אביגדור מילר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ") |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=הרב אביגדור מילר | |שם=הרב אביגדור מילר | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תמונה= | |תמונה=אביגדור מילר.jpg | ||
|תיאור= מחבר ספרים ומרצה | |תיאור= מחבר ספרים ומרצה | ||
|תאריך לידה=ר"ח אלול [[תרס"ח]] | |תאריך לידה=ר"ח [[אלול]] [[תרס"ח]] | ||
|מקום לידה=[[בולטימור]] | |מקום לידה=[[בולטימור]] | ||
|תאריך פטירה=[[ | |תאריך פטירה=[[כ"ז ניסן]] [[תשס"א]] | ||
|מקום פטירה= [[ניו יורק]] | |מקום פטירה= [[ניו יורק]] | ||
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]] | |מקום פעילות=[[ארצות הברית]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אביגדור מילר''' ( | רבי '''אביגדור מילר''' ([[א' אלול]] [[תרס"ח]]-[[י"ז ניסן]] [[תשס"א]]) היה רב חרדי, מחבר ספרים ומרצה ב[[ארצות הברית]], מאחרוני [[תנועת המוסר|בעלי המוסר]] בדורינו, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת חיים ברלין]], ומורה ב[[בית יעקב]]. | ||
== | |||
נולד | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[בולטימור]], למד בבית ספר ציבורי, אחרי הצהרים למד ב[[תלמוד תורה]], ובשעות הלילה למד עם חסיד חב"ד שלימד אותו בחינם. הרב הכיר כל ימיו טובה לאותו חסיד חב"ד, שלימד אותו בחינם תורה מבלי שהייתה בידו האפשרות לשלם. | |||
בגיל 17 פנה ללמוד ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובסיומה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת רבני הישיבה. | בגיל 17 פנה ללמוד ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובסיומה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת רבני הישיבה. | ||
בשנת [[תרח"צ]] עקב עליית הנאצים לשלטון, ביקש | בשנת [[תרח"צ]] עקב עליית הנאצים לשלטון, ביקש לחזור ל[[ארצות הברית]]. חבר בכיתתו שהיה לו קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה, סידר לו אשרה ולאשתו וילדיו, שלא נולדו ב[[ארצות הברית]], וכך איפשר את שובו. | ||
בשובו, התמנה לרב [[בית הכנסת]] בצ'לסי, ברוינסוויל. | בשובו, התמנה לרב [[בית הכנסת]] בצ'לסי, ברוינסוויל. | ||
==ישיבת חיים ברלין== | ==ישיבת חיים ברלין== | ||
בשנת [[תש"ד]], שכנע אותו הרב [[יצחק הוטנר]] | בשנת [[תש"ד]], שכנע אותו הרב [[יצחק הוטנר]] לשמש כ[[משגיח]] ישיבתו [[ישיבת רבי חיים ברלין]], משרה בה כיהן עד [[תשכ"ד]]. בשנת [[תש"ה]] קיבל על עצמו למסור שיעורים בישראל הצעירה (Young Israel) ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. בשנת [[תשל"ה]], עם השתנות הנתונים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון "בית של תורה" במרכז אושן פארקוויי ב[[פלטבוש]], ששימש ככלי העיקרי של הפצת תורתו, עד פטירתו. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר את [[ישיבה גדולה]] "בית ישראל" ב[[פלטבוש]], ומינה את אביו ל[[משגיח]] ו[[ראש ישיבה]]. הוא היה גם מרצה נערץ ומכובד בישיבות רבות ובבית הספר "בית יעקב" והיה אהוב ביותר על תלמידיו לאורך השנים. | בשנת [[תשמ"ה]] פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר את [[ישיבה גדולה]] "בית ישראל" ב[[פלטבוש]], ומינה את אביו ל[[משגיח]] ו[[ראש ישיבה]]. הוא היה גם מרצה נערץ ומכובד בישיבות רבות ובבית הספר "בית יעקב" והיה אהוב ביותר על תלמידיו לאורך השנים. | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
הרב מילר היה נואם מוצלח בשפה האנגלית, ומשך אחריו תלמידים רבים מכל החוגים. | הרב מילר היה נואם מוצלח בשפה האנגלית, ומשך אחריו תלמידים רבים מכל החוגים. | ||
