ערב שבת קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
מ (קישורים פנימיים) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב | '''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות [[תנש"א]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה - | ||
"טועמיה חיים זכו" | "טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173 | ||
97. | 97.}} - של כל תבשיל | ||
ותבשיל של שבת | ותבשיל של שבת{{הערה|1= ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. | ||
[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה | [[שו"ע אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה [[לקוטי שיחות]] שם.}}. | ||
==הודו== | ==הודו== | ||
מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני [[תפילת מנחה]]. | מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר מזמור ק"ז בכל [[ערב שבת]] לפני [[תפילת מנחה]]. | ||
אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}. | |||
==מצות טועמיה חיים זכו== | |||
כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו. | |||
הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[רחיצת פניו ידיו ורגליו]] | |||
*[[בגדי שבת]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:37, 11 בספטמבר 2023
ערב שבת הוא יום הכנה לשבת, עד שבערב[1] שבת ישנה כבר הטעימה - "טועמיה חיים זכו"[2] - של כל תבשיל ותבשיל של שבת[3].
הודו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתקנת הבעל שם טוב היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה.
אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי אהרן גורדון, שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו[4].
מצות טועמיה חיים זכו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.
הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים נוני ימא, שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מעלמא דאתגליא מתורה ומצוות שלהם נקראים שור הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה הבעש"ט לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 93
- ↑ שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן בליקוטי שיחות ח"כ ע' 173 97.
- ↑ ראה מג"א או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. וראה לקוטי שיחות שם.
- ↑ כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.
- ↑ כתר שם טוב ע' תיח - מדברי אדמו"ר הרש"ב.
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |