צבי ויגלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''צבי ויגלר''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא מותיקי קהילת חב"ד בירושלים, ומפעילי [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים|צעירי אגודת חב"ד בעיר]].
הרב '''צבי ויגלר''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא מותיקי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], ומפעילי [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים|צעירי אגודת חב"ד בעיר]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ד]] לאביו ר' שלום ומרת חנה מושקא ויגלר, כדור שמיני לאדמו"ר הזקן. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_046.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.
נולד ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ד]] לאביו ר' שלום ומרת חנה מושקא ויגלר, כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]]. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_046.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.


נמנה על ראשוני הבוגרים של ישיבת הערב שהקימו חסידי חב"ד בשכונות שערי חסד ו'בית ישראל' בירושלים, ועבורם הוקמה בשנת [[תשי"ח]] כיתת המכינה לישיבת תורת אמת{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%9C%D7%A7%D7%98%20%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%20%D7%98%20-%20%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf לקט ופרט ט' אות קצא].}}.
נמנה על ראשוני הבוגרים של ישיבת הערב שהקימו חסידי חב"ד בשכונות שערי חסד ו'בית ישראל' ב[[ירושלים]], ועבורם הוקמה בשנת [[תשי"ח]] כיתת המכינה לישיבת [[תורת אמת]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%9C%D7%A7%D7%98%20%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%20%D7%98%20-%20%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf לקט ופרט ט' אות קצא].}}.


כבר כבחור, סייע בפעילות [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]] וסייע בהעתקת ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] של הרבי לצורך הפצתם ופירסומם, וכן התעסקות ב[[מבצע מצה]]{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit241.htm התקשרות גליון רמא].}}.
כבר כבחור, סייע בפעילות [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]] וסייע בהעתקת ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] של [[הרבי]] לצורך הפצתם ופרסומם, וכן התעסקות ב[[מבצע מצה]]{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit241.htm התקשרות גליון רמא].}}.


בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ר' [[שאול ברוק]] לישיבה ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וביקש ממנו ומחבר נוסף שיגיעו לתקופה קצרה לישיבה בראשון לציון כדי למסור שם שיעורים ובכך להציל את הישיבה שנקלעה למצב כספי חמור ולא יכלה לשלם משכורות. החברים התנו זאת בקבלת הסכמה מהרבי, אך לבסוף הגיע מענה מהרבי ששלל זאת לחלוטין{{הערה|תשורה הרשקוביץ תשע"ח עמוד 16.}}.
בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ר' [[שאול ברוק]] לישיבה ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וביקש ממנו ומחבר נוסף שיגיעו לתקופה קצרה ל[[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] כדי למסור שם שיעורים ובכך להציל את הישיבה שנקלעה למצב כספי חמור ולא יכלה לשלם משכורות. החברים התנו זאת בקבלת הסכמה מהרבי, אך לבסוף הגיע מענה מהרבי ששלל זאת לחלוטין{{הערה|תשורה הרשקוביץ תשע"ח עמוד 16.}}.


בשנת [[תשכ"ה]] נמנה על תלמידי ה'[[קבוצה]]' שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. תקופת שהותם של התלמידים אצל הרבי היתה החל מי"ג אלול ה'תשכ"ד ועד כ"ז אדר שני ה'תשכ"ה, כאשר לאורך התקופה נבחר על ידי חבריו מספר פעמים להיות הנציג שיפנה אל הרבי בשם הקבוצה כולה{{הערה|1=הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים ([http://teshura.com/Rabinowitz-Wolf%20-Kislev%205%2C%205772%20.pdf תשורה רבינוביץ תשע"ב]).}}.
בשנת [[תשכ"ה]] נמנה על תלמידי ה'[[קבוצה]]' שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. תקופת שהותם של התלמידים אצל הרבי הייתה החל מ[[י"ג אלול]] ה'תשכ"ד ועד [[כ"ז אדר שני]] ה'תשכ"ה, כאשר לאורך התקופה נבחר על ידי חבריו מספר פעמים להיות הנציג שיפנה אל הרבי בשם הקבוצה כולה{{הערה|1=הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים ([http://teshura.com/Rabinowitz-Wolf%20-Kislev%205%2C%205772%20.pdf תשורה רבינוביץ תשע"ב]).}}.


בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תשכ"ח עם רעייתו מרת נחמה פסיה לבית לוינשטיין.
בהגיעו לגיל נישואין, [[התחתן]] בשנת [[תשכ"ח]] עם רעייתו מרת נחמה פסיה לבית לוינשטיין.


לאחר החתונה התיישב בירושלים והחל לעבוד לפרנסתו בנגריה שניהל אביו ר' שלום בשכונת בית ישראל, ממקורביו של הצדיק ר' [[שלמה מזוויהל]].
לאחר החתונה התיישב בירושלים והחל לעבוד לפרנסתו בנגריה שניהל אביו ר' שלום בשכונת בית ישראל, ממקורביו של הצדיק ר' [[שלמה מזוויהל]].
שורה 18: שורה 18:
עם שחרור העיר העתיקה ב[[מלחמת ששת הימים]] וגאולת ושיקום [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], החל לשמש כ[[בעל קורא]] בבית הכנסת{{הערה|לקט ופרט ה' אות צ'.}}.
עם שחרור העיר העתיקה ב[[מלחמת ששת הימים]] וגאולת ושיקום [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], החל לשמש כ[[בעל קורא]] בבית הכנסת{{הערה|לקט ופרט ה' אות צ'.}}.