במשך תקופה של 50 שנים, מסר למעלה | במשך תקופה של 50 שנים, מסר למעלה מ-2,500 הרצאות ב[[אנגלית]], חלקם הופצו בקלטות, אך חלק מההרצאות היו גם ביידיש. הוא מסר את רוב הרצאותיו בבית הכנסת הקטן שלו בפלטבוש, אך מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. הרב מילר חיבר ספרים רבים על ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, מדע ואבולוציה, ונושאים אחרים. קלטותיו פופולריות מאוד גם אחרי מותו. | ||
==יחסו לחסידות ותנועת חב"ד== | ==יחסו לחסידות ותנועת חב"ד== | ||
הוא | למרות שלא היה חסיד, הוא התייחס באהדה לתנועת החסידות ואמר שוודאי שעימם האמת. הוא אמר בשם [[החפץ חיים]] שהגיב על הטענות שהחסידים מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: אצלם מתפללים מאוחר, ואילו אצל ה[[מתנגדים]] אין מתפללים כלל... בשיחה אחרת כאשר חישב את כל המנהיגים ששינו את פני העולם, כדוגמת [[רש"י]] הק', המשיך ומנה את [[הבעל שם טוב]], כשהוא אומר, כי כל העולם היהודי הושפע מתורתו של הבעל שם טוב, וגם ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] הושפעו מזיו תורתו, חלקם באופן ישיר - כמו הוא בעצמו שלומד ספרי חסידות, ואם בעקיפין - על ידי החיות המיוחדת שהכניסו החסידים לעולם{{הערה|שם=הקלטה|מתוך אחת מהקלטות דרשותיו}}. | ||
הוא עורר על כך שעל האדם לקנוס את עצמו כדי לחייב את עצמו לקיים דברים שהנסיון בהם קשה לו. באחת מקלטותיו שנאמרה לציבור ליטאי הוא התבטא: {{ציטוטון|אם קמת מאוחר, אל תקנוס את עצמך בעשר דולר, אלא בחמישים דולר, ולא לבית הכנסת בו הינך מתפלל אלא ל[[ישיבת תומכי תמימים]]...}}{{הערה|שם=הקלטה}}. | |||
ב[[חנוכה]] היה מנהגו לדבר מ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של שלוחי חב"ד ב[[רוסיה]]{{הערה|עדות תלמידיו}}. | |||
זמנו היה יקר מאוד ושמר עליו מכל משמר לנצלו כראוי. בשנת [[תש"ם]], אמר לד"ר יצחק לוין, כי הוא רצה לבקר את [[הרבי]] בנוגע ללוח הזמנים שלו המצומצם: הוא רצה לדעת אם הוא צריך להמשיך לתת שיעורים מכיון שהדבר גזל מזמנו. עם זאת, כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי הם בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, הוא בטל את הפגישה כדי למנוע הפרעה נוספת של לוח | דיעותיו היו חלוקות משל הרבי בנושאי ה[[שליחות]], ועם זאת סבר ששלוחי הרבי עצמם לא יקרה להם כל נזק ברוחניות מכיון שהרבי נוטל עליהם אחריות מלאה. כאשר שאלו אותו אם הוא חלוק על הרבי הוא הגיב בתימהון: מי אני מולו, כנמלה מול פיל. | ||
זמנו היה יקר מאוד ושמר עליו מכל משמר לנצלו כראוי. בשנת [[תש"ם]], אמר לד"ר יצחק לוין, כי הוא רצה לבקר את [[הרבי]] בנוגע ללוח הזמנים שלו המצומצם: הוא רצה לדעת אם הוא צריך להמשיך לתת שיעורים מכיון שהדבר גזל מזמנו. עם זאת, כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי הם בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, הוא בטל את הפגישה כדי למנוע הפרעה נוספת של לוח הזמנים הקפדני שלו{{הערה|מתוך ויקיפדיה האנגלית}}. אחת מהיסודות עליהם חזר תמיד בדרשותיו היה יוקר וחשיבות הזמן. | |||
במכתב באנגלית (מי"ד אלול תשל"ט) מזכיר הרבי אחד מספריו. | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
הרב מילר נלקח למרכז הרפואי רמב"ם זמן קצר אחרי פסח | הרב מילר נלקח למרכז הרפואי רמב"ם זמן קצר אחרי פסח תשס"א. למרות שבריאותו הפיזית שלו הדרדרה, צלילות נפשו נותרה בעינה עד יום פטירתו. | ||
