטורעם.

[15] מפי השמועה - הופיע בטור של אברהם רוזן בעיתון 'יום ליום'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|ניסוח}}
 [[קובץ:בורג.jpg|ממוזער|יוסף בורג]]
-הרב '''יוסף בורג''' ([[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] (31 בינואר 1909) - [[ה' חשוון]] [[תש"ס]] (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת [[המפד"ל]].
+מר '''יוסף בורג''' ([[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] (31 בינואר 1909) – [[ה' חשוון]] [[תש"ס]] (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת [[המפד"ל]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]].
+נולד ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. התחתן בשנת [[תרצ"ג]] עם רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב [[יעקב יוסף משה סלונים]], מצאצאי רבותינו נשיאינו והרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון.
-התחתן בשנת [[תרצ"ג]] עם רבקה סלונים, ביתו של [[יעקב יוסף סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]].
+עם הקמת [[מדינת ישראל]] שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת [[תש"ל]] מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם [[משה שפירא]]. בשנת [[תשמ"ו]] התפטר מהכנסת.
-עם הקמת [[מדינת ישראל]] היה לחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות.
-בשנת [[תש"ל]] מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, עקב פטירת היו"ר הקודם [[משה שפירא]].
-בשנת [[תשמ"ו]] התפטר מהכנסת.
 נפטר ב[[ה' חשוון]] [[תש"ס]].
 ==קשריו עם חב"ד==
-נפגש עם [[הרבי]] לראשונה ב[[פריז]] בעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}}}}.
+בעת [[ביקור הרבי בפריז|ביקורו של הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], נפגש בורג לראשונה עם הרבי{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}}}}.
+במהלך השנים נפגש עוד פעמים רבות עם [[הרבי]]. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על הוראת הרבי להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", והתאונן על כך שחסידי חב"ד מפרשים זאת על [[אגודת ישראל]] או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי ענה על כך:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו!"{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 283.}}. הרבי הפעיל עליו לחץ לפעול להקמת [[חזית דתית]]{{הבהרה|ומה קרה עם זה?}}{{הערה|אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}.}}.
-נפגש פעמים רבות עם [[הרבי]] בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", משום שחסידי חב"ד מפרשים זאת על [[אגודת ישראל]] או [[פא"י]], ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה: "ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 283.}}.
+בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד. הרבי שלח לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.}}.
-פעמים רבות שלח אליו הרבי מכתבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"{{הערה|אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}.}}.
+בשנת [[תשי"ח]] כשהועלתה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]", התפטר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] על חוק [[מיהו יהודי]], ביקש הרבי ממר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אך הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק.
-בשנת [[תשי"ח]] הוזמן בורג להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. כאשר הגיע למקום היו הרבה דחיפות בקהל. בורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. השר בורג נעלב מכך ואיים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד. כאשר שמע על כך הרבי, שלח לבורג מכתב התנצלות על תקרית זו{{הערה|אגרות קודש,ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.}}.
+===לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'===
+הרבי מתח ביקורת נוקבת וחריפה על פעולותיו ופעולות מפלגתו, מפלגת [[המפד"ל]], בענין [[מיהו יהודי]].
-באחת הפעמים כתב הרבי ליוסף בורג בנושא הבחירות ומשמעותם ב[[עבודת ה']], אשר לומדים מה[[בחירות]], שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל. ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב"ה]] {{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה.}}, מה שאין כן בנוגע להקב"ה שהוא הנותן, והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר{{הערה|אגרות קודש ,כרך כ', איגרת ז'תרנ"ט.}}.
+לאחר שב[[חורף]] [[תשל"א]], בעת ביקורו של בורג בארצות הברית, לא קיבלו הרבי ליחידות, ב[[י"ז סיוון]] באותה שנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fptObaEUHwgGPiI5GmRLUn_vjcJ-mFrM/view יומן הת' ישראל לוין]}} קיבלו הרבי (יחד עם רעייתו) ליחידות. ביחידות דיבר איתו הרבי בחריפות והיא נמשכה למשך חצי שעה{{הערה|יש אומרים למעלה משעתיים - יומן לוין}}. מעבר לדלת שמעו הנוכחים כמה מדברי הרבי: הרבי אמר לו משהו והוא הכחיש ואז אמר לו הרבי מה הוא מכחיש פה בחדר דבר שכל העיתונים כתבו על זה, שייצא לחוץ ויכחיש. כמו כן הוא אמר לרבי משהו והרבי אמר לו שאם שר הפנים אומר כך הרי שר הפנים שקרן{{הערה|תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"ח ע' 29}}. בשעתו פורסם{{הערה|ע"י מר מנחם ברש, ששמע זאת "מחסיד נאמן" - ימי תמימים ח"ה ע' 199}} גם שבמהלך היחידות הרבי דפק על השלחן. כנראה שבקשר ליחידות זו הייתה הבקשה של הרבי מהמזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ-770{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.
-בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] על חוק [[מיהו יהודי]], הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם למרות זאת צידד השר בורג נגד הוראת [[הרבי]] ובעד החוק.
+קודם נסיעת ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] לרבי לחודש [[תשרי]] [[תשל"ד]] ביקש ממנו בורג שישאל את הרבי מדוע הוא כל כך ברוגז עליו עד כדי כך שאינו מקבלו ל[[יחידות]]. שמרלינג שלא רצה לשאול זאת סתם ישירות הגיש לרבי בעת היחידות פ"נ עם שמות כל משפחתו של בורג בהשמטת שמו. מיד הרבי הגיב שחסר, ושמרלינג ענה שבכוונה לא כתב מפני שהשם החסר, יוסף בורג, אמר לו שהרבי ברוגז עליו וביקש לשאול מדוע. למשמע הדברים קם הרבי מכיסאו כשפניו מאדימות ושאל שלוש פעמים בצער בעודו פושט את ידיו לצדדים: "אני ברוגז על יהודי?!{{הערה|במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"}}, והוסיף: "רק כואב לי שהוא יכול לעשות בזה ואינו עושה"{{הערה|'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'}}.
-בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צידד השר בורג בעד לשחרר מחבלים בשביל לשחרר את החטופים, בשיחה של [[הרבי]] לאחר המבצע (ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]]) נשא [[הרבי]] [[שיחה]] נגד יוסף בורג ואמר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/497418/ מבצע אנטבה] ב{{אינפו}}}}:
+בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צידד בעד שחרור מחבלים תמורת החטופים, הרבי בשיחה שנשא לאחר המבצע (ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]]) דיבר נגדו ואמר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/497418/ מבצע אנטבה] ב{{אינפו}}}}:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…
 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…|מקור=שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו}}
-באחת הפעמים הגיע בורג לכנס בחירות, במהלך הכנס הגיעו חסידי חב"ד למקום והכפישו את בורג על פעולותיו בנושא [[מיהו יהודי]]. כשיספרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך.{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"] ב{{שטורעם}}}}
+עם זאת גם בתקופה זו זכה לקבל מכתבים מהרבי. בשנת [[תשל"ט]] שיגר לו הרבי אגרת ברכה לקראת יום הולדתו השבעים כשבה דורש הרבי בשמו 'יוסף' את הביאור החסידי ששם זה מורה על "יוסף ה' לי בן אחר", שהופכים את ה'אחר' ל'בנו' של הקב"ה. בתגובה שלח בורג לרבי מכתב בו שאל למקור הפתגם כשהוא מצרף למכתבו העתק מספרו. על כך זכה הוא לקבל אגרת נוספת מהרבי ובה ברכות לחג השבועות, בצירוף המקורות לאמור באגרת הקודמת{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iwuAmWV86ciDfRuhSTzhC0AdU1eitIG/view?usp=sharing אגרות קודש כרך ל"א], צילום כתב יד קודש במכתב השני נדפס בצילומים שבראש הספר}}.
+בהזדמנות בתקופה זו הגיע לכנס בחירות באולם ב[[באר שבע]] ומספר חסידים החליטו שזו הזדמנות להשיב לו על מעלליו בענין 'מיהו יהודי'. כשהחל לנאום קם ר' [[יחזקאל סופר]] ואמר שרוצה לבקש משהו מבורג. באולם השתרר שקט ואז הוא המשיך: "רציתי לבקש ממנו, הסתלק מעיר האבות!" ומיד פיזרו החסידים במקום עלונים חריפים שהדפיסו נגדו כשבמקום נוצרה מהומה ובורג הסמיק ולא ידע מה לעשות. כשדיווח המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרבי על המעשה הגיעה התשובה שהרבי לא היה מרוצה מכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"], ב[[אתר שטורעם]].}}.
+בהזדמנות בתקופה זו ביקשו ב[[מכללת בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]] לחנוך אולם על שם הרבנית שרה הרצוג אמו של מר [[חיים הרצוג]]. מנהל המכללה ר' [[שמואל חפר]] שלח לרבי את רשימת המוזמנים אותם ביקש להזמין לאירוע כשבין שמות המוזמנים היה גם שמו של בורג. הרבי הורה שלא להזמין אותו{{הערה|מפי השמועה - הופיע בטור של אברהם רוזן בעיתון 'יום ליום'}}.
 ==משפחתו==
-אשתו, רבקה הייתה ביתו של [[יעקב יוסף סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]], אחיה היה [[אליעזר דן סלונים]].
+* בנו, מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה
+* נכדו, פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:בורג, יוסף}}
 [[קטגוריה:חברי כנסת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]