שימש במשך תקופה כעוזר אדמניסטרטיבי וכמזכיר בצעירי אגודת חב"ד בירושלים, סייע בהדרכה בתערוכת חב"ד בהר ציון שאורגנה מטעמה, וכן לקח חלק פעיל לאורך השנים בפעילויות השונות של צא"ח בירושלים{{הערה|לקט ופרט יא, אות רכ.}}.
שימש במשך תקופה כעוזר אדמיניסטרטיבי וכמזכיר בצעירי אגודת חב"ד בירושלים, סייע בהדרכה בתערוכת חב"ד בהר ציון שאורגנה מטעמה, וכן לקח חלק פעיל לאורך השנים בפעילויות השונות של צא"ח בירושלים{{הערה|לקט ופרט יא, אות רכ.}}.




==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף טוביה ויגלר - [[ביתר עילית]]
*בנו, הרב יוסף טוביה ויגלר - [[ביתר עילית]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ויגלר]] - שליח הרבי באודסה, אוקראינה
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ויגלר]] - שליח הרבי באודסה, [[אוקראינה]].
*בתו, מרת שטערנא שרה רעיית הרב שלמה גדליה אייזנבאך
*בתו, מרת שטערנא שרה רעיית הרב שלמה גדליה אייזנבאך.
*בתו, מרת מרים יוכבד רעיית הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]]
*בתו, מרת מרים יוכבד רעיית הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]].
*בתו, מרת ציפורה רעיית הרב יוסף צבי קורצוויל
*בתו, מרת ציפורה רעיית הרב יוסף צבי קורצוויל.
*בתו, מרת גולדה אסתר רעיית ר' חיים מאיר גולדשטיין
*בתו, מרת גולדה אסתר רעיית ר' חיים מאיר גולדשטיין.
*בתו, מרת חנה מושקא
*בתו, מרת חנה מושקא.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 37: שורה 37:
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]

גרסה אחרונה מ־21:51, 13 בספטמבר 2023

הרב צבי ויגלר (יליד שנת תש"ד, 1944) הוא מותיקי קהילת חב"ד בירושלים, ומפעילי צעירי אגודת חב"ד בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב תמוז תש"ד לאביו ר' שלום ומרת חנה מושקא ויגלר, כדור שמיני לאדמו"ר הזקן. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו[1].

נמנה על ראשוני הבוגרים של ישיבת הערב שהקימו חסידי חב"ד בשכונות שערי חסד ו'בית ישראל' בירושלים, ועבורם הוקמה בשנת תשי"ח כיתת המכינה לישיבת תורת אמת[2].

כבר כבחור, סייע בפעילות צעירי אגודת חב"ד ירושלים וסייע בהעתקת המכתבים כלליים של הרבי לצורך הפצתם ופרסומם, וכן התעסקות במבצע מצה[3].

בשנת תשכ"ד הגיע ר' שאול ברוק לישיבה בתורת אמת וביקש ממנו ומחבר נוסף שיגיעו לתקופה קצרה לישיבה בראשון לציון כדי למסור שם שיעורים ובכך להציל את הישיבה שנקלעה למצב כספי חמור ולא יכלה לשלם משכורות. החברים התנו זאת בקבלת הסכמה מהרבי, אך לבסוף הגיע מענה מהרבי ששלל זאת לחלוטין[4].

בשנת תשכ"ה נמנה על תלמידי ה'קבוצה' שנסעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770. תקופת שהותם של התלמידים אצל הרבי הייתה החל מי"ג אלול ה'תשכ"ד ועד כ"ז אדר שני ה'תשכ"ה, כאשר לאורך התקופה נבחר על ידי חבריו מספר פעמים להיות הנציג שיפנה אל הרבי בשם הקבוצה כולה[5].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תשכ"ח עם רעייתו מרת נחמה פסיה לבית לוינשטיין.

לאחר החתונה התיישב בירושלים והחל לעבוד לפרנסתו בנגריה שניהל אביו ר' שלום בשכונת בית ישראל, ממקורביו של הצדיק ר' שלמה מזוויהל.

עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים וגאולת ושיקום בית הכנסת צמח צדק, החל לשמש כבעל קורא בבית הכנסת[6].

שימש במשך תקופה כעוזר אדמיניסטרטיבי וכמזכיר בצעירי אגודת חב"ד בירושלים, סייע בהדרכה בתערוכת חב"ד בהר ציון שאורגנה מטעמה, וכן לקח חלק פעיל לאורך השנים בפעילויות השונות של צא"ח בירושלים[7].


משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב יוסף טוביה ויגלר - ביתר עילית.
  • בנו, הרב שניאור זלמן ויגלר - שליח הרבי באודסה, אוקראינה.
  • בתו, מרת שטערנא שרה רעיית הרב שלמה גדליה אייזנבאך.
  • בתו, מרת מרים יוכבד רעיית הרב אלחנן ישראל מישולובין.
  • בתו, מרת ציפורה רעיית הרב יוסף צבי קורצוויל.
  • בתו, מרת גולדה אסתר רעיית ר' חיים מאיר גולדשטיין.
  • בתו, מרת חנה מושקא.

הערות שוליים

  1. ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
  2. לקט ופרט ט' אות קצא.
  3. התקשרות גליון רמא.
  4. תשורה הרשקוביץ תשע"ח עמוד 16.
  5. הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים (תשורה רבינוביץ תשע"ב).
  6. לקט ופרט ה' אות צ'.
  7. לקט ופרט יא, אות רכ.