שמות הוי' במילואם (ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}}")
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{סדר ההשתלשלות}}
{{שמות}}
ערך זה עוסק '''ביחס''' בין ארבעת שמות ה' '''ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן'''. לעניינם הפרטי ראה בקישורים בדף זה.
 
ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111.
 
המילוי של הראשונה מארבעת אותיות השם (י') הוא תמיד ו"ד(יו"ד), אבל שלושת האותיות האחרונות (ה' ו' ה') נכתבות במילוי בכמה אופנים: ה' אפשר לכתוב '''ה"א'''(גימטריה 6), או '''ה"ה''' (10), או '''ה"י''' (15). ו' אפשר לכתוב '''ו"ו''' (גימטריה 12), '''וא"ו''' (13), או '''וי"ו''' (22). אך למרות שהעולה מכך הוא שכתיבת שם הוי' במילוי אפשרית באופנים רבים{{הערה|כל אחת משלושת האותיות ה' ו' ה' אפשר לכתוב בשלושה אופנים שונים, ולכן יש 3X3X3 צירופים אפשריים (סה"כ 81), '''וכולם''' מופיעים בספרי הקבלה.}} - רק ארבעה מתוכם הם כלליים, והם המובאים ומבוארים בכל מקום בתורת החסידות:
 
ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י.
 
ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.
 
מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
 
ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה.
 
==חכמה בינה מידות ומלכות==
מבואר בתורת החסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.}} דשם ע"ב הוא ב[[חכמה]], ס"ג ב[[בינה]], מ"ה ב[[ז"א]] (במדות) וב"ן ב[[מלכות]] ([[דיבור]] ו[[מעשה]]). וכן הוא [[אבי"ע (השתלשלות כללית)|בכללות ההשתלשלות]]{{הערה|תולוי"צ עמ' פח.}}: '''ב[[עקודים]]''' (חכמה דכללות) - שם ע"ב, '''ב[[נקודים]]''' ([[עולם התהו]], בינה דכללות) – שם ס"ג, ''ב[[ברודים]]'' ([[עולם התיקון]], [[אצילות]], ז"א דכללות) – שם מ"ה, '''ו[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בבי"ע]]''' (מלכות דכללות) – שם ב"ן.
 
==הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו==
===ע"ב בחכמה===
בשם זה ממלאים את '''כל''' ארבע אותיות השם באות יו"ד - הרומזת לחכמה. היינו שם זה מורה על החכמה כפי שהיא כוללת בתוכה את כל שלושת המדריגות: שגם האותיות הו"ה (הרומזות לבינה, מדות ומלכות) נכללות בנקודת היו"ד.
 
===ס"ג בבינה===
חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' שבבינה (ס"ג) דומה לזה שבחכמה (ע"ב) – שגם בשם ס"ג רוב האותיות (יו"ד ה"י ה"י) המילוי שלהן הוא י'{{הערה|אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.}}. ההבדל העיקרי הוא באות וא"ו – שהמילוי שלה באל"ף{{הערה|לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.}}. והעניין בזה: אות ו' באופן כללי עניינה מידות (כידוע ש-י' חכמה, ה' בינה, '''ו' מידות''', ה' מלכות), ואות ו' שבשם הוי' שבבינה היא מידות שבבינה{{הערה|היינו, שורש המידות כפי שהוא בהעלם השכל.}}, ומטעם זה דוקא המילוי '''שלה''' הוא א': כי א' היא אלכסון המחבר את ראש קו השמאל עם תחתית קו הימין, ומורה על התכללות וחיבור החסדים עם הגבורות{{הערה|ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.}}. היינו, כי המידות שבבינה הן שורש ראשון הכולל בתוכו שני הקוים חסד וגבורה שמהם משתלשלות אחר כך כל המידות.
 
===מ"ה במידות===
עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן  הוא א' (וכאמור לעיל, שאות א' עניינה חיבור והתכללות הימין עם השמאל, החסדים עם הגבורות).
 
===ב"ן במלכות===
מלכות היא שורש הנבראים, ועניינה להשפיע '''כל''' מה שיש בה{{הערה|כדוגמת הדיבור, שמגלה את '''כל''' בחינת ה'דיבור שבמחשבה' (כידוע שבמחשבה יש שלוש דרגות כלליות, והאחרונה שבהן היא 'דיבור שבמחשבה', ועניינה שהאדם חושב '''מה ואיך''' לדבר).}}, ונמצא שאין חילוק בין פנימיותה לחיצוניותה - וכן הוא בשם ב"ן: הגימטריה של המילוי (הפנימיות) שווה בדיוק לגימטריה של השם עצמו (החיצוניות) – שניהם 26.
 
==הקבלות==
{| class="wikitable sortable"
|-
! מקביל ל: !! -- !! ע"ב !! ס"ג !! מ"ה !! ב"ן
|-
| באותיות השם || [[קוצו של יוד]] || [[י]] || [[ה]] || [[ו]] || [[ה]]
|-
| ב[[אבי"ע|ארבעת העולמות]] ||[[אדם קדמון |א"ק]] || [[עולם האצילות|אצילות]] || [[עולם הבריאה|בריאה]] || [[עולם היצירה|יצירה]] || [[עולם העשייה|עשייה]]
|-
| ב[[פרצוף|פרצופים]]||{{מונחון|[[אריך אנפין|א"א]]|פרצוף "אריך אנפין", חיצוניות כתר}}|| {{מונחון|[[אבא עילאה|אבא]]|ספירת ה"חכמה", מידת החסד}}||{{מונחון|[[אמא עילאה|אמא]]|ספירת ה"בינה", מידת הגבורה}}||{{מונחון|[[זעיר אנפין]]|פרצוף "תפארת", כולל את שש הספירות האמצעיות}}||{{מונחון|[[מלכות דאצילות|נוקבא]]|ספירת ה"מלכות"}}
|-
|בגימטריה
|72
|72
|63
|45
|52
|-
| בחלקי ה[[תורה]]|| -- || [[טעמים נקודות תגין אותיות|טעמים]] || [[נקודה|נקודות]] || [[טעמים נקודות תגין אותיות|תגים]] || [[אותיות (התורה)|אותיות]]
|-
| בחלקי ה[[נשמה]] || [[יחידה |יחידה]] || [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] || [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[נפש]]
|-
| ב[[ארבעת היסודות]] ||-- || [[ארבע יסודות|אש]] || [[מים]] || [[ארבע יסודות|רוח]] || [[ארבע יסודות|עפר]]
|-
| ב[[ו' קצוות|רוחות השמים]] || -- || דרום || צפון || מזרח || מערב
|-
| באבות האומה || -- || [[אברהם אבינו|אברהם]] || [[יצחק אבינו|יצחק]] || [[יעקב אבינו|יעקב]] || [[דוד המלך|דוד]]
|-
| || [[אורות|אורות]] || [[מוחין|מוחין]] || [[צלם|צלמים]] || [[לבוש|לבושין]] || [[כלים|כלים]]
|}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:שמות ה'|שמות ה']]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
משתמש אלמוני