ב[[ | ב[[ארצות הברית]] הוספד על ידי הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר, הרב שמואל בירנבאום, ראש ישיבת מיר בארצות הברית והרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור. מיטתו הועברה לישראל, והלויתו וקבורתו היו בישראל. | ||
הלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים, עם קהל של 25,000 | הלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים, עם קהל של 25,000 מלווים. הספידו הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, הרב משה שטרנבוך והרב מתתיהו סלומון שהיה אז בישראל, נקבר ב[[הר הזיתים]] חלקת תש"ח. | ||
לאחר מותו, הוקמה בית כנסת בשם "נטעי אביגדור" על שמו של הרב מילר ב[[וויליאמסבורג]], [[ברוקלין]]. [[בית הכנסת]] כולל ספרייה של קלטותיו של הרב מילר. מייסד הרב של [[בית הכנסת]] הוא הרב אברהם שלמה יבו, אשר מוסר הרצאות על משנתו של מילר. | לאחר מותו, הוקמה בית כנסת בשם "נטעי אביגדור" על שמו של הרב מילר ב[[וויליאמסבורג]], [[ברוקלין]]. [[בית הכנסת]] כולל ספרייה של קלטותיו של הרב מילר. מייסד הרב של [[בית הכנסת]] הוא הרב אברהם שלמה יבו, אשר מוסר הרצאות על משנתו של מילר. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|IMusar|R7517|Sichot שיחותיו באתר קול הלשון] | *[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|IMusar|R7517|Sichot שיחותיו באתר קול הלשון] | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא | |||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:מילר, אביגדור}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | |||
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפלטבוש]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:34, 18 בספטמבר 2023
| הרב אביגדור מילר | |
|---|---|
 מחבר ספרים ומרצה | |
| לידה | ר"ח אלול תרס"ח |
| בולטימור | |
| פטירה | כ"ז ניסן תשס"א |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| השתייכות | בעלי המוסר |
| רבותיו | הרב שר, ראש ישיבת סלבודקא |
רבי אביגדור מילר (א' אלול תרס"ח-י"ז ניסן תשס"א) היה רב חרדי, מחבר ספרים ומרצה בארצות הברית, מאחרוני בעלי המוסר בדורינו, שימש כמשגיח בישיבת חיים ברלין, ומורה בבית יעקב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ח בבולטימור, למד בבית ספר ציבורי, אחרי הצהרים למד בתלמוד תורה, ובשעות הלילה למד עם חסיד חב"ד שלימד אותו בחינם. הרב הכיר כל ימיו טובה לאותו חסיד חב"ד, שלימד אותו בחינם תורה מבלי שהייתה בידו האפשרות לשלם.
בגיל 17 פנה ללמוד בישיבה יוניברסיטי, ובסיומה קיבל סמיכה לרבנות מאת רבני הישיבה.
בשנת תרח"צ עקב עליית הנאצים לשלטון, ביקש לחזור לארצות הברית. חבר בכיתתו שהיה לו קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה, סידר לו אשרה ולאשתו וילדיו, שלא נולדו בארצות הברית, וכך איפשר את שובו.
בשובו, התמנה לרב בית הכנסת בצ'לסי, ברוינסוויל.
ישיבת חיים ברלין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ד, שכנע אותו הרב יצחק הוטנר לשמש כמשגיח ישיבתו ישיבת רבי חיים ברלין, משרה בה כיהן עד תשכ"ד. בשנת תש"ה קיבל על עצמו למסור שיעורים בישראל הצעירה (Young Israel) בברוקלין, ניו יורק. בשנת תשל"ה, עם השתנות הנתונים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון "בית של תורה" במרכז אושן פארקוויי בפלטבוש, ששימש ככלי העיקרי של הפצת תורתו, עד פטירתו.
בשנת תשמ"ה פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר את ישיבה גדולה "בית ישראל" בפלטבוש, ומינה את אביו למשגיח וראש ישיבה. הוא היה גם מרצה נערץ ומכובד בישיבות רבות ובבית הספר "בית יעקב" והיה אהוב ביותר על תלמידיו לאורך השנים.
הרב מילר היה נואם מוצלח בשפה האנגלית, ומשך אחריו תלמידים רבים מכל החוגים.
במשך תקופה של 50 שנים, מסר למעלה מ-2,500 הרצאות באנגלית, חלקם הופצו בקלטות, אך חלק מההרצאות היו גם ביידיש. הוא מסר את רוב הרצאותיו בבית הכנסת הקטן שלו בפלטבוש, אך מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. הרב מילר חיבר ספרים רבים על ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, מדע ואבולוציה, ונושאים אחרים. קלטותיו פופולריות מאוד גם אחרי מותו.
יחסו לחסידות ותנועת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שלא היה חסיד, הוא התייחס באהדה לתנועת החסידות ואמר שוודאי שעימם האמת. הוא אמר בשם החפץ חיים שהגיב על הטענות שהחסידים מתפללים לאחר זמן תפילה: אצלם מתפללים מאוחר, ואילו אצל המתנגדים אין מתפללים כלל... בשיחה אחרת כאשר חישב את כל המנהיגים ששינו את פני העולם, כדוגמת רש"י הק', המשיך ומנה את הבעל שם טוב, כשהוא אומר, כי כל העולם היהודי הושפע מתורתו של הבעל שם טוב, וגם המתנגדים לתורת החסידות הושפעו מזיו תורתו, חלקם באופן ישיר - כמו הוא בעצמו שלומד ספרי חסידות, ואם בעקיפין - על ידי החיות המיוחדת שהכניסו החסידים לעולם[1].
הוא עורר על כך שעל האדם לקנוס את עצמו כדי לחייב את עצמו לקיים דברים שהנסיון בהם קשה לו. באחת מקלטותיו שנאמרה לציבור ליטאי הוא התבטא: "אם קמת מאוחר, אל תקנוס את עצמך בעשר דולר, אלא בחמישים דולר, ולא לבית הכנסת בו הינך מתפלל אלא לישיבת תומכי תמימים..."[1].
בחנוכה היה מנהגו לדבר ממסירות נפשם של שלוחי חב"ד ברוסיה[2].
דיעותיו היו חלוקות משל הרבי בנושאי השליחות, ועם זאת סבר ששלוחי הרבי עצמם לא יקרה להם כל נזק ברוחניות מכיון שהרבי נוטל עליהם אחריות מלאה. כאשר שאלו אותו אם הוא חלוק על הרבי הוא הגיב בתימהון: מי אני מולו, כנמלה מול פיל.
זמנו היה יקר מאוד ושמר עליו מכל משמר לנצלו כראוי. בשנת תש"ם, אמר לד"ר יצחק לוין, כי הוא רצה לבקר את הרבי בנוגע ללוח הזמנים שלו המצומצם: הוא רצה לדעת אם הוא צריך להמשיך לתת שיעורים מכיון שהדבר גזל מזמנו. עם זאת, כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי הם בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, הוא בטל את הפגישה כדי למנוע הפרעה נוספת של לוח הזמנים הקפדני שלו[3]. אחת מהיסודות עליהם חזר תמיד בדרשותיו היה יוקר וחשיבות הזמן.
במכתב באנגלית (מי"ד אלול תשל"ט) מזכיר הרבי אחד מספריו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מילר נלקח למרכז הרפואי רמב"ם זמן קצר אחרי פסח תשס"א. למרות שבריאותו הפיזית שלו הדרדרה, צלילות נפשו נותרה בעינה עד יום פטירתו.
בארצות הברית הוספד על ידי הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר, הרב שמואל בירנבאום, ראש ישיבת מיר בארצות הברית והרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור. מיטתו הועברה לישראל, והלויתו וקבורתו היו בישראל.
הלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים, עם קהל של 25,000 מלווים. הספידו הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, הרב משה שטרנבוך והרב מתתיהו סלומון שהיה אז בישראל, נקבר בהר הזיתים חלקת תש"ח.
לאחר מותו, הוקמה בית כנסת בשם "נטעי אביגדור" על שמו של הרב מילר בוויליאמסבורג, ברוקלין. בית הכנסת כולל ספרייה של קלטותיו של הרב מילר. מייסד הרב של בית הכנסת הוא הרב אברהם שלמה יבו, אשר מוסר הרצאות על משנתו של מילר